סיקור מקיף

מרבה נשים-מרבה דאגה

מחקר חדש קובע: ילדים ממשפחות פוליגמיות סובלים ממצוקה קשה הרבה יותר מאשר ילדים במשפחות מונוגמיות

פרופ' עליאן אלקרינאווי. צילום:אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' עליאן אלקרינאווי. צילום:אוניברסיטת בן-גוריון

ילדים ממשפחות פוליגמיות (בהן קיים קשר נישואין של גבר עם כמה נשים) מדווחים על יותר מצוקה, דיכאון, חרדה ובעיות ביצירת קשרים חברתיים, מאשר ילדים במשפחות מונוגמיות (קשר נישואין של גבר עם אשה אחת).

כך עולה ממחקר עדכני שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו ייחשפו בכנס בינלאומי ראשון מסוגו, שיערך באוניברסיטה ביום היום, 29.10.2008, בנושא "המשפחה הבדואית במאה ה-21". בכנס יידונו מגוון של נושאים הנוגעים להיבטים שונים של מעמד האשה הבדואית, כגון נישואים פוליגמיים והשפעתם על התא המשפחתי, וכן יובא סיפורו האישי של גבר החי במשפחה פוליגמית. הכנס יארח, בין היתר, חוקרים מישראל, חוקר מירדן-פרופ' פייסל אל-רפוע מאוניברסיטת ירדן בעמאן וכן חוקרים מארה"ב.

המחקר, שבוצע על ידי מארגן הכנס, פרופ' עליאן אלקרינאווי, ראש המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטה, בדק את התפקוד הפסיכו-חברתי של משפחות פוליגמיות בחברה הבדואית בנגב. ממצאי המחקר מעלים כי ילדים ממשפחות פוליגמיות הם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר, הישגיהם הלימודיים נמצאו נמוכים יותר מאלו של ילדים ממשפחות מונוגמיות, והם פסימיים יותר בנוגע לעתידם האקדמי. בנוסף, משתנים שבחנו יחסים משפחתיים הצביעו על-כך שילדים ממשפחות פוליגמיות דיווחו על יותר מריבות עם אביהם ואחיהם ועל יותר מריבות עם נשותיו של אביהם וילדיהן. כמו-כן, נמצא כי ילדים ממשפחות פוליגמיות דיווחו על תפקוד משפחתי כללי בעייתי יותר מאשר ילדים ממשפחות מונוגמיות.

הנשים הפוליגמיות שהשתתפו במחקר דיווחו על קשיים רבים יותר מאשר הנשים המונוגמיות ברוב המדדים של תפקוד פסיכולוגי, ביניהם דיכאון, חרדה, ומחשבות פרנואידיות. בנוסף, הערכתן העצמית הייתה נמוכה יותר והן דווחו על פחות סיפוק מאיכות חיי הנישואים ועל יותר בעיות בתפקוד המשפחה בהשוואה לנשים המונוגמיות. עוד עולה ממצאי המחקר כי היחסים בין הנשים במשפחות פוליגמיות לבין ילדיהן הינם בעייתיים, וכי יחסיהן עם אשתו/נשותיו האחרות של בעלן וילדיהן של נשים אלו מלווים בקשיים רבים וחוסר הסכמה מתמשך. בנוסף הן דיווחו על מריבות עם בעליהן בנוגע לקשריו עם נשותיו האחרות, וטענו כנגד בעליהן על העדר צדק ביחסו אל נשותיו השונות.

האבות במשפחות פוליגמיות דיווחו על מעורבות נמוכה בחיי משפחותיהם: הם יוצאים עם ילדיהם ונשותיהם פחות מאשר אבות במשפחות מונוגמיות. כמו-כן, אבות פוליגמיים דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה, אובססיות ומחשבות פרנואידיות מאשר האבות המונוגמיים. בנוסף, האבות הפוליגמיים דיווחו על פחות סיפוק מאיכות חיי הנישואים, יותר קשיים עם ילדיהם ותפקוד משפחתי בעייתי יותר מזה של האבות המונוגמיים. עם זאת, בניגוד לממצאים שעלו מדגימת הילדים והאמהות, נמצא כי הערכתם העצמית של הגברים הפוליגמיים הייתה גבוהה, בדומה להערכתם העצמית של הגברים המונוגמיים. הסבר אפשרי לכך הוא שבתוך החברה הבדואית הפטריארכאלית, נישואים למספר נשים והולדת מספר רב של ילדים, הינם סימנים לעוצמה וכוח.

ממצאים נוספים שעלו מהמחקר בנוגע לעמדותיהם של הילדים, אמהותיהם ואבותיהם בנוגע לפוליגמיה, מצביעים על כך שהנשים והילדים במשפחות הפוליגמיות אינם תומכים בתופעת הפוליגמיה בעוד שהאבות מביעים תמיכה חזקה בתופעת זו.

במחקר מקיף זה, נדגמו כ- 973 נבדקים מקרב החברה הבדואית בנגב, חצי מהם באו ממשפחות פוליגמיות והחצי השני ממשפחות מונוגמיות. מתוך כלל הנבדקים נדגמו כ-352 ילדים, 315 נשים וכ-306 גברים. המחקר בדק מספר משתנים, וביניהם: תפקוד פסיכולוגי, תפקוד משפחתי, תפקוד חברתי, איכות חיי נישואיהם, יחסי אב-ילד, יחסי אם-ילד והישגיהם הלימודיים של הילדים, של האמהות ושל האבות ממשפחות פוליגמיות לעומת אלו של משפחות מונוגמיות. ממצאי המחקר, כאמור, חשפו הבדלים רבים בין סוגי המשפחות השונות.

פרופ' אלקרינאווי: "ניתן להבחין בבירור כי מבנה משפחתי פוליגמי גורם לקשיים פסיכולוגיים, כלכליים וחברתיים גדולים לילדים, אמהות ואבות החיים במשפחות פוליגמיות. מממצאי המחקר עולה כי הן האבות והן האמהות במשפחות אלו הם בעלי השכלה נמוכה מבני המשפחות המונוגמיות וכן המצב התעסוקתי שלהם חמור יותר. חשוב לציין כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שפוליגמיה הינה בעייתית בעיקר כאשר היא מלווה במצב כלכלי קשה".

לדברי פרופ' אלקרינאווי, החברה הבדואית בישראל עוברת תהליכי עיור, אשר מלווים במעבר לעיירות ובאינטגרציה עם המערכת החברתית-כלכלית המערבית של מדינת ישראל. על-אף תהליכי המודרניזציה, תופעת הפוליגמיה עדיין קיימת בחברה הבדואית-ערבית. לפי ממצאים לא רשמיים, כ-20-25% מהמשפחות הבדואיות הינן משפחות פוליגמיות.

חשיפת הממצאים בכנס, שיתקיים במעמד שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ יצחק הרצוג וראשי משרדו, נועדה להעלות הן את המודעות להשלכותיה של התופעה בקרב בני החברה הבדואית בנגב והן להשפיע על מקבלי ההחלטות, על מנת שיקצו משאבים לטיפול בילדים ואמהות ממשפחות פוליגמיות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. ככל שהחברה יותר פטריארכלית, היא נכשלת יותר – בכל הפרמטרים. ואם נראה לכם שהישגים לימודיים אינם חשובים, אז לפחות תודו שבריאות מעורערת ותוחלת חיים קצרה זה רע מוחלט.

    פטריארכיה ופוסט מודרנמיזם צריכים להרקב בגיהנום.

  2. הייתי מחדדת את העניין שלעיתים לא הכמות רצויה אלא האיכות.
    כדברי אחד העם.
    האמת, שתלוי העניין בזמן הנדון,במשאבים הנדרשים.בצרכי השעה והתקופה ואופי הנפשות(סוג עם-שייכות יסוד) הפועלות בדינמיקה משפחתית/זוגית/ואם כפולגימית/קומונית(כפי שנדרשה לבניית הארץ דאז ונדרש משבטים נודדים שכח הגברא בעיקר הוא ששלט וניצח על אונם .ריבוי צאצאים על ידי ריבוי נשים נדרש אז על מנת למזער או לנטרל הכחדת הזן הנושא) .
    כעקרון מנחה:כל דבר שעובר את גבול הסיבולת הנחוצה מתבקש לעבור שינוי גישה בהתאם לסיטואציה התקופתית המשחרת את ואל קידום המגמה המתבשלת בתוכו.יש כאלה שעדיין הגישה הקבוצתית/מסורתית מהלכת עליהם כזרם נושב ומעצים ואין משנה להם אם כל כך הרבה פחים ומהמורות וקורבנות ילדים נשים ואף גברים "אגדיים-דאגניים..חהחה כשלמה המלך) נופלים עקב גישתם המסוחררת.ואצלם הגישה ה"כמות מאפשרת ברירת איכות"..אופייני לחתולים למשל…(כסוד ריבוי נשמות מופלץ ומסריח מיתרה לשעה זו).
    ושוב ממחישה כתבה זו כי חוק דרבנו גרשום-תקף גם עתה וגם על עדות ועמים סמוכים לביתנו.
    מכל הסיבות עדיפה אכן משפחה מונוגמית-תא משפחתי מעוגן ומותאם לאופיו הנכון הקשוב
    לשכל בריא ישר ומושכל (ובקשב פנימי-משוקלל ונבון) ולא להלך רוחות שאבד עליו הכלח ושאינו משרת את בריאות נפשם של הנולדים לעולם.
    ולכן,לדעתי הצנועה, מודעות מושכלת-היא המפתח לכל.

    הוגין-בהגיגים.

  3. אני מקווה שבמחקר שמו לב שהמריבות הם גם פונקציה של כמות הנוכחים. קיים סיכוי לריבים רבים יותר בין הילדים במשפחה מרובת ילדים ממשפחה מעוטת ילדים.
    אבל אין ספק שהכתבתו של פרופ' עליאן אלקרינאווי מגיעה למסקנות שעדיפה המשפחה המונוגמית.
    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן