עוד תוצרים מעניינים של תעשיית הביו-טכנולוגיה בארץ

בקרוב ניתן יהיה לרפא מחלות לב באמצעות ביו-פולימר שיושתל על הלב, ולתקן סחוס פגום. חלק ב' בדיווח של רועי צזנה על כנס ראש הממשלה לביוטכנולוגיה שהתקיים בחיפה בשבוע שעבר

בכתבה הקודמת סקרנו בעיקר את חברת AIT המפתחת נוגדנים למלחמה בסרטן ובמלחמות הויראליות, במסגרת ועידת תעשיות מדעי החיים 2008 בחיפה. חברה מסקרנת אחרת שהוצגה במסגרת הועידה היתה רג'נטיס ביו-חומרים (Regentis Biomaterials), המתמקדת בתיקון רקמות, בעיקר סחוס ועצם. חזונה של החברה, כפי שהוצג על-ידי יחיאל טל, הוא שכבר בעשור הבא נגיע לפרוצדורת תיקון סחוס, עם מינימום פולשנות ו- 95 אחוזי הצלחה.

החברה נסמכת בעיקר על פטנט של דוקטור דרור סליקטר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שמצא דרך לייצר הידרוג'לים יחודיים התומכים בגדילת תאי סחוס. כאשר הסחוס שלנו נפגע, נוצרת במקום רקמה דלקתית שאינה מאפשרת החלמה מלאה ולעיתים אף מביאה להדרדרות נוספת במצב הסחוס והעצם. סליקטר הציע ליצור ג'ל נוזלי שניתן יהיה להזריק לאיזור הפציעה, זמן קצר לאחר החבלה. הג'ל ימלא את החלל שנוצר, ולאחר הקרנה באקדח UV יהפוך להיות מוצק-למחצה. תאי הסחוס הסובבים יוכלו להתפשט באיטיות לתוך הג'ל ולמלא בהדרגה את החלל, ברקמה בריאה שתחזיק מעמד זמן רב. בניסויים שנעשו בעזים הוכח שיש לג'ל הבטחה לשפר במידה רבה את תהליך ההחלמה לאחר פגיעות בסחוס, ולא נותר אלא לקוות שחזונה של החברה יבוא לידי מימוש במהירה.

לאחר שטל 'חימם' את הקהל בתיאור תכשיר הנדסת רקמות זול ויעיל לסחוס, עלתה לבמה פרופסור סמדר כהן מאוניברסיטת בן-גוריון. כהן עוסקת גם היא בהנדסת רקמות מזה שנים רבות, והכריזה על חזון משלה, “ניתן יהיה לרפא מחלות לב באמצעות ביו-פולימר שיושתל על הלב.”

גם הרעיון של כהן מבוסס על הידרוג'ל שנועד לספק לתאים סביבה תומכת לשיקום הלב. בכל מקרה של התקף לב הבעיה הקשה ביותר היא חוסר באספקת דם לאיזורים בלב. תאי השריר מתים באותם איזורים, ואז יש הפעלה של אנזימים המפרקים את הרקמה הסובבת. התוצאה היא איזור צלקתי הפוגע בתפקוד הלב ומוביל, בסופו של דבר, לכשל לבבי ולמות החולה.

ההידרוג'ל של כהן מבוסס על פולימר המופק מאצות, בשם אלג'ינט. פולימר זה נפוץ בתחום הנדסת הרקמות, ויתרונותיו העיקריים הם שאינו גורם נזק לגוף כאשר הוא מתפרק, ואינו גורם לתגובה חיסונית כנגדו. הפולימר יוזרק לאיזור הפגוע מיד לאחר התקף לב, על-ידי שימוש באותו קטטר בו משתמשים בצנתורים רגילים. למרות שהפולימר נוזלי בטמפרטורת החדר, הוא יתמצק ויהפוך לג'ל באיזור הפגיעה, ויתמוך ברקמה בזמן ההחלמה העצמית. וכמובן, הג'ל יתפרק מעצמו תוך מספר שבועות ויאפשר לתאים לשקם את הרקמה במלואה.

התוצאות שהציגה כהן על המסך חיממו את לב הצופים. הטיפול בפולימר החדשני נוסה על כלבים שעברו התקף לב, ו- 100 אחוזים מהם נשארו בחיים, בהשוואה ל- 50 אחוזי תמותה בכלבים שלא קיבלו את הטיפול. מחקרים קליניים התחילו כבר במספר חולים, וכולנו מקווים כי יעברו בהצלחה ושעד תחילת העשור הבא יכנס הטיפול כבר לבתי-החולים.

לאחר שני המומחים להנדסת רקמות, עלה לבמה הניגוד המוחלט בדמותו של פרופסור ישראל גנות מאוניברסיטת תל-אביב. גנות מתמחה בעיקר בחיישנים ובסיבים אופטיים, בדימות תרמי ובלייזר לשימושים רפואיים, והוא בחר לחשוף מספר מהפיתוחים היותר מעניינים עליהם עובדים במעבדתו, והדרך בה הם עשויים להשפיע על מדע הרפואה.

לפי פרופסור גנות, לא רחוק היום בו נוכל להשתמש בלייזר לטיפול בגידולים סרטניים. כבר היום ידועות שיטות להכוונת ננו-חלקיקים לתוך תאים סרטניים. אותם ננו-חלקיקים בנויים כך שלייזר באורך גל ספציפי יגרום להם לרטוט במהירות ולחמם את סביבתם. באמצעות השיטה שמציע גנות, ניתן יהיה להזריק ננו-חלקיקים לזרם הדם של חולה הסרטן, לתת להם לחדור לתאים הסרטניים ואז להקרין בלייזר על איזור הגידול. התאים הסרטניים למעשה יעברו הרתחה מבפנים ולא ישרדו את הטיפול האגרסיבי. כל זאת, מבלי לפגוע ברקמות הסובבות את הגידול.

פרוייקט אחר במעבדתו של גנות מתמקד בזיהוי של 'כמעט מחלות'. כאשר כואב לנו הגרון בחורף, הרופא לוקח משטח גרון כדי לבדוק איזה מיני חיידקים קיימים לנו בגרון, והאם הם מסוכנים במיוחד לבריאותנו. ניתוח התוצאות של בדיקה כזו דורש בין יום אחד לשלושה ימים – שעלולים להיות קריטיים במקרה שאכן מדובר בחיידקים אלימים. הטכנולוגיה עליה שוקד גנות תאפשר לאסוף את הכיח של החולה, להכניס אותו למערכת בדיקה ממוחשבת ולהקרין את הדגימה באור. מתוך נתונים על השתקפות ובליעת האור ניתן יהיה לדעת האם קיימים חיידקים בכיח, להבדיל בין חיידקים שונים באותה דגימה ואפילו לזהות חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. הבדיקה תאפשר לקצר את משך הזמן הדרוש לאבחון מחלות חיידקיות לכדי דקות ספורות, ועשויה להציל חיים ולמנוע סיבוכים בחולים פוטנציאליים רבים.

בסיום דבריו נגע גנות בנושא אחרון שעשוי לעניין במיוחד את הקשישים בינינו. מדובר בפיתוח מערכת חדשה ל- 'בית רפואי חכם', המסוגלת לאבחן נפילות בשטח הבית ולהזעיק עזרה בזמן אמת. מכיוון שמספר גבוה להחריד של קשישים מוצא את מותו בתאונות ביתיות, המערכת החדשה עשויה לסייע בהארכת תוחלת החיים בחברה, בעלות זולה יחסית.

לסיום סדרת ההרצאות אודות הפיתוחים הביו-רפואיים החדשים, עלה לבמה דוקטור שי ירקוני, יו”ר המועצה המייעצת למדעי החיים, עם הצעה יוצאת דופן באמתחתו. הוא בירך על ההתקדמויות המסעירות בשוק תעשיות מדעי החיים, אך הלין על המאבק הבלתי-פוסק המתקיים בין חברות הסטרט-אפ בתחום בארץ. לפי ירקוני, הטובה הגדולה ביותר תצמח משיתוף פעולה בין החברות השונות בארץ. לדעתו זו הצטרף גם עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון ויו”ר דירקטוריון אלביט, שעלה לבמה וזכה למחיאות כפיים רועמות.

בתום סבב ההרצאות, יצאו הנוכחים לארוחת צהריים דשנה במלון דן כרמל, ואחריה התפנו לשעתיים רצופות של יצירת קשרים בין יזמים ומשקיעים וחיפוש הזדמנויות עסקיות. בהחלט יתכן כי כבר בשנה הבאה נראה מספר חברות שהוקמו בזכות שיתופי הפעולה שנוצרו בועידה, ואת פריצתן קדימה של חברות שזכו למימון בזכות החשיפה המוגברת למשקיעים. ועל כך לא נותר אלא לומר – לבריאות.