סוכני הפאניקה המוסרית: מחקר שערך חוקר התרבות הדיגיטלית, ד"ר יעקב הכט, מגלה כי פוליטיקאים ואופורטוניסטים מנסים לחזק את הפיקוח החברתי על האינטרנט, באמצעות יצירת פאניקה מוסרית, שמבוססת על דמוניזציה של תופעות שונות שקורות ברשת
יהודה קונפורטס, מערכת ThePeople ,DailyMaily
רשת האינטרנט היא ללא ספק אחת המצאות החשובות ביותר שידע העולם הנאור – במאה הקודמת והנוכחית. הטכנולוגיה שאפשרה גישה כמעט לכל אחד למידע, משמשת ככלי ביד היוצר גם בידיהם של בעלי הון, בעלי כוח ושליטה על גופים או על תהליכים שונים, ובעיקר – בידיהם של שליטים ופוליטיקאים.
המצאות חדשות עבדו תמיד בשני הכיוונים. פעם אחת, לטובת בני האנוש שלמענם הם נוצרו, ופעם שניה, במקביל או במקום – לטובת אינטרסים לא טהורים, של גורמים כוחניים שרוצים לממש את שאיפותיהם בדרכים לא כשרות. המרחב הוירטואלי שאינו יודע גבולות, מדיר שינה מעיניהם של כל מיני בעלי אינטרסים. הם נבנו במשך שנים מהיכולת ליצור ידע מוגבל. בעולם האינטרנט, יש הכל, או כמעט הכל, בדיוק כמו שיש בעולם הפיסי.
מחקר מעניין שפרסם באחרונה ד"ר יעקב הכט, העוסק בחקר התרבות הדיגיטלית, מגלה כי הנסיונות של גורמים שונים להילחם בחופש הבלתי מוגבל כמעט שמאפשרת רשת האינטרנט, יצר זן חדש של "סוכני פאניקה". אלו פועלים בשירותיהם של פוליטיקאים אופורטוניסטים, שמסייעים להם לחזק את הפיקוח החברתי על האינטרנט, באמצעות יצירת "פאניקה מוסרית".
על פי ד"ר הכט, אותם פוליטיקאים, באמצעות סוכני שינוי מתוחכמים, "מתלבשים" על תופעות מסוכנות ושליליות שקורות באינטרנט, מעצימים ומשחירים תופעות אלו – ביחס רב יותר ממה שהן באמת, ובכך יוצרים את הפאניקה בקרב הציבור הרחב. זהו ציבור שאינו מסוגל ואינו יודע, שלעיתים הנזקים החברתיים שנגרמים כתוצאה מהחשיפה לרשת האינטרנט, הם הרבה יותר קטנים מאשר הם באמת, ושלעיתים המדובר במקרים בודדים. סוכני הפאניקה הם אנשים מתוחכמים, שיודעים לנצל את ההשפעה של רשת האינטרנט על ההמונים: התמכרות, רמת אמינות גבוהה ביותר לגבי כל פיסת מידע שמתפרסמת בפלטפורמות השונות, וזיהוי הרשת עם מגוון פתולוגיות – כגון התמכרות לפורנוגרפיה, הונאה, פדופיליה ורצח.
ד"ר הכט מנסה להוכיח במאמרו המפורט (שפורסם במגזין האינטרנטי של איגוד האינטרנט הישראלי) כי כל התופעות כביכול, שמפניהן הפוליטיקאים מנסים להזהיר, היו קיימות קודם לכן. זאת ועוד – בחלק מהמקרים, תופעות שליליות מסוימות אף ירדו בהיקפן.
יצירת היסטריהאבל אותם פוליטיקאים, שרוצים להראות שהם קשובים לרחשי הציבור, נעזרים בסוכני הפאניקה על מנת ליצור היסטריה בקרב קהל בוחריהם. זאת, כדי להכשיר את הקרקע ולהעביר כל מיני חוקים דרקוניים, שמשמעותם צנזורה על רשת האינטרנט. צנזורה, שממנה ועד להגבלת חופש הביטוי, חופש העיסוק, ושלילת הדמוקרטיה – הדרך ממש קצרה. לא צריך לחפש דוגמאות מעבר לים. בישראל יש ניסיון מתמשך, מצד מפלגה מסויימת לצנזר את האינטרנט. בכך מקווה אותה מפלגה, לשמור על גבולות מוסריים, ולקבוע התנהגות נורמטיבית, כפי שרוצה רועה הצאן הרוחני שלה, הרב עובדיה יוסף.
הפאניקה עובדת באופן מהיר ויעיל: הצעת החוק הנדונה, נועדה להגן על הילדים. מי לא רוצה לשמור על ילדיו? לא במקרה, סוכני הפאניקה הם גם יזמי מוסר "דתיים", והם משתמשים בכלי התקשורת השונים, בעיקר של הציבור הדתי-חרדי, כדי להעביר שם את מסריהם.
אבל לא רק הפן הדתי מטריד את ד"ר הכט. במסגרת המחקר שלו, הוא בדק ומצא כי אירועים חריגים, המסמלים את כל הרע שבחברה, קושרו על ידי אותם סוכני פאניקה, לרשת האינטרנט. מקרים קלאסיים, שנחשבים לסמל הדברים "הרעים" שקורים ברשת האינטרנט. בישראל במיוחד, הנושא רגיש בגלל כמה מקרים טראגיים שקרו בעשור האחרון. בשל כך, חברו אותם סוכני הפאניקה לגורמים חינוכיים לכאורה, וביחד קבעו: רשת האינטרנט יודעת גם להרוג.
לתלות את האשם ברשתאבל המחקר של ד"ר הכט העלה, כי בפועל, מספר ניסיונות ההתאבדות של בני 10 ומעלה – יורד בכל העולם. כך, כשם שיש ברשת אתרים שמסבירים כיצד להתאבד, הרי יש הרבה מאוד אתרים שמשמשים כמרכזי תמיכה ומונעים התאבדויות. בישראל למשל, בשנת 2001 היו 8.5 ניסיונות התאבדות על כל 100 אלף איש. בשנת 2004 – שנה שבה הרשת כבר היתה בשיא נפוצותה, עמדה כמות ניסיונות ההתאבדות על 8.3, משמע רמה דומה, כמעט זהה למה שהיתה שלוש שנים קודם. כלומר, ההשפעה של רשת האינטרנט בנושא לא הייתה מהותית. ד"ר הכט מציין במאמרו, כי העובדה שמייחסים גידול בתופעות מסוימות, למשל הגידול במספר הפדופילים – בשל התפתחות הרשת, היא שגויה. לא כמות הפדופילים היא שגדלה, אלא העלייה בכמות הדיון והעיסוק הציבורי-תקשורתי בנושא, בשל ריבוי מקורות המידע, ושינוי היחס והגדלת הפתיחות לנושאים שונים, בארץ ובעולם.
ד"ר הכט אינו בעל זכויות היוצרים למושג "פאניקה מוסרית". לדבריו, המושג הומצא על ידי הסוציולוג סטנלי כהן, שחקר תרבויות נוער סוטות. "מסעי צלב מוסריים יכולים להוות עילה לפוליטיקאים להבאת הנושא לדיון בפרלמנט, ולהביא ליצירת רגולציה חברתית", מצטט ד"ר הכט את אחד ממאמריו של סטנלי כהן. הנה כי כן, בישראל – הדוגמה הזו עובדת יפה מאוד.
הכט, אשר חקר לעומק את הפאניקה המוסרית, כותב כי גלי הפאניקה הזו החלו בחברה הישראלית עוד מראשית הציונות, אבל החלו להתייחס אליה ברצינות, בראשית שנות השמונים, כאשר כל המדינה הזדעזעה מהשימוש של בני נוער בסמים. אחר כך היתה תופעה של פאניקה סביב תרמילאים ישראלים שחזרו מהטיולים המסורתיים של אחרי הצבא במזרח הרחוק ובדרום אמריקה, היתה גם פאניקה סביב תרבות הטראנס, שזוהתה כבריחה מהמציאות ועוד.
השורה התחתונה
רשת האינטרנט מהווה בסיס לפעילויות שונות של גורמים שונים, הבאים מכיוונים שונים. הדימוי הבסיסי של הרשת, הוא שהיא העתק של החיים האמיתיים. דימוי זה הולך ומתחזק עם קריאת מאמרו של ד"ר הכט. הטכנולוגיה, אשר מסייעת לצמצום פערי הידע בעולם, ואשר יוצרת עולם חופשי יותר, מאיימת על כל אלו שכל מהותם בעולם התבססה על פערי ידע אלו.
לפני מאות בשנים, היה מאד נוח לכמרים ולראשי הכנסיות, עם תופעת הבורות של הכפריים והילידים בארצות החדשות שהתגלו. עם המצאת הדפוס, אנשח דת אלו יצאו נגדה במלחמת חורמה, כי הדפוס החל להיות זמין ליותר ויותר אנשים. גם בתחום האינטרנט, נמצאים תמיד בעלי הכוח והשליטה. באמצעות סוכנים הם מנסים להפחיד את העולם. הם חושבים כי בחסות ובצל הפחד וההיסטריה הם יוכלו להחשיך את המסכים.
2 תגובות
מה זה פמפלט ? – כדאי לזכור שהויכוח אינו בשאלת המוסריות כי אם בזכות חופש הבטוי הדמוקרטי והפלורליסטי
זה מחקר או פמפלט?