פנים הירח עדיין חם אחרי מיליארדי שנים

החוקרים מאמינים כי החום נמצא בשכבה הרכה הנמצאת עמוק בתוך הקרום, והוא אינו מתפשט על כל מסתו של הירח

איור אמן של הסביבה הפנימית של הירח. איור: NAOJ
איור אמן של הסביבה הפנימית של הירח. איור: NAOJ

במקום שהירח יהיה גוף מת, פנימו עדיין חם בשל השפעת הכבידה של כדור הארץ. כך עולה ממחקר חדש הנעזר בממצאי החללית SELENE (SELenological and ENgineering Explorer) וחלליות אחרות החוקרות את הירח.

רמזים לפנימו של הירח הגיעו כאשר נבחנה הדרך בה כבידת כדור הארץ משנה את מבנהו הפנימי באמצעות כוחות הגיאות. המודלים הראו כי שינויי הגיאות בתוך הירח נובעים בעיקר מקיומה של שכבה רכה עמוק מתחת לקרום הירח. המדענים מצאו כי לירח יש ליבה (החלק הפנימי ביותר) העשויה ממתכת, וקרום סלעי. כל זאת ידוע מאז משימות אפולו שבהם האסטרונאוטים התקינו מכשירים סיסמיים שחשפו את המבנה הפנימי.

"המחקרים מעידים על כך שישנה אפשרות לכך שחלק מהסלעים בחלקים העמוקים בעומק הירח עשויים להיות מותכים. תוצאות המחקר תומכות באפשרות זו מכיוון שסלעים מותכים בחלקם הופכים רכים." אמרו אנשי המצפה האסטרונומי הלאומי של יפן. "המחקר הוכיח לראשונה כי החלק העמוק ביותר של הירח הוא רך, בהתבסס על התאמה בין תוצאות התצפיות והמסקנות התיאורטיות."

החוקרים מאמינים כי החום נמצא בשכבה הרכה הנמצאת עמוק בתוך הקרום, והוא אינו מתפשט על כל מסתו של הירח. הם אומרים כי כיווני מחקר אפשריים יכולים לכלול את השאלה מדוע רק שכבה זו נותרה רכה, וכיצד משנה אנרגית הכבידה את קצב התקררות הירח ואת תנועתו היחסית לכדור הארץ.

"הממצאים שלנו מעלים שאלות חדשות. לדוגמה כיצד יתכן שקרקעית קרום הירח שומרת על מצב צבירה רך לאורך זמן כה רב? כדי לענות על שאלה זו יש צורך במחקרי המשך מעמיקים של המבנה הפנימי והמנגנון יוצר החום בחלקו הפנימי של הירח." אמר יוג'י האראדה, החוקר הראשי של צוות המחקר.

"שאלה נוספת העולה ממנו היא כיצד משפיעה העברת החום מגלי הגיאות לשכבה הרכה של הירח על תנועת הירח יחסית לכדור הארץ, וגם מול קירור הירח?" הוסיף. "היינו שמחים לפתור את הבעיות הללו כדי שנוכל להבין לעומק כיצד הירח נוצר והתפתח".

לידיעה באתר יוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. צור
    אם יש אמת באמירתך שיש לך השכלה בפילוסופיה של המדע, אז מדוע אתה מאמין לאדם כמו גורדג'ייף, אדם שאינו חוקר מדעי?
    למה אתה טוען שאין לך כל דרך לבדוק את תורתו הקוסמולוגית? אולי תפעיל את 3 הכללים של פופר? ככה עובד פילוסוף של המדע, לא?

  2. שלום צור,

    אענה לנקודות שהעלת בסדר בו העלת אותן.

    1. אם אתה רוצה ללמוד על "הדפוסים המחשבתיים של אנשים מעולם המדע", לא הגיוני יותר שתדבר עם מדענים מאשר שתכתוב פוסטים שגויים באתר שבו כמעט ורק חובבי מדע שלא עוסקים בו באופן מקצועי?

    2. אצטט את פופר, ברשותך (למעשה יתכן שאני מתבלבל והיה זה פילוסוף אחר שאמר זאת, אבל כבר הסכמנו שלא באמת חשוב מי אמר את הדברים אלא מה נאמר), שכאשר נשאל כיצד הוא צופה שיתנהל עולם המדע לאחר פרסום עבודותיו בנושא, ענה "אף מדען מעולם לא היה זקוק לפילוסוף שיסביר לו כיצד לעשות את עבודתו". כלומר, פילוסופיה של המדע עוזרת לנו להבין למה אנו עושים מה שאנו עושים, מה המשמעות של המדע וכיצד אפשר להבין אותו, אך מדענים עשו מדע מאות שנים לפני שפילוסופים החלו לנתח אותו, ועשו אותו טוב. בסופו של דבר, היה זה איינשטיין שלימד את פופר על מדע ולא ההפך. כלומר, התיימרותך להוות מנגנון ביקורת חיצוני למדע הינה גאוותנות ותו לא.

    3. אתה אולי חושב שיש לך חדשות בשבילי, אבל אתה טועה. אתה מבין, אני מדען שמבלה מבוקר עד ערב את יומו בעשיה מדעית ועובד באופן צמוד עם מדענים רבים מרחבי העולם. אז נסיונך לחנך אותי וללמדני כיצד חושבים מדענים או איך הם מגיעים למסקנות שלהם ועל מה הם מסתמכים הוא בין מגוחך לעצוב. לא אתיימר לומר שאף מדען מעולם לא "קנה" תיאוריה בגלל שם הממציא שלה או שלא הבדיל נכונה בין הידוע והמשוער, אבל אלה אירועים נדירים ולא מייצגים של עולם המדע, ונסיונך להציג אותם כמגמות רק מצביע על כך שאתה מדבר על נושא שאין לך מושג בו.

    4. אם אתה מודה ומתוודה שאין לך הבנה מספקת בתחום, מדוע אתה כותב עליו באתר? האם אין קול בראשך שאומר, "רגע, זה תחום שאיני מבין בו. אולי עדיף שאלמד אותו לפני שאפגין בורותי ברבים"?

    5. ברור שזה שיש לנו הרבה נתונים לא אומר בהכרח שאנו מסיקים מהם מסקנות נכונות. אבל זה לא מה שאמרת לפני רגע – אתה טענת שאין לנו מספיק נתונים. אז תחליט מה הביקורת שלך ותעמוד מאחוריה, ואל תחליף עורך כשמראים לך שאתה מדבר שטויות. אם אתה רוצה לדעת אם הסקת המסקנות מהנתונים נכונה או לא, אתה מוזמן ללמוד את הנושא במקום לכתוב ביקורת באינטרנט.

    6. הירח, ולווינים בכלל, הם בסופו של דבר חתיכות אבן וגז כמו כל אבן או גז אחרים. הם מצייתים לאותם חוקי תרמודינמיקה שנבדקו בקפידה במעבדות במשך מאות שנים. בתור אדם שטוען להתמחות בפילוסופיה של המדע, ציפיתי שתדע שהמדע מושתת על ההבנה שניתן להשתמש בראיות עקיפות ובהכללות, ושאין צורך לעבור על כל החפצים בכדור הארץ ולזרוק אותם ממגדל כדי לראות אם הם מצייתים לכוח המשיכה. איני יודע אם מישהו תקע מדחום בירח כי זה אינו התחום שלי, אבל אם היית מבין במדע היית יודע שהדרישה שלך מגוחכת.

  3. elbentzo,
    אני מאוד מעריך את תוגבתך הארוכה ורצינית.
    אכן אתה צודק שללא ידע מספיק באסטרופיזיקה לא אוכל להשפיע על הקהילה המדעית,
    ואכן זה לא תחום ההתמחות שלי.
    תחום ההתמחות שלי הוא בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של עקרונות המדע.
    לא הייתה בי תקווה רבה להשפיע על הקהילה המדעית ידי תגובה זו, כי מתוך תחום התמחותי, אני יודע שאין זה אפשרי מבלי ליצור תנאים מסויימים, שאת חלקם ציינת.
    אני לומד את התגובות של אנשים לפוסטים כגון זה שכתבתי, על מנת להבין יותר טוב את הדפוסים המחשבתיים של אנשים מעולם המדע כדי ללמוד את הכשלים שיש לנו ביישום גישה מדעית טהורה.

    לצערי יש לי חדשות בשבילך לגבי תשובה 2 ו- 4 של הפוסט הראשון. היישום של גישה מדעית על ידי מדענים אכן קיימת, כפי שציינת, אבל עד גבול מסוים.
    גבול שאפשר למדע להשיג תוצאות מדויקות ולהביא לעולם הישגים כמו המחשב, האינטרנט וכדומה, אך אינו מאפשר למדע להתקדם ולגלות תגליות נוספות.
    מנקודה מסויימת מדענים רבים (לא כולם, זה אינדיוודואלי) מאבדים את הגישה המדעית הטהורה ופועלים ממניעים שאינם מדעיים.
    לא ארחיב על כך כאן, כי לימוד מספק של נושא זה דורש זמן רב. ממש כפי שלא ניתן לדחוס חומר של תואר אקדמאי בתוך מאמר קצר.

    אגב, לגבי תשובה 3 בפוסט הראשון שלך, אני מודע לגישה שאתה מציג, ואכן אינני מכיר את מספיק את הנתונים שהצטברו והנסיונות שנעשו כדי לחבר בינהם כדי לקבוע עליהם דיעה מבוססת.
    עדיין, להערכתי בלבד, זה שיש לנו אינסוף של נתונים אינו אומר שאנחנו מצליחים לסדר אותם בסדר הנכון, או שיש לנו מספיק נתונים כדי לסדר אותם בסדר הנכון.
    קח לדוגמא את נושא ההתקררות של הירח.
    למיטב ידיעתי אין לנו מספיק תצפיות על לווינים שונים כדי לנסות להסיק תיאוריה על ההתפתחות או הדעיכה של לווינים. בקושי יש לנו תצפיות על פלנטות. יש לנו בעיקר תצפיות על כוכבים ושאר עצמים הפולטים מספיק קרינה.
    אשמח למידע חדש בנושא, אך למיטב ידיעתי הרעיון שהירח מתקרר הוא תיאוריה המתבססת על "ההגיון" בלבד, כלומר על הניסיון ליצור ניבוי על סמך החוקים הפיזיקליים הידועים לנו כיום.

    תודה על תשובה 4 בפוסט השני שלך.
    היא תרמה לי מאוד.

  4. 1. הרעיון שפלנטה הופכת לכוכב מופרכת מתצפיות על הטבע: עצמים אלה מורכבים מחומרים אחרים לגמרי. כדי שאחד יהפוך לשני יש צורך בתהליך שלוקח את כל החומר של פלנטה (פחמן, סיליקון, יסודות כבדים לרוב) ומפרק אותם בתהליך גרעיני למימן והליום. על אף כמות המידע העצומה שאנו אוספים מדי יום ביומו, לא חזינו בתהליך כזה בשמיים מעולם. בנוסף, מבחינה תיאוריטית אין הסבר לתופעה זו ואין קטליסט לה (מדובר בתיאוריה של תהליכים גרעיניים ולא לידת ומות כוכבים. התיאוריה הגרעינית מאומתת במעבדות עד לדיוק פנומנלי, ולמרות שכנראה שאינה מתארת את הטבע בדיוק של 100 אחוז, היא מדויקת להחריד). וזאת מבלי להזכיר את הבעיה הנאיבית של שימור אנרגיה – האנרגיה הטיפוסית של כוכב גדולה לאין שיעור מזו של פלנטה, אפילו פלנטה עצומה בגודלה. מהיכן מגיעה האנרגיה?

    2. בנוגע לחיפוש פלנטות, זאת רק שאלה של עלות-תועלת. מסביב לננס יש תחום קטן מאוד יחסית שבו ניתן למצוא את הפלנטות שחיפשו, ולכן באופן גורף לא כל כך שווה לחפש שם, פשוט כי ההסתברות שתמצא משהו שהתפלגות המיקום שלו אקראית פרופורציונית לנפח אותו אתה סורק. זה לא אומר שפלנטות לא יכולות להתקיים שם.

    3. אולי יש לך הכשרה מדעית (דרך אגב, המילים "הכשרה מדעית" לכשעצמו הן חסרות משמעות. אתה יכול להיות פרופסור לביולוגיה מבחינתי, זה לא קונה לך אף נקודת זכות באסטרופיזיקה), אבל אין לך ידע מספיק באסטרופיזיקה. התהליכים דרכם כוכב קורס לחור שחור דרך סופרנובה הינם מוכרים, מתועדים ומוסברים היטב מבחינה תיאוריטית. אולי אם תלמד את התחום יותר לעומק, לא תאלץ לקבל קיטונות של ביקורת באגף התגובות.

    4. לעמוד בצד ולהגיד "אתם עושים את זה לא נכון, אתם לא מבדילים בין תיאוריה למציאות, אולי ככה ואולי ככה" זה קל נורא אם לא מנסים לגבות את זה באנליזה אמיתית של הבעיות או הצבעה על פתרון אלטרנטיבי. כלומר, האם אתה יכול לקחת מאמר, לקרוא אותו ולהצביע על טעות (לא חייבת להיות טעות של ממש בחישוב, אפשר גם הנחה לא מבוססת או הבנה לא נכונה של תהליך מסוים)? כל הנקודות שהעלת היו לא יותר מהתרסות חסרות ביסוס בסגנון שילדים משמיעים. אם ברצונך להשפיע על הקהילה המדעית או אפילו רק שיקחו אותך קצת יותר ברצינות – תתבגר ובמקום להגיד "אתם טועים", תראה איפה ולמה טעינו וכיצד עושים את זה נכון.

  5. צור,

    אתנצל מראש על התגובה הארוכה.

    1. יש לי שכן שהוא כדורגלן גאון, ממש פלה כל הדשא. משמע, יתכן שהוא מבין דבר או שניים על עקירה כירורגית של שיני בינה. אה, רגע. בעצם, לא.

    2. היחיד שמסתמך פה על שמותיהם של אנשים זה אתה – אף אחד בעולם המדע לא מקבל תיאוריות על סמך שם המציע אותן. אנו מקבלים אותן בגלל שהן מבוססות על שיטה בדוקה של הסקת מסקנות לוגית ואימותן מול המציאות. שיטה שהוכיחה את עצמה מעל ומעבר (על אף טענתך שהתיאוריות שלנו שוות את הנייר עליו הן כתובות, תיאוריות אלה הניבו את המחשב שלך, את האינטרנט אליו אתה מחובר, את ה-GPS ואת היתוך המימן, ועוד איזה עשרה מיליון דברים).

    3. גישתך בנוגע לאסטרונומיה שגויה בתכלית. ראשית, אסטרונומיה היא המדע העתיק בעולם, ויש עמים שאספו נתונים אסטרונומיים כבר לפני אלפיים שנה. שנית, אני אין כל בעיה לאסוף מידע על תהליך שנמשך מליוני שנים מפני שבניגוד לתהליכים אבולוציונים, למשל, באסטרונומיה יש גישה לכל חלקי התהליך במקביל. אין צורך להסתכל על כוכב אחד ולחכות מליון שנה, מתחילת התהליך ועד סופו: אפשר להסתכל על כוכב בתחילת התהליך, על הכוכב שלידו שנמצא בשלב קצת יותר מתקדם, על כוכב שלישי שמתקדם אפילו קצת יותר וכך הלאה. אם נמשיך את ההקבלה לאבולוציה, הדבר שקול לכך שנקבל לידינו את כל שרשרת המאובנים שקושרת בין שתי נקודות בהתפתחותו של מין מסוים. בניגוד לטענתך, כמות המידע האסטרונומי בידינו היא עצומה.

    4. אתה "מצביע" על משהו שלא מתרחש במציאות. מדענים יודעים טוב מאוד להפריד בין מידע מתצפיות לבין ניסויים או הסברים אפשריים שמקורם בתיאוריה. אתה פשוט טוען שלא כי זה נוח לך ומאפשר לך לחשוב שאולי אתה הבנת משהו שכל המדענים מפספסים כי הם שבוים בקונספציה.

    מספר הערות קונקרטיות על טיעוניך בתגובה הבאה.

  6. צור
    לא מצאתי כל תיאור של ההשכלה הפורמלית של גורדג'ייף – אתה יכול בבקשה להפנות אותי, למשל, לעבודת הדוקטורט שלו בפיסיקה?

    בינתיים, כל מה שמצאתי זה, שהוא צבע דרורים בצהוב ומכר אותם כקנריות…… זה לא אומר שהוא שרלטן מקצועי – קרי מי שמתפרנס משרלטנות?

  7. לכל העונים למה שכתבתי,
    ראשית, האם מישהו מכם קרא בכלל את הספר שהזכרתי? האם מישהו מכם חקר את השיטה שלו?
    האם זו גישה מדעית לקבוע מסקנה על משהו מבלי לחקור אותו לעומק? (כיצד פסקתם שגורדג'ייף היה שרלטן?)
    במקרה יש הכשרה לי מדעית. (אפילו שמישהו מיהר להסיק שאין לי)
    לא טענתי שגורדג'ייף זה הוא בר סמכה בעיני או שכל המדענים מטומטמים.
    לא טענתי שתורתו היא נכונה והתיאוריות הרווחות הינן שגויות.

    למעשה כל הגישה של להאמין למישהו בגלל שיש לו תואר כזה או אחר אינה מדעית. (גם אם אותו אדם מכונה על פי כולם מדען דגול). זוהי גישה "דתית".

    מאז שהייתי ילד לא האמנתי לאף אחד מהמורים שלי לפיזיקה או מתמטיקה כשנתנו לי נוסחא. תמיד התעקשתי לקבל את הפיתוח של הנוסחא כדי שאוכל להאמין שהיא נכונה. כשלא נתנו לי הסבר חיפשתי אותה בספרים וכשבספרים היא לא נמצאה הייתי מפתח אותה בעצמי. אפילו את תורת היחסות הפרטית של אינשטיין, שכולם אומרים עליו שהוא גדול, לא קיבלתי כמובנת מאליה. למדתי את הפיתוח שלה צעד אחר צעד.

    ל"האמין" למישהו, בין אם יש לו תואר של פיזיקאי או פרס נובל, זוהי אינה גישה מדעית. הדבר היחידי שאינו סותר את הגישה המדעית היא "לתת אמון", כלומר להגיד: "הרבה אנשים אומרים שאיינשטיין היה חכם, אז שווה לי להשקיע את זמני כדי לאמת את התורה שלו". אינספור תגליות בתחום הפסיכולוגיה של היום, כולל תגליותיהם של פבלוב, גזניגה ובעלי שם רבים אחרים תוארו בהרחבה עשרות שנים קודם לכן בכתביו של גורדג'ייף. קל מאוד להראות שהוא היה גאון בכל הקשור להבנה של איך עובדת נפש האדם (ואם מישהו רוצה אשמח להסביר לו). לכן, אני נותן בו אמון שאולי הוא גם ידע דבר או שניים על הקוסמוס. אינני מאמין לו, אך אני מרגיש ששווה לבדוק את דבריו ברצינות.

    כדי שמדע יהיה אמיתי עליו להיות מודע לעצמו, כלומר לדעת להפריד בין הנתונים לבין הפרשנות לנתונים (קרי תיאוריה).

    באסטרונומיה, אולי יותר מבכל תחום אחר במדע, עלינו להיות כנים עם עצמנו מאוד ולהודות שיש לנו מעט מאוד נתונים שנובעים מתצפית.
    ואכן, איזה תצפית כבר יכול לספק מדע בן חמש מאות שנה על תהליכים שאורכים מיליארדי שנים?
    זו הסיבה שתחום זה מלא בתיאוריות שונות ובתגליות חדשות שסותרות את התיאוריות.

    הדבר החשוב שאני מצביע עליו הוא שהבעיה העיקרית של המדע היום הוא שאיננו יודע להפריד בין הנתונים לתיאוריה,
    ולכן אנחנו יוצאים מנקודות הנחה שאינן מבוססות.

    ועכשיו, אני חוזר שוב:
    האם יש לנו מידע וודאי שהירח מתקרר? האם יש לנו נתונים שמראים זאת? שמראים שכמה מאות מיליוני השנים האחרונות הירח נמצא בתהליך מתמיד של התקררות? (אשמח מאוד אם מישהו מכם יוכל לספק מידע זה)

    עד אז בואו נקבל בערבון מוגבל את התיאוריות שלנו, ולא נפסול דבר לפני שבדקנו אותו לעומק…

  8. צור
    התגובה שלך מעוררת פליאה – עד כמה אדם יכול להביך את עצמו? שרלטן חריג מהרגיל אמין בעינייך, אבל עשרות אלפי מדענים מומחים בתחום הם מטומטמים גמורים.
    אני אקריא את התגובה שלך לחברים לפני שהולכים לפאב – ככה נתחיל את הערב במצב רוח טוב 🙂 🙂

  9. אני פשוט נהנה לקרוא עוד ועוד על התגליות החדשות של האסטרונומיה. הנתונים הללו תמיד מראים לנו שהתיאוריות שלנו, אם לומר בעדינות, עדיין, שוות את הנייר עליהן הן רשומות, ויחד עם זאת אנחנו עדיין אוחזים בהן.
    למשל, התגלית המתוארת במאמר זה מלווה בשאלה: "מדוע רק שכבה זו נותרה רכה, וכיצד משנה אנרגית הכבידה את קצב התקררות הירח ואת תנועתו היחסית לכדור הארץ". שאלה זו נובעת מתוך הנחה שהירח מתקרר. הנחה שמתבססת על התיאוריות שלנו על היווצרות גופים שמימיים ולא על נתונים (תקנו אותי אם אני טועה). ומה אם הירח אינו מתקרר? מה אם הוא דווקא מתחמם?

    לפני שנים רבות קראתי בספר "חיפוש אחר המופלא" של פ.ד.אוספנקסי אודות מבנה היקום על פי תורתו של ג.א.גורדג'ייף. אמנם אין לי כל דרך לאמת את תורתו ה"קוסמולוגית", אך בשל היותו גאון בתחומים אחרים (שכן יכולתי לוודא), במיוחד בתחום הפסיכולוגיה נותרה בליבי פינה חמה שאינה פוסלת על הסף גם את תפישתו לגבי היווצרות היקום. בשונה מהתפישה המדעית שרווחה בזמנו (וגם בימנו) גורדג'ייף טען שהיקום הוא "חי" ובתהליך של צמיחה. שהשמש הייתה בעבר כוכב לכת, שכוכבי הלכת היו בעבר לוויינים ושתהליך הצמיחה הזה מתקיים הודות להזנה של "ההורים" כלפי "הצאצאים", כלומר השמש מזינה את הארץ, הארץ והשמש מזינות את הירח וכן הלאה. (זהו הסבר על רגל אחת – אני ממליץ להעמיק ולקרוא את המקור).

    התיאוריה הנוכחית הטוענת שהגופים הקוסמיים נוצרו מאבק בראשיתי והם הולכים ומתקררים אינה מבוססת על תצפית. הוא מבוססת על הנסיון ליצור תיאוריה "הגיונית" עם רסיסי המידע שיש לנו. והסיכוי של תיאוריה שכזו להיות נכונה, לדעתי, שואף למעט מאוד.

    ככל שאני קורא יותר ויותר על תגליות ש"הפתיעו" את התפישה המדעית הרווחת, כגון זו שבמאמר זה, עושה לי הרושם שתפישתו של גורדג'ייף שווה שיתיחסו אליה ויחקרו אותה.

    להלן מספר תגליות מהשנים האחרונות שהיו בניגוד לתפישות הקודמות ותומכות בתפישתו של גורדג'ייף:

    "טלסקופ החלל שפיצר גילה לראשונה את אבני הבניין המשמשים ליצירת כוכבי לכת, סביב ננס חום, ובכך עולתה האפשרות שכוכבים שנכשלו, עשויים להמשיך בתהליך בניית כוכבי הלכת." – הידען 2005
    נקודה למחשבה: האם ננסים חומים הם אכן כוכבים שנכשלו? ומה עם מדובר בכוכב בתהליך צמיחה. מעין שלב ביניים בין פלנטות מסדר גודל של צדק לבין כוכבים כמו השמש.

    "איזור החיים ליד ננסים אדומים קטן מאוד, עדיף לחפש כוכבי לכת דמויי ארץ במקומות אחרים" – הידען 2008
    " כוכב לכת כמעט תאום לכדור הארץ המקיף ננס אדום במסלול המאפשר חיים" – הידען 2014
    נקודה למחשבה: "על סמך מה הוסקה המסקנה מ2008?

    קיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו וקיומם של חורים של חורים שחורים במרכז כמעט כל גלקסיה הינה תגלית חדשה יחסית שסתרה תפישה קדומה יותר (שוב תקנו אותי אם אני טועה).
    נקודה למחשבה: ומה אם חור שחור הוא השלב הבא בהתפתחות כוכב? ומה אם סופר נובה אינה "סוף" חייו שהורס את כל המערכת שסביבו, אלא התחלתו של שלב מתקדם יותר?

    התגלית שחורים שחורים פולטים קרינה היא תגלית חדשה שסתרה את התיאוריה ששום דבר אינו בורח מהחור השחור.
    נקודה למחשבה: האם גם חור שחור הוא גוף ה"מזין" ובונה את הגלקסיה שסביבו?

    "כוכבי לכת חוץ-שמשיים היו מושא לחקירה מדעית החל מאמצע המאה ה-19. אסטרונומים העריכו באופן כללי שכמה מהם קיימים, אך לא ידעו עד כמה הם נפוצים… ההערכה הנוכחית היא שלפחות ל-10% מהכוכבים הדומים לשמש יש מערכת כוכבי לכת" – מתוך ויקיפדיה
    לי זכור שלפני שנים לא רבות קיומם של כוכבי לחץ חוץ שמשיים היה מוטל בספק בקרב קהילה המדעית, באותה מידה שקיומם של חיים באופן כללי וחיים תבוניים בפרט על פני פלנטות אחרות מוטל בספק בקרב הקהילה המדעית כיום.
    נקודה למחשבה: על סמך מה אנו מבססים את השערותינו? האם הבסיס שלהם יציב? האם אנו יודעים מספיק כדי לדבוק בתיאוריה הנוכחית?
    גורדג'ייף טען שפלנטות מתפתחות באופן טבעי במערכות שמש ושחיים אורגניים הם שלב המופיע באופן טבעי על גבי פלנטה כמנגנון שמאפשר את צמיחת הפלנטה (להבנתי כמו שיש צורך בצמחים כדי להמיר את אור המגיע מהשמש ו-CO2 לחומר אורגני אם כי עדיין איננו יודעים כיצד נוצר החומר האורגני ממנו נוצרו הצמחים עצמם).

    נשמע מופרך, אני מסכים, אבל בינתיים הממצאים שלנו סותרים שוב ושוב את הניבויים של התיאוריה הרווחת על היווצרות הגופים ביקום ובמקביל תומכים בניבויים העולים מתפישת היקום של גורדג'ייף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן