מפת הדרכים החדשה של נאס”א לחקר מאויש של החלל מדברת על תחזית להנחתת ארבעה אסטרונאוטים על הירח עד לשנת 2018 כצעד הראשון לקראת מסע של שישה אנשים למאדים.
מפת הדרכים החדשה של נאס”א לחקר מאויש של החלל מדברת על תחזית להנחתת ארבעה אסטרונאוטים על הירח עד לשנת 2018 כצעד הראשון לקראת מסע של שישה אנשים למאדים.
החלוצים יבנו עמדה ירחית, קרוב לוודאי בקוטב הדרומי, שתכלול אזורי מחיה, תחנות כוח ומערכות קשר. משלחות יחקרו את השטח השומם בחפשם אחר מצרכים יקרי ערך כדלק ומים. אסטרונאוטים יחרשו את השטח ב”חיפושיות חלל” היי-טקיות בחיפוש אחר תשובות לחידות מדעיות המרתקות את החוקרים. הצוותים ימריאו בטילים שיירשו ת מעבורת החלל ויצנחו חזרה לכדה”א בקפסולות הדומות לאלו בהן השתמשו בתוכנית האפולו.
ההסתערות על הירח תקדם למסע בן 500 יום למאדים, עולם זר במרחק של יותר מ-55 מליון ק”מ מאיתנו, אשר מדענים מסויימים חושדים כי הוא עשוי להכיל עדות לחיים מן החלל החיצון.
אלו רק דוגמאות לתוכניותיה השאפתניות של נאס”א לתקופה חדשה של נוכחות אנושית בחלל, והן מתארות בקווים כלליים ובמערך של שרטוטים מקוצרים פנימיים את הארכיטקטורה של מערכות המחקר של הסוכנות. העתק של תקצירים אלה, שחלקם צפוי להתפרסם בחודש הבא, נחשף על ידי העיתון Orlando Sentinel.
המחקר הינו התיאור המפורט הראשון של הדרך שבה נאס”א מתכוונת להשיג את המטרות שהוכרזו ע”י הנשיא בוש בינואר 2004 אודות החזרת אסטרונאוטים לירח עד שנת 2020 כהכנה למשימות למאדים. המחקר מעריך כי התוכנית תעלה בערך 217 מיליארד דולר עד סוף שנת 2025. משרד המחקר של נאס”א צפוי לקבל סכום כסף זה עד לתקופה המדוברת. מנהלי נאס”א סירבו להתראיין אודות התוכנית עד פרסומה הרשמי.
לפי המחקר, החליטו מהנדסים לפתח טיל שיוכל להרים משאות כבדים בהרבה מהמעבורת. החומרה והמטען הנדרשים למשימות ירחיות יאוכסנו במיכל שגובהו 40 קומות שיבנה מסביב לתא הדלק החיצוני של המעבורת. כלי לא מאויש זה יפותח בין השנים 2010 ל-2018. המחיר המתוכנן של שיגור כזה הוא 540 מליון דולר – שווה ערך לעלותה של טיסת מעבורת.
החל מיוני 2011, ימריאו אסטרונאוטים לתחנת החלל באמצעות גרסה משוכללת שתוצב על ראשו של מכל דלק כמו זה של המעבורת. משימות אלה, שעלותן 280 מליון דולרים למשימה, ישחררו את נאס”א מתלות בלעדית ברוסים בטיסות לתחנת החלל לאחר פרישת המעבורת. אותו הטיל ישמש בעתיד על מנת להעלות צוותים למסלול סביב כדה”א כשלב ראשון לקראת מסעות לירח. נאס”א משערת כי המשגר יהיה בטוח פי תשעה מן המעבורת.
עיצוב חללית חדש
חלליות חדשות מתוכננות להמריא על-גבי טילים חדשים. מהנדסים כבר מפתחים רכב חקר לצוותים שצורתו חרוט (CEV – Crew Exploration Vehicle), לנשיאת צוותי שלושה אנשים לתחנת החלל. גרסאות עתידיות וגדולות יותר של הקפסולה יקחו ארבעה אנשים לירח וצוותים של שישה אנשים למאדים.
בחודש שעבר, נאס”א העניקה חוזים מקבילים בשווי של 28 מליון דולרים כל אחד ללוקהיד מרטין (Lockheed Martin) ולקבוצה של נורתרופ גרומן-בואינג (Northrop Grumman-Boeing) על מנת להתחיל תכנונים ראשוניים של החללית החדשה. היעד שהציבו מנהלי נאס”א הוא שהחללית תהיה מוכנה לשיגור מאויש לתחנת החלל בשנת 2011. הכנת ה-CEV בהקדם האפשרי עלול להיות גורלי אם הבית הלבן יחליט להקדים את תאריך פרישת המעבורות (שכיום יגיע בשנת 2010) עקב הבעיות של נפילת הקצף וסכנות אחרות שאירעו בעת המראת הדיסקוורי ב-26 ביולי, יום שלישי.
בנוסף ל-CEV, החלו מהנדסים בתכנונים ראשוניים של נחתת שתישא אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לקרקע הירח ובחזרה. פיתוח התוכנית יואץ בשנת 2010, והחללית תהיה מוכנה לטיסה בשנת 2018. הנחתת תישאר על השטח הירחי כשבוע לערך. תא אטום לאוויר יאפשר לצוות של ארבע אסטרונאוטים, פי שניים יותר מאשר במשימות אפולו, לעזוב את החללית להליכות ירח. תוכניות נוכחיות קוראות למינימום של שתי משימות ירחיות לשנה, החל מ-2018. על הירח ינהלו אסטרונאוטים מחקר לטווח-הארוך. חלק מן המחקרים ימדדו כיצד גוף האדם מגיב במשך הזמן לכבידה מוחלשת, קרינה שמשית מוגברת ושאר התנאים הנמצאים מחוץ לכדה”א.
הירח ככן-שיגור למאדים
אחת הסיבות העיקריות של נאס”א להחזיר אסטרונאוטים לירח כדי שיגורו שם, היא על מנת להתמחות בטכנולוגיות ולהרוויח את הניסיון הדרוש למסעות אנושיים עתידיים למאדים. התפתחות מפורטת של מסעות אלה צפוייה להתחיל בערך בשנת 2020, אך קווי המתאר הברורים כבר מתחילים לקבל צורה.
ארבע או חמש המראות של המשגרים הכבדים יכניסו את החללית וציודה למסלול. בינתיים, עד שהצוות ימריא תגיע לפניהם למאדים חללית גדולה אחרת לא מאוישת שתישא איזור מגורים, כוח, תקשורת וספינה שתיקח אותם בחזרה לכדור הארץ. מסעם של האסטרונאוטים יארך שישה חודשים לכל כיוון. במאדים יבלה הצוות חמש-מאות יום בחקר אזורים גדולים של השטח ובמחקרים מדעיים אחרים.
ואולם אתגרים פוליטיים על כדה”א מציבים איום מסוג שונה לעתידה של התוכנית. עלות התוכנית כבר עוררה ויכוח.
המחיר המוערך של 217 מיליארד דולרים לחקר גבוהה בשבעה מיליארד דולרים יותר מהתקציב המתוכנן למשרד המחקר של נאס”א במשך עשרים השנים הבאות.
סך התקציב של סוכנות החלל צפוי להגיע ל-17 מיליארד דולר בשנת 2006. אם נאס”א ממצעת אך ורק 20 מליארד דולר בהוצאה שנתית במשך 20 השנים הבאות, היא תקבל סך כולל של 400 מיליארד דולר. העלות המוערכת של 217 מליארד דולר לחקר עד 2025 מייצגת 54 אחוז מסך כולל זה. נאס”א כבר מבזבזת כחצי מתקציבה על תוכניות מאוישות לחקר החלל.
האתגר יהיה לשמור על הפרויקטים בלוח-הזמנים ובטווח התקציב. התוכנית גם חייבת לשרוד שלוש מערכות בחירות לנשיאות וחמישה קונגרסים חדשים לפני שאסטרונאוטים יוכלו ללכת מחדש על הירח.
