סיקור מקיף

הבירוקרטיה והירח

מיהו התאגיד האמריקאי שהנחית אדם על הירח?  כמה הרוויח?

28.7.1999

מאת: אפרים ריינר

אחרי שחזרנו וצפינו בנחיתתו של האדם (האמריקאי) הראשון על הירח, וחזרנו וקראנו את אלפי המלים המתארות את תולדות המבצע, נשארה בערפל שאלה מסקרנת אחת: מי הוא התאגיד האמריקאי שעשה את זה, כמה הרוויח, וכמה עשו בעלי מניותיו מאז?

אנחנו יודעים איך ומתי התחיל ביל גייטס, וכמה הוא שווה היום. הכל מכירים את תולדות משפחת פורד, ואיך עשתה את עושרה מהגשמתו של החלום “מכונית לכל פועל”. אנחנו מרגישים חלק מן העולם, כאשר שלושה צעירים משלנו מוכרים תוכנת אינטרנט וזוכים, כל אחד מהם, בעשרות מיליוני דולרים. כל חלום – מימושו הוא עסק משתלם.
לכן קשה לנו להשלים עם העובדה, שלא עולם העסקים הוא שנטל את חלום הדורות – להמריא ולהגיע אל הירח – ומימש אותו בבורסה. דווקא ארגון אנכרוניסטי, שמונהג בידי פוליטיקאים ומכונה בשם הגנאי “ביורוקרטיה ממשלתית”, עשה את העבודה. באמריקה, מולדת הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי? כן. ביורוקרטיה ממשלתית אמריקאית היא שגייסה אלפי מהנדסים ומדענים, נטלה כספי ציבור כאילו היו אלה ירושה מאבותיה, השתמשה בהם שימוש מושכל – תכנון, ייצור והפעלה – וניכסה לעצמה תהילת עולם.

נכון, את כל העניין אפשר להבין רק על רקעה של מלחמה – מלחמה “קרה” במקרה זה – ומלחמה היא תמיד התנגשות פיסית, חומרית ורוחנית בין קולקטיווים המופעלים בידי ביורוקרטיות. ובכל זאת יש הבדל. המעצמה הסובייטית, שפתחה את המרוץ לחלל, נהנתה מכל היתרונות של התארגנות “קולקטיווית”. בתוך פרק זמן של 43 חודשים שיגרו הסובייטים לחלל את הלוויין הראשון, הכלבה הראשונה, הטיל הראשון שפגע בירח והאדם הראשון.

חסידיה של ברית המועצות ברחבי העולם “החופשי”, וגם בישראל, ראו בהצלחות אלו סימן ברור לעליונותה של השיטה הסובייטית. גם סוכנות הביון האמריקאית חששה אז, ב-,1962 שזה המצב: “בהתחשב ביכולתם של הסובייטים לרכז משאבים אנושיים וחומריים למטרות שהן בראש סדר העדיפויות (…) הניצחון האמריקאי במרוץ לחלל איננו בטוח”.

אלא שהדמוקרטיה האמריקאית הפתיעה וניצחה את מתחרתה הטוטליטרית. האמריקאים התנהגו “כיותר סובייטים מהסובייטים”, התנצלו ראשי הקרמלין. מחקר אמריקאי (פורסם ב”ניו יורק טיימס” וצוטט במוסף “הארץ”, 23.7), המסכם כיום את הסיבות להפסד הסובייטי, מסכים עמם: “נקודה זו היא, אולי, אחד הפרדוקסים. דווקא האמריקאים, אותם גלדיאטורים של השוק החופשי, הקימו ביורוקרטיה גדולה והצעידו את התעשייה שלהם למאמץ קבוצתי מנצח”.

מה יצא מן הניצחון הזה? לצד הזכות עומדים, כמובן, ההישגים הטכנולוגיים של המסע לירח (ולחלל, בכלל), והשפעתם על היכולת הכלכלית של האומות המתועשות. אין צורך לבוא חשבון עם פוליטיקאים תאבי יוקרה. הסובייטים היו הראשונים לשגר טיל שפגע בירח, ופיזר עליו מטען של מזכרות סובייטיות. קיטש קוסמי שרק האמריקאים יכלו לגבור עליו. ב-1971 צולם האסטרונאוט אלן שפרד, מאפולו ,14 כשהוא מגלגל כדורי גולף על פני הירח.

אבל לענייננו כאן, יכולתה של דמוקרטיה לרכז מאמצים אנושיים וחומריים על פי סדר עדיפויות היא הלקח הקובע. מי שעושה את הביורוקרטיה הממשלתית ל”אויב העם” מחליש את יכולתה של קהילה אזרחית לממש את יעדיה, כולל פיתוח כלכלתה באמצעותו של “המגזר העסקי”. בלי מינהל ציבורי חזק ומיומן (ביורוקרטיה!) לא רק שלא נגיע לירח, לא נחצה אפילו את הפקקים בדרך לתל אביב.

© פורסם ב”הארץ” בתאריך 28/07/1999

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.