סיקור מקיף

מכונות-מיקרו על הבר / רייצ’ל פלטמן

מדענים ושפים חוברים יחדיו לעיצוב פלאים קולינריים בהשראת הטבע

קרדיט: ניקה ווילטסה; באדיבות ג'ון בוש, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
קרדיט: ניקה ווילטסה; באדיבות ג’ון בוש, המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס

איש אינו רוצה למצוא חרק במשקה שלו, אך שף ידוע וצוות מן המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) מקווים שאביזר מיוחד לקוקטייל, שתוכנן על בסיס חרק שוכן מים, ישמח את לב השותים במקום להגעיל אותם.

הצעצוע הזעיר דמוי הסירה מניע את עצמו על פני השטח של המשקה במשך עד שתי דקות, באמצעות תעלול שנלקח מן הטבע. הסירה מכילה משקה אלכוהולי חזק, שמשתחרר לקוקטייל בקצב קבוע דרך חריץ באחד הקצוות. ההבדל בתכולת האלכוהול בין שני הנוזלים יוצר הבדל במתח הפנים של הנוזל, שמניע את הסירה קדימה בזכות תופעה הקרויה ‘אפקט מַרַנְגוֹני’. חרקים שוכני מים רבים מסתמכים על הנעת מרנגוני, אלא שבמקום רום בקרדי 151 הם משחררים כימיקלים שמשנים את מתח פני הנוזל מתחת לרגליהם.

הגימיק נולד לאחר שג’ון בוש, פרופסור למתמטיקה יישומית ב-MIT, האזין להרצאה על מדע הבישול שנשא השף חוזה אנדרס באוניברסיטת הרווארד. בוש הציע לאנדרס לשתף פעולה ביצירות קולינריות חדשות. “רוב המחקר שלי קשור למתח פנים,” אומר בוש, “ומתח פנים אחראי על כמה פעלולים מעניינים שמתרחשים במטבח – או על הבר.”

החוקרים תכננו גם פיפטה דמוית פרח, שהסועד יכול לטבול בקוקטייל מרענן כדי להעביר טיפה אל הלשון. עלי הכותרת של הפיפטה נסגרים כשמוציאים אותה מן המשקה וכולאים את הטיפה בפנים. עיצוב זה הוא היפוך של אופן הפעולה של פרחים צפים, כגון חבצלות מים, שנסגרים וכולאים כיס אוויר כשפני המים עולים. בוש, אנדרס ועמיתיהם תיארו את ההתקנים שלהם בכתב העת Bioinspiration & Biomimetics.

החוקרים הכינו דגמי אב-טיפוס של הפיתוחים שלהם במדפסת תלת-ממד, ולאחר מכן יצרו תבניות שאפשרו לאנדרס ולעוזריו להכין סירות ופיפטות מג’לטין או מסוכר מוקשה. “ההתקנים נועדו להיות לא רק מעשיים ונאים לעין,” אומר בוש, “אלא גם אכילים.”

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.