סיקור מקיף

1.8 מיליון ש”ח יושקעו במחקרים בתחום הביומטריה וההזדהות

משרד המדע ומטה הסייבר ישקיעו 1.8 מיליון ש”ח במחקרים בתחום הביומטריה וההזדהות הבטוחה

בדיקות ביומטריות לנוסעים שהגיעו לשדה תעופה באצרות הברית. צילום: U.S. Customs and Border Protection.
בדיקות ביומטריות לנוסעים שהגיעו לשדה תעופה באצרות הברית. צילום: U.S. Customs and Border Protection.

משרד המדע והטכנולוגיה והיחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במטה הסייבר הלאומי, פרסמו באחרונה קול קורא למימון מחקרים ופיתוחים בתחום הביומטריה וההזדהות בסכום כולל של 1.8 מיליון ש”ח. כל מחקר שייבחר יזכה למימון בגובה 450,000 ש”ח לתקופה של עד שלוש שנים. מטרת הקול הקורא היא לקדם את הידע הקיים בתחום, להביא ליישומים ממשיים ולהגדיל את מספר החוקרים והמחקרים בו.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, “מטרת ההשקעה בתחום היא להביא לידי ביטוי את הערך המוסף של המדענים והיזמים בישראל הצופים את הבעיות שבהן אנו עשויים להיתקל בעתיד בתחום. המענק יסייע ביצירת מנועי צמיחה אשר יקדמו את ישראל למעמד של מדינה מובילה במחקר, פיתוח ויישום של פתרונות חדשים בתחום”.

תחום ההזדהות הכולל גם שימוש ביישומים ביומטריים מעסיק כיום ממשלות רבות בעולם. הזדהות בטוחה לצורך מתן שירותים אונליין ובטלפונים חכמים, תאפשר לגופי ממשלה ולמגזר הפרטי לספק לתושבים סל שירותים רחב ומאובטח יותר. כחלק ממגמה זו אנו עדים לתנופה משמעותית בשימוש ביישומים ביומטריים המאפשרים זיהוי ידידותי למשתמש ברמת סמך גבוהה. ככל שההזדהות תהיה בטוחה יותר, ניתן יהיה לייתר את הדרישה לאימות זהות פיזי המחייב הגעה למשרדי קבלת הקהל, דבר שיביא לשיפור השירות לציבור בכלל ולתושבי הפריפריה בפרט, להתייעלות, ולהקלה על ביצוע עסקים.

ראש מערך הסייבר הלאומי ד”ר אביתר מתניה, ציין כי: “להגברת השימוש ביישומים ביומטריים תהיה תועלת לא מבוטלת לחברה ולכלכלה. על מנת לעשות זאת ולהאיץ את הפיתוחים והכלכלה, חשוב ליצור אקוסיסטם בין הממשלה, אקדמיה והתעשייה, ומימון המחקרים הוא אחד הכלים המרכזיים לכך”.

בין המחקרים שזכו לקבל מענקים בעבר בתחום זה: מחקר של פרופ’ אברהם דומב מהאוניברסיטה העברית בנושא ביומטריה המבוססת על נתונים שלישוניים בטביעות אצבע; מחקר של פרופ’ טל הסנר מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ’ יוסי קלר מאוניברסיטת בר אילן בנושא התגוננות בפני גניבת זהות ביומטרית; מחקר של פרופ’ יוסי אלמוג מהאוניברסיטה העברית בנושא שימוש בננו טכנולוגיה להגדלת שיעור הגילוי של טביעות אצבע; מחקרם של פרופ’ אור דונקלמן וד”ר ריטה אוסדצ’י מאוניברסיטת חיפה בנושא ביומטריה בת-ביטול  ועוד רבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.