באשכול ביו-נגב חברות גם אוניברסיטת בן-גוריון, הרשות לפיתוח הנגב ועיריית באר שבע.
שש חברות שרותים המייצגות, בין השאר, את אבני הדרך בפיתוח הביוטכנולוגי, , הודיעו על הצטרפותן למאגד ביו-נגב (BioNegev). מרכז לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בנגב, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, הרשות לפיתוח הנגב ועיריית ב”ש. המאגד, שנחנך רשמית השבוע, באירוע בבאר שבע, הוקם כדי לשמש מסגרת על לפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים באזור הנגב. הוא נבנה כ”אשכול” תעשייה אזורי, במתכונת האשכולות האירופאים (Bioclusters), וכיום הוא החבר המלא היחיד מישראל במסגרת העל האירופית – המועצה האירופית למרכזי ביוטכנולוגיה אזוריים – CEBR.
במסגרת המפגש, שנערך בקריית האוניברסיטה, באוניברסיטת בן גוריון, נחשפו 6 הגופים הראשונים שכבר הצטרפו למאגד, בינהם: פרוקוגניה הבורסאית, העוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ומכירה של מוצרים טכנולוגיים לתעשיות התרופות הביולוגיות ומדעי החיים (החברה פועלת בתחום ניתוח וניטור המבניים הסוכרים במגוון שיטות המשלימות זו את זו ומציעות מענה כולל לצרכי שוק הביו-פארמה והביו-סימילר לבדיקת הסוכרים של תרופות ביולוגיות וביו-גנריות), חברת Bioanalytics, המציעה אפשרות השכרה או ליסינג של ציוד מעבדתי וכן מכירה של ציוד יד שניה, בתפירה אישית לצרכי הלקוח, דרן מעבדות, חברה לייעוץ מדעי המתמחה בכימיה, חומרים, פולימרים, סינתזות ותהליכים תעשייתיים, GC Group המתמחה בפיתוח תרופות בעלות ערך מוסף גבוה, מחלקת אבטחת איכות וולידציות בלודן הנדסה, המספקת שירותי אבטחת איכות, GMP העוסקת בוולידציות למתקנים וציוד ולהב CRO, מגופי המחקר המובילים בישראל, שבשטחו נערכים מחקרים במודלים של בעלי חיים גדולים במגוון תחומים. בין לקוחות המרכז נמצאים אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות העוסקות בפיתוח הליכים חדשניים, תרופות ומכשירים רפואיים. באשכול חברות גם אוניברסיטת בן-גוריון, הרשות לפיתוח הנגב ועיריית באר שבע.
“אנו מאמינים גדולים ברעיון של ביו-נגב ורוצים לקחת בו חלק”, אומר יורם סלע, מנכ”ל GC Group, חברה צעירה שהוקמה בשנת 2010 ע”י קבוצה של ותיקי התעשייה הפרמצבטית. “אני מאמין שנצליח ליצור קשר באמצעות האשכול עם עוד הרבה חברות ובכך ליצור שיתופי פעולה נוספים שיעזרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם אתגרי העתיד.”
לדברי ד”ר ענבר פרימן, מנכ”לית ביו-נגב, הצטרפות 6 הגופים הראשונים למאגד, היא רק חלק מהפעילות השוטפת לשילוב משאבים ויכולות קיימות (אקדמיות, קליניות ותעשייתיות) באזור. “אנו נמשיך לפעול להקמת תשתיות תעשייתיות לטובת הקמת מוקד למשיכת משאבים כספיים, ארגוניים, ניהוליים ואנושיים לנגב”.
לדברי סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, והשר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי, שמלווה את פעילות ביו-נגב, המשרד מעודד שיתופי פעולה אסטרטגיים ומיצוב הנגב כמרכז מצויינות בינלאומי, לצורך הקמת חברות ישראליות חדשות ולמשיכת חברות רב לאומיות לאזור. “כמסגרת על לפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל, אנו בהחלט רואים כאן סמן וזרז להעברת מרכז הכובד של תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים לנגב. המאגד מהווה גם המשך לפעילות ולתמיכה שלנו במכון הלאומי לביוטכנולוגיה שהוקם אף הוא בב”ש באוניברסיטת בן גוריון.”, אמר השר שלום.
ניקסואה הישראלית-בלגית קיבלה ממשרד הפטנטים בארה”ב אישור ל-11 פטנטים המגנים על הטכנולוגיה שפיתחה לטיפול בדום נשימה בשינה
ניקסואה, חברת הסטארט-אפ הישראלית-בלגית, שפיתחה שתל זעיר לטיפול בדום נשימה בשינה ובנחירות, הודיעה היום שמשרד הפטנטים של ארה”ב (USPTO) העניק לה 11 פטנטים המגנים על הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה. שמונה הפטנטים הראשונים שהוענקו לניקסואה פורסמו באופן רשמי באתר USPTO בשבוע שעבר. שלושה פטנטים נוספים יפורסמו בשבועות הקרובים.
ניקסואה פיתחה שתל גמיש וקטן במיוחד המגרה את שריר הלשון במהלך הלילה באמצעות זרם חשמלי, במטרה למנוע את חסימת דרכי הנשימה בשינה. השתל מוחדר מתחת לסנטרו של המטופל בהליך קצר ללא-אשפוז. גודל השתל החדשני הוא של מטבע והוא דק יותר ממספר גיליונות נייר צמודים. על מנת להפעיל את השתל מצמיד המטופל לפני השינה מדבקת סוללה חד פעמית מתחת לסנטר, שמעבירה באופן אלחוטי אנרגיה לשתל במהלך הלילה. השתל מעביר זרם חשמלי אל העצבים שסביב הלשון ועל ידי כך גורם לתנועה קלה של הלשון המונעת את חסימת דרכי הנשימה בזמן השינה.
תסמונת דום נשימה בשינה מתרחשת כאשר שרירי הלוע והלשון נעשים רפויים בזמן השינה, באופן שלעיתים מגיע לחסימה מלאה של זרימת אויר מן הריאות החוצה. אחד מכל חמישה מבוגרים מעל גיל 40 סובל מרמה כלשהיא של התסמונת. לתסמונת נלוות תופעות לוואי כגון, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, אי ספיקת לב ושבץ.
רוברט טאוב, יו”ר דירקטוריון ניקסואה ואחד מהמייסדים השותפים, אמר לאחר אישור הפטנטים כי “החברה כבר החלה ניסויים קליניים על מנת לבדוק את הטכנולוגיה בבני אדם, והעובדה שעלה בידינו להגן על הטכנולוגיה כל כך מהר עם פורטפוליו רחב של פטנטים מוסיפה באופן משמעותי לעתיד המבטיח של החברה”.
ד”ר עדי משיח, מייסד-שותף, מנכ”ל ניקסואה ואחד הממציאים של הטכנולוגיה שפיתחה, הוסיף ואמר כי “ישנם היבטים רבים ומהפכניים לפתרון שלנו. היכולת לגרות את שריר הלשון במשך כל הלילה באמצעות מדבקת סוללה חד פעמית היא חידוש משמעותי. בנוסף, היכולת שלנו להחדיר את השתל בהליך זריז וללא אשפוז, הופכת את הטכנולוגיה לנגישה יותר עבור אחוז משמעותי של אוכלוסיית הסובלים מדום נשימה בשינה. העובדה ש-11 הפטנטים אושרו פחות משנה לאחר שהוגשו, היא עדות לייחודו של הפתרון שלנו”.
עו”ד גרשון פניץ’, שותף במשרד עורכי הדין פיניגן מארה”ב, אשר פיתח את אסטרטגיית הקניין הרוחני של ניקסואה, מסכים. “באמצעות תכנון אסטרטגי וזהיר, בודדנו עשרות מאפיינים קריטיים, ואז חתרנו להגן על אותן אסטרטגיות שיעניקו את ההגנה על ערך החברה”, הסביר פניץ’. “הפטנטים נועדו לעבוד יחד, כדי לספק רשת הגנה לניקסואה. אישור של 11 פטנטים בו זמנית הוא ללא ספק מרשים, אך יש עוד רבים שנמצאים כרגע בתהליכי עבודה ויאושרו בעתיד”, הוסיף פניץ’.
גיוס נוסף לחברת LapSpace Medical הישראלית שמפתחת מכשור רפואי לניתוחים לאפרוסקופיים
LapSpace Medical גייסה 2 מיליון ₪ כחלק מסבב גיוס שני. החברה, שפועלת תחת חממת טרנדליינס מדיקל (משגב), מפתחת מפשק (רטרקטור) מבוסס בלון המיועד לניתוחים לפרוסקופיים. המכשיר מסייע בהפרדת המעי הדק מהאיבר המנותח ומאפשר לצוות חדר הניתוח חיסכון בזמן, כוח אדם ומשאבים. החברה קיבלה רישיון לפטנט שפותח ואושר בבית חולים ג’ונס הופקינס במרילנד ועד כה הושקעו בה כארבעה מיליון שקלים.
חברת LapSpace Medical מהחממה הטכנולוגית טרנדליינס מדיקל (משגב) הודיעה על סיום סבב גיוס ממשקיעים פרטיים בסך כולל של 2 מיליון ₪, בנוסף להשקעות מקבוצת טרנדליינס והמדען הראשי שקבלה החברה עם כניסתה לחממה הטכנולוגית. בסך הכל הושקעו בחברה עד כה כארבעה מיליון ש”ח. החברה מפתחת ריטראקטור (מפשק) למעי הדק, המיועד לניתוחים לפרוסקופיים (זעיר-פולשניים). ייחודו של המפשק הוא בהיותו מכשיר חד פעמי, כאשר החלק שבא במגע עם המטופל עשוי מבלון ועל כן מהווה טיפול שאינו טראומטי. כיום, הדרך להסיט את המעי הדק מניתוחי אגן היא באמצעות הסטת מיטת הניתוחים בזווית חדה, כשהמנותח שוכב עם ראשו למטה ורגליו כלפי מעלה. בשל כוח המשיכה המעי הדק “נשפך” ונחשף. תנוחה זו גורמת לסיבוכים רבים, ביניהם ירידה בתפוקת הלב, קוצר נשימה, חזרה ורידית, עלייה בלחץ תוך גולגולתי ועוד. על מנת להימנע מהתנוחה הזו, הדרך המקובלת לטיפול היא שימוש במכשיר הנקרא גרספר, המורכב מתופסנים לאפרוסקופים שבעזרתם מנסים להפריד את המעי הדק מהאיבר המנותח. זוהי פרוצדורה טראומטית יותר ופחות יעילה, מכיוון שהיא גוזלת דקות יקרות וארוכות מהניתוח ועשויה להוביל להמרת הניתוח מזעיר-פולשני לפולשני.
מפתח הרעיון הוא ד”ר הין נגויין, מנתח לפארוסקופי בכיר בבי”ח ג’ונס הופקינס במרילנד ארה”ב, כמענה לצורך ואתגר יומיומי בהם נתקל בחדר הניתוח. חברת LapSpace Medical קיבלה רישיון לפטנט מבית החולים, שבחר לפתח את הטכנולוגיה בחממת טרנדליינס מדיקל בישראל, ומאז מתקיים קשר הדוק בין הגופים, במסגרתו משמש ד”ר נגויין כיועץ קליני לחברה.
כיום מבוצעים בעולם מעל 8 מיליון ניתוחים לאפרוסקופיים בשנה, והתחזית לשנים הקרובות מנבאת כי המספרים יגדלו, בשל העובדה שניתוחים זעיר-פולשניים מחליפים את הניתוחים הפולשניים. לדוגמא, ניתוח כיס המרה, שהוא מן השכיחים מניתוחי הבטן, מתבצע כיום אך ורק בגישה לאפרוסקופית (גם בישראל). השוק הפוטנציאלי עבור הריטראקטור מוערך בכ-500 מיליון דולר בשנה.
בנוסף לפטנט, ברשותה של חברת LapSpace Medical אישור FDA מתחילת 2013 ובמרץ 2014 תחל לשווק ולמכור את המוצר בארה”ב. כמו כן, החברה החלה בתהליך קבלת תקןCE לצורך מכירות באירופה.
אסף ליבנה, מנכ”ל LapSpace Medical: המפשק עוזר למנתח להסיט את המעי הדק בשניות מאיבר המטרה, ללא צורך בהסטת המיטה ומפחית באופן משמעותי את רמת הסיכון לטראומה במהלך הניתוח. בשלב המחקר והפיתוח ראינו לנגד עינינו את יעילות הטיפול ואיכות התוצאות, עברנו ניסויים פרה קליניים מוצלחים ואנו שמחים כי עמדנו בציפיות שהצבנו, ביניהן קיצור משמעותי של זמן הניתוח והפחתת הסכנה מסיבוכים”. ליבנה מציין כי החברה מפתחת ריטראקטורים חדשים במטרה להרחיב את סל המוצרים שלה.
ד”ר ערן פלדחי, מנכ”ל החממה הטכנולוגית טרנדליינס מדיקל (משגב): ” LapSpace Medicalהחלה את פעילותה בחממה בשנת 2011 וגייסה עד כה הון בהיקף כולל של כ- 4 מיליון שקלים, אין לי ספק כי סבב הגיוס הנוכחי בשילוב תקן ה-FDA ורישום הפטנט מג’ונס הופקינס משקפים הבעת אמון בסטנדרט האיכות הגבוה שלאורו פועלת החברה. איכות זו חשובה ביותר לחברה המפתחת מוצר מהפכני בחזית הטכנולוגיה הרפואית ומיועד לשוק של מאות מיליוני דולרים. בעתיד יש בכוונתנו להרחיב את שיתוף הפעולה בין החממה לבי”ח ג’ונס הופקינס לפרויקטים נוספים”.
נוירודרם גייסה 5.4 מיליון דולר להאצת הניסויים הקליניים
נוירודרם (NeuroDerm) המפתחת תרופות להחדרה עורית במחלות של מערכת העצבים המרכזית גייסה סך של 5.4 מיליון דולר מכל המשקיעים הקיימים, בהם רוברט טאוב, פרופ שמואל כבילי, קפיטל פוינט, אווה וושר ודר יורגן המברכט ומשקיעים חדשים מחו”ל. הכסף ישמש להאצת הניסויים הקליניים. בהסתמך על התוצאות החיוביות אשר הושגו בניסויים הקליניים ושיחות עם ה- FDA נוירודרם מתכננת להמשיך את הפיתוח הקליני של ה- ND0612 ולהתחיל בניסוי קליני מתקדם בחודשים הקרובים.
המוצר של החברה לפרקינסון אשר סיים ניסויים שלב 2 הוא ה- ND0612, תרופה המבוססת על פורמולציה נוזלית של לבודופה וקרבידופה למתן תת-עורי רציף המיועדת לשמור על רמה קבועה ויציבה של לבודופה 24 שעות ביממה. השגת רמות קבועות ויציבות של לבודופה בדם הינה האתגר העיקרי בפיתוח תרופות למחלת הפרקינסון מזה כמה עשורים), לשפר את זמינותה ובכך להפחית הפרעות תנועתיות. מהניסוי עולה כי, שה- ND0612 בטוחה והשיגה רמות גבוהות ויציבות של לבודופה הן במתנדבים בריאים והן בחולים מתקדמים. ND0612 מצויה בפיתוח כתרופה למתן תת-עורי נוח שתציב רף חדש ומשמעותית גבוה יותר ביכולת לטפל במחלת הפרקינסון.
דר’ עודד ליברמן, יו”ר ומנכ”ל נוירודרם, מסר: ” זוהי זריקת עידוד נוספת שכל המשקיעים הקיימים שלנו מאמינים ביכולת של נוירודרם להביא לשוק תרופות חדשניות אשר ישנו את צורת הטיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית, ויותר חשוב – יביאו להקלה משמעותית באורח חייהם של החולים, בשלבים השונים של המחלה”. “אני מאמין ומקווה שנביא ערך גם למשקיעים החדשים”.
כמו כן, כפי שפורסם בעבר, הקרן של מייקל ג’יי פוקס, הגדולה ביותר בעולם בתחום הפרקינסון, העניקה, בפעם השנייה לנוירודרם מיליון דולר, לתמוך בפיתוח הקליני של ND0612
שוק התרופות למחלת הפרקינסון מוערך כיום בכשלושה מיליארד דולר לשנה. מספר גדול של חברות תרופות מובילות מוכרות מוצרים בתחום הטיפול התרופתי בפרקינסון, בכללן נוברטיס, אבוט, טבע ו- UCB. מספר חולי הפרקינסון בעולם מוערך בכ- 6 מיליון חולים, מהם, עפ”י האגודה האמריקאית לפרקינסון, כ- 1.5 מיליון בארה”ב.
הפיתוח הישראלי שישפר את חיי העופות בלולים בכל העולם
חברת מטבוליק רובוטס (Metabolic Robots) מהחממה הטכנולוגית טרנדליינס אגטק (מופת) פיתחה רובוט, המכונה Kai Zen 5 ושולט על מערכות ההזנה הקיימות בכל לול מודרני בעולם. הרובוט מאפשר התניה מצד בעלי החיים ויוצר שיתוף פעולה בין דרישות להקת העופות למערכת ההזנה, כך שניתן לשפר באופן משמעותי את איכות חיי העופות וכתוצאה מכך את הרווחיות במשק החקלאי. היקף השוק הראשוני מוערך ב-300 מיליון דולר לשנה. בחודשים הקרובים תציב החברה מערכות BETA מתקדמות בישראל, גרמניה ואקוודור.
הרובוט, שפועל בהיזון חוזר תמידי מבעלי החיים וללא התערבות אנושית, מונע על ידי אלגוריתם ייחודי המוגן בפטנט ומאפשר למערכת שליטה על תוכנית ההזנה הקיימת והתאמתה לדפוסים רצויים ודפוסים גנטיים הטבועים בכל זן ומין, הכול במטרה לאפשר אורח חיים תקין ללהקה כמכלול ולכל עוף כפרט בתת הקבוצה אליה הוא משתייך. כיום, החקלאות התעשייתית עושה שימוש בציוד שאינו מאפשר גמישות בתוכנית ההזנה ומחייב התאמה ידנית חוזרת ונשנית של דפוסי ההזנה בהתאם לשינויים החלים בלהקה ועד כה לא נערכו מחקרים רבים לצורך שיפור ממשקי ההזנה בלולים. הלהקות המתארחות בלולים מתאפיינות בהבדלים רבים כדוגמת גזע, מין, העונה בשנה והרגלי אכילה והתנהגות שונים לאורך שעות היום. השוני בין יצרני הציוד וסטנדרט הציוד הקיים בשוק יוצר חוסר איזון בין דרישות בעלי החיים להזנה לתפוקת המערכות, אלו מובילים למצוקות ועקה בקרב חברי הלהקה ובסופו של דבר יוצרים לחץ חברתי ואף אלימות. Kai Zen 5 פותר את הבעיות השכיחות האלו ומאפשר הזנה מתאימה, לכל סוגי העופות לבשר ובכל תנאי.
מניסויים שערכה מטבוליק רובוטס עולה כי העופות מגיבים היטב להתניות ולמדו באופן מהיר סדרי אכילה חדשים שמאפשרים חלוקה נכונה ופיזור מיטבי של המזון ובעקבותיו נדידת להקות הענק בתוך המבנה הסגור ופיזורן באופן מיטבי. יתרונות הרובוט החדש ניכרים בירידה חדה של 30% בתמותה בלול במהלך חודשי הגדילה, תוך צריכת כמות קטנה יותר של תערובת צמחית יקרה. הטכנולוגיה אף מאפשרת לעופות תחושת שובע ושפע לאורך כל שעות היום, אחידות בחלוקת המזון בין הפרטים והרגלי התנהגות קבועים. הקניית הרגלי אכילה קבועים מעוררים חילוף חומרים טוב יותר והתנועה המוגברת מעודדת פעילות חברתיות ואלו משפרים משמעותית את חוסנם הגופני והנפשי ואת החיוניות של בעלי החיים. לבסוף, המערכת מנטרת באופן מדויק את הרגלי האכילה בלהקה ושל תתי הקבוצות לאורך כל שעות היום והלילה, מעבדת אותו ולראשונה אי פעם מאפשרת לזהות זיהומים ומחלות בכל לול בעולם בשלבים מוקדמים מאוד ובכך להגיב במהרה למניעת הידבקות פוטנציאלית של לולים נוספים.
