השליח התרסק על כוכב חמה

חללית מחקר אמריקנית סיימה לחקור את כוכב הלכת מרקורי

פני השטח של כוכב חמה. צילום מהחללית מסנג'ר רגע לפני פגיעתה בקרקע. צילום:  נאס"א
פני השטח של כוכב חמה. צילום מהחללית מסנג'ר רגע לפני פגיעתה בקרקע. צילום: נאס"א

חללית המחקר האמריקנית Messenger התרסקה הלילה כמתוכנן על פניו של כוכב הלכת חמה – מרקורי. החללית שוגרה לפני כמעט 11 שנים, חגה סביב כוכב הלכת בארבע השנים האחרונות, והיתה החללית הראשונה שחקרה אותו ביסודיות. בין השאר הוכיחו ממצאיה כי חמה הוא כוכב לכת אמיתי, ולא ירח שנסחף למסלול סביב השמש, וכן שיש לו ליבה נוזלית המתקררת בהדרגה. כשאזל הדלק של החללית היא נכנסה למסלול התרסקות, ופגעה בפניו של חמה במהירות של כ-14,000 קילומטרים בשעה. ההתרסקות יצרה מכתש גדול, והוא ייחקר בידי חללית יפנית-אירופית שאמורה להגיע למרקורי בעשור הבא.

כוכב הלכת חמה – מרקורי – הוא הקטן ביותר במערכת השמש שלנו והקרוב ביותר אל השמש. אף על פי שבני אדם הבחינו בו כבר לפני אלפי שנים, הוא אחד הגופים במערכת השמש שנחקרו הכי מעט: קשה מאוד לצפות בו בטלסקופים מכדור הארץ, בגלל קרבתו לשמש, ועד לפני כמה שנים ביקרה אותו רק חללית אחת, מארינר 10, שחלפה בסמוך אליו בשנות ה-70 (1974-75). לפני שבע שנים חלפה החללית האמריקנית "מסנג'ר" ליד מרקורי, ושלוש שנים (2011) לאחר מכן נכנסה למסלול סביבו, בנסיון לפענח כמה מסודותיו. "במהלך השנים הצטברו המון סימני שאלה על חמה: האם קיים קרח על פניו, מהם התהליכים שעיצבו את התפתחותו, מדוע חמה הוא גוף כ"כ צפוף ומה טבעו של השדה המגנטי, הדמוי-ארצי, של חמה", מסביר האסטרונום החובב עודד אברהם, מתכנית "שגרירי מערכת השמש" – Solar system Ambassadors – של נאס"א. "בנוסף נשאלה השאלה אילו חומרים נדיפים זמינים בחמה, כאלה שנמצאים גם בכדוה"א, מה שעשוי להראות אם חמה הוא כוכב לכת או ירח מגודל שנסחף במע' השמש למסלולו הנוכחי".

תפיסת אמן של מסנג'ר מקיפה את כוכב חמה. איור: נאס"א
תפיסת אמן של מסנג'ר מקיפה את כוכב חמה. איור: נאס"א

המכתש הקטן
משימתה המדעית של החללית "מסנג'ר" היתה אמורה להימשך שנה אחת בלבד, אך הוארכה שוב ושוב ליותר מארבע שנים. לאחר שהדלק שלה אזל בחודש שעבר, התחילה החללית לאבד גובה לקראת התרסקות מתוכננת על פני מרקורי, שתתרחש ככל הנראה מחר (ה') בערך ב-22:30 (שעון ישראל). גם ההתרסקות עצמה אמורה להניב מידע מדעי רב. "הריסוק ייצור מכתש בקוטר 16 מ' על פני חמה, שלא יהיה אפשר לראותו מכדוה"א, אבל הוא ייחקר ע"י Bepi-Colombo, משימה אירופית-יפנית משותפת שאמורה להגיע למרקורי בתחילת העשור הבא", מסביר אברהם. "המכתש יאפשר לה לחקור את החומרים שנמצאים מתחת לפני השטח של חמה, ויתפזרו סביב המכתש, שתאריך היווצרו יהיה כמובן ידוע בדיוק רב".

כותבים את האנציקלופדיה
שמה של החללית, "מסנג'ר", הוא ראשי תבות באנגלית של Mercury Surface, Space Environment, Geochemistry, and Ranging, כלומר חקר הסביבה, פני השטח והגיאוכימיה של חמה. השם גם מתכתב עם המיתולוגיה – מרקורי, או הרמס כפי שכונה ביוון העתיקה, היה שליח האלים, כלומר – מסנג'ר. החללית הקטנה, פחות מחצי טונה משקלה, השיבה במשימתה על שאלות רבות הנוגעות לטיבו של כוכב הלכת, מסביר אברהם בעקבות שיחה עם המנהל המדעי של המשימה, הפרופסור ראלף מקנאט (McNutt) מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. "חמה מובן יותר היום ברמה הגלובאלית: נמצא שהליבה שלו נוזלית יחסית, נמצא שהמגנט וספרה שלו חווה תהליכי שינוי, מופתה הכבידה שלו שאינה אחידה בכל מקום, בוצעו מדידות גובה בכל הפלנטה ונמצא שחמה ממשיך להתקרר ולהתכווץ", אומר אברהם. "לדברי פרופ' מקנאט, הממצאים מעלים חד משמעית כי חמה דומה יותר לכדוה"א מאשר לירח, והוא אכן כוכב לכת סלעי ולא ירח שנסחף ממקום אחר במע' השמש".
ואולם, התגליות האלה הן רק ההתחלה. "המידע הרב שהצטבר במהלך כארבע שנות הקפה סביב חמה – בערך עשרה טרה-בייט – ינותח ע"י מדענים ברחבי העולם, ולמעשה כל אדם עם מחשב יוכל להיכנס לנתונים ולחפש תגליות. זו אחת הגדולות של נאס"א", מסכם אברהם. "יכול להיות שבשנה הקרובה כבר נראה את אנציקלופדיית חמה נכתבת מחדש, ואף מתרחבת".

קטנים ומסתוריים
המשימה המוצלחת של מסנג'ר היא חלק מגל גדול של התקדמות בחקר הגופים הקטנים יחסית במערכת השמש. אשתקד עקבנו כולנו בהשתאות אחר הנחיתה המוצלחת הראשונה על שביט. לפני כמה שבועות נכנסה החללית dawn למסלול סביב כוכב הלכת הננסי קרס, ובעוד שלושה חודשים תגיע החללית "ניו הורייזונס" אל פלוטו, שהיה כוכב הלכת הקטן ביותר בעת שיגורה, אך במהלך מסעה הארוך שונמך מעמדו והוא מוגדר כעת "כוכב לכת ננסי". גל החקר הזה מראה שגם אחרי כמעט ששה עשורים של שיגור לוויינים וחלליות, אנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על מערכת השמש, הפינה הקטנה שלנו ביקום האין-סופי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. זה יותר מחמש עשורים שאני עוקב אחרי העתונות ,מימי הספוטניק עד היום ,ואיני יודע שובע לסקרנות .וסופו של מדע. לגלות הכל. לא להקשיב למתיימרים לדעת הכל המבין יבין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן