מסנג'ר אומרת שלום לנוגה ולונוס אקספרס

נאס"א וסוכנות החלל האירופית פרסמו את תוצאות המפגש של החלליות ונוס אקספרס ומסנג'ר סביב כוכב הלכת נוגה

חללית המחקר ונוס אקספרס ממרכז החלל האירופי וחללית המחקר של נאסא -מסנג'ר, נפגשו יחד בשעות הערב המאוחרות ב-5 לחודש יוני השנה, סביב כוכב הלכת נוגה. הן תצפיתו עליו יחד כמה שעות, צילמו אותו ושלחו את הנתונים למעבדות שבכדור הארץ. כמה שבועות אחרי האירוע, מפרסמים מדענים משתי סוכנויות החלל לראשונה את סדרת הצילומים מכוכב הלכת המסתורי.


צילום מחללית מסנג'ר ב-5 ליוני השנה, בהמשך מסעה אל כוכב הלכת חמה.
צילום: נאסא.
לסרטון שצילמה החללית מסנג'ר


ההזדמנות הייחודית לצילום האטמוספרה של כוכב הלכת נוגה היה אפשרי הודות לחללית המחקר מסנג'ר. צעד ראשון לקראת המשך מסעה הארוך אל כוכב הלכת חמה, בזמן שחללית המחקר ונוס אקספרס כבר חגה סביב הכוכב זמן רב ומשלימה את משימתה.

בשתי החלליות מותקנים מכשירים שונים לצפייה ובכך הן משלימות אחת את השנייה. הנתונים שסופקו מכוכב הלכת נוגה מנותחים על ידי צוותים של שתי סוכנויות החלל משני צידי האוקיינוס. מסדרת הצילומים שמובאים בכתבה הזו, כבר מרמזת על הפוטנציאל שטמון בהם לקראת שאר התוצאות שיתגלו בהמשך.

המסלול שעליו חגה החללית ונוס אקספרס היה במיקום שונה אך באותו זמן כאשר החללית מסנג'ר חלפה מכוכב הלכת נוגה ב-5 ליוני.

סולם הגוונים האפור, צולם על ידי מכשיר הספקטרומטר VIRTIS שעל חללית ונוס אקספרס והוא מראה את האזור האטמוספרי של כוכב הלכת נוגה. אותו אזור בו חלפה החללית מסנג'ר בצידו החשוך (מסומן בעיגול).
צילום: סוכנות החלל האירופית.

338 ק"מ מהכוכב הייתה הנקודה הקרובה ביותר של החללית מסנג'ר אל כוכב הלכת כשהיא נמצאת בנקודת ציון °12.25 דרום ו- °165 מזרח, בצידו החשוך של הכוכב. באותו זמן, ונוס אקספרס היית מאחורי הזריחה כמעט קרוב לצידו הדרומי במרחק של 35,000 ק"מ מהכוכב.

אם כך, כיצד הצליחו לצפות על אותם אזורים? המדענים העלו פיתרון מקורי.

הצייד אחר הענן

המדענים השתמשו בסימולציית מחשב המבוססת מתוך נתונים אטמוספריים של כוכב הלכת נוגה, ומתצפיות שנערכו בעבר מכדור הארץ וגם מהחלל. כאשר מהירות הרוח בכוכב הלכת ידועה, ובזכות קווי הגובה והרוחב, המדענים יכולים לחזות היכן יהיו העננים בזמן מוגדר.

מתצפיות החללית ונוס אקספרס, צוות המדענים בחר ענן שנע מערבה 90° לערך בקו אורך כל יום. הענן נצפה מהחללית ונוס ו-12 שעות אחר כך נצפה על ידי החללית מסנג'ר בנקודה הקרובה ביותר לכוכב הלכת. אותו ענן נצפה שוב על ידי החללית ונוס 12 שעות אחרי תצפית מסנג'ר, אולם בזמן שהיה בצידו החשוך.

התמונות הללו צולמו על ידי הספקטרומטר VIRTIS שעל החללית ונוס אקספרס ב-5 וה-6 לחודש יוני השנה, לפני ואחרי התקרבותה של מסנג'ר לכוכב הלכת. סדרת הצילומים הללו מספקת הצצה אל צידו החשוך של נוגה וזהו גם אותו האזור בו חלפה החללית מסנג'ר. הצילום מגלה פרטים אטמוספריים בגובה של 50 ק"מ מפני השטח. צילום: נאסא.

הספקטרומטר VIRTIS שעל החללית ונוס אקספרס בחן את הענן על ידי כמה אורכי גל (השורה הראשונה מסדרת התמונות מעל). תצפיות אלו אפשרו להביט בענן כשהוא נמצא בקו אורך של 45-50 ק"מ (השורה התחתונה). העננים שמתחת לנקודת הקרבה נראים בשורה העליונה.

מכשיר לייזר המד-גובה (Mercury Laser Altimeter) שעל חללית מסנג'ר בחן את אותו מבנה של הענן בגובה של 50-75 ק"מ מפני השטח, כמו VIRTIS.

תצפיות מסוג זה הם דוגמא טיפוסית למבנה של האטמוספרה על כוכב הלכת נוגה, כאשר הנתונים מגיעים מכיוונים אחרים וממכשירים שונים, וזוהי הזדמנות גדולה לחוקרים לקוות למצוא תשובות לאטמוספרה הדינמית והמורכבת של כוכב הלכת נוגה.


תמונה מסדרה של שישה צילומים מהספקטרומטר שעל ונוס אקספרס צולם גם מהחללית מסנג'ר כאשר חלפה באותו המקום זמן מה אחרי.
צילום: נאסא.

השוואה בין מיפוי תרמי למיפוי מכ"ם על פני שטח כוכב הלכת


הצילום מימין מראה את פני שטח הכוכב שצולם על ידי החללית ונוס אקספרס והצילום שמשמאל צולם על ידי החללית מגלן (Magellan spacecraft) של נאסא משנות ה- 90 את אותו אזור. הצילומים הללו יעזרו למדענים להבין אם מדידת הטמפרטורה על פני השטח תלויה רק בקו הגובה – ככל שהקו מגביה נעשה קר יותר, תהליך הטמפרטורה הקיים בכדור הארץ – או שזה תלוי בנוכחות של מקורות אנרגיה חמים כגון הרי געש.
צילום מימין: סוכנות החלל האירופית.
צילום משמאל: נאסא.

מכ"ם החללית מגלן שלח צילומים ומיפוי קו – גובה שסיפקו מידע טופוגרפי של פני השטח. מכשיר ה- VIRTIS שעל ונוס אקספרס סיפק מפה תרמית של פני השטח ובו מידע על פליטת האנרגיה באינפרא אדום. המתאם בין טופוגרפיה לנתונים התרמיים דומים לאלו שנראים כאן ובכך יאפשרו למדענים להבין אם מדידת הטמפרטורה על פני השטח תלויה בקו הגובה או בגורמים חמים אחרים שעל פני השטח כמו הר געש או תופעות גיאולוגיות אחרות.

מסלולן של שתי חלליות המחקר- ונוס אקספרס ומסנג'ר.


ונוס אקספרס במסלול סביב כוכב הלכת נוגה מה-11 לאפריל 2006, ועד פגישתה עם מסנג'ר השנה. תמונה זו מראה את מסלולן של שתי החלליות וגם את התצפיות שנעשו מכדור הארץ ובכך מספקות סריקה מלאה של אותו אזור באותו זמן.
צילום: נאסא.

צוות המדענים של ונוס אקספרס ומסנג'ר ממשיכים כעת לנתח את כל הנתונים המורכבים שנאספו מכוכב הלכת נוגה. המכשירים השונים שעל החלליות אינן מספקות רק את הנתונים שנאספו על העננים ופני השטח אלה גם נתונים הקשורים לסביבה, שדה מגנטי והזוהר הלילי. תוצאות נוספות שיתגלו מהנתונים הרבים יפורסמו עד סוף השנה.

תרגום: יריב זרביב
מקור – אתר נאס"א

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.