רסיסים ממאדים, נגה וצדק הגיעו אל כדור הארץ והירח, ולהפך
שאלת מקור החיים על פני כדור הארץ העסיקה מדענים והוגי דעות במשך שנים, אך עדיין נותרה פתוחה. באחרונה חל מפנה בדיון, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל בארה”ב ובאוניברסיטת קווין בקנדה. צוות החוקרים פיתח תוכנת מחשב, המשחזרת את אופן חדירתם של חומרים מהחלל אל כדור הארץ. הממצאים פורסמו באפריל בכתב העת “סיינס”.
מממצאי המחשב הסיקו החוקרים כי במשך מיליארדי שנים החליפו ביניהן הפלנטות השונות טונות של חומרים. כך עברו מפלנטה לפלנטה יסודות כימיים ואולי גם יצורים חיים.
בשחר ימיה של מערכת השמש, לפני כ-4.5 מיליארדי שנה, התגבשו יחד גרגרי אבק, סיליקטים (חומרים כימיים), חומרים אורגניים כבדים וגושי קרח, ויצרו גופים כדוריים בקטרים שבין מילימטרים לקילומטרים.
הגופים פגעו זה בזה, נדבקו זה לזה, וכך נוצרו כדורים בגודל מאות ואף אלפי קילומטרים. אלה הם כוכבי הלכת (הפלנטות) והירחים. הגופים הגדולים שמשכו זה את זה הגבירו מאוד את מהירותם לפני ההתנגשות, ולכן התהליך מצטייר כאלים ביותר.
הגופים החלליים שנחתו על פני כדור הארץ במהלך “ההפגזה הכבדה” – כך מכונה האירוע – הם שהביאו אליו, כך משערים, את ניצני החיים. במרוצת הזמן, כתוצאה מההתחברויות, הלכו והתמעטו הגופים המקיפים את השמש וההתנגשויות נעשו נדירות יותר.
“כדי ללמוד על התהליכים שהביאו לאירועים אלה, עלינו להבין את הדינמיקה של המסלולים האליפטיים שבהם סבבו העצמים בחלל לפני חדירתם לכדור הארץ”, כתבו מחברי המחקר. “בעזרת מחשבים מהירים ותוכנות מיוחדות הצלחנו לעקוב אחר תנועתם של גופים הנעים מפלנטה לפלנטה במשך 100 מיליון שנים”.
תחילת המחקר בסלעים כהים שנחתו מהחלל החיצון ונמצאו במרחבים המושלגים של אנטארקטיקה. מומחים הבחינו כי הסלעים שונים ממטאוריטים רגילים שמקורם באסטרואידים, והם חשדו כי הסלעים המוזרים הגיעו לכדור הארץ מפלנטות אחרות.
ב-,1980 לאחר שאסטרונאוטים הביאו דגימות מהירח וממאדים, התברר כי ההרכב הכימי שלהם זהה להרכב הכימי של הסלעים. החוקרים עקבו אחר שיירי קרינה קוסמית (קרינה שנמצאת בחלל) שנותרה בסלעים מתקופת “ההפגזה הכבדה”, והצליחו להעריך כמה זמן שוטטו הסלעים בחלל לפני שנחתו על פני כדור הארץ.
המעקב הראה כי תריסר הסלעים שהגיעו מהירח נעו בחלל בין אלף שנים לתשעה מיליוני שנים, והגופים שהגיעו ממאדים נעו בחלל בין 700 אלף ל-15 מיליון שנים. “קשה להניח שחיים יכולים לשרוד במשך תקופה כזאת ותחת קרינה חזקה”, טענו המומחים. ממצאי המעקב סתרו את הרעיון שחיים יכלו להגיע לכדור הארץ מכוכבי לכת אחרים.
אולם הנתונים שפלט המחשב מראים תמונה שונה. לפיהם, חלקיקים מהירח וממאדים נעו בחלל זמן קצר יחסית. לפי הדמיות מחשב של 900 חלקיקים שנזרקו ממאדים ונעו בחלל במסלולים אליפטיים במשך 100 מיליון שנים, נראה כי 68 מתוכם פגעו בכדור הארץ, 68 פגעו בנוגה, 135 פגעו בצדק, 81 חזרו למאדים והשאר המשיכו לנוע בחלל ובעתיד יפגעו במטרות אחרות.
“מוציאים מיליארדי דולרים לסטריליזציה של צוותי חלל”, אומר ג'וזף ברנס, ממשתתפי הפרויקט, “אך אם אכן המצב היה כפי שמדמה המחשב, ההוצאה מיותרת, כי הפלנטות כבר נפגשו עם כדור הארץ והחליפו אתו חומרים. למעשה, חלקיקים מפלנטות אחרות זורמים אלינו באופן רציף עד היום”.
מהמחקר עולה כי רוב החלקיקים שהגיעו אלינו מפלנטות אחרות מצויים בבטן האדמה, כנראה בתוך סלעים, ואיש אינו יודע על קיומם. חלקיקים של נוגה וצדק לא ניתנים לזיהוי היום, כי אין בידי המדענים מידע ממשי על הרכבם הכימי.
ההדמיות אף מראות כי התנגשויות עם כדור הארץ קרו מדי 16 אלף שנים. “מבחינה תיאורטית, חלקיקים ממאדים יכולים להגיע לכדור הארץ גם אחרי שנתיים, אם ינועו במסלולים ישירים. השערה זו מחזקת תיאוריות הגורסות כי החיים על פני כדור הארץ הובאו מפלנטות אחרות”, אומר ברט גלדמן מאוניברסיטת קורנל.
בסוף המאה ה-19 הגו כמה מדענים את הרעיון כי אי שם ביקום שוררים תנאים המאפשרים חיים. ניצני חיים אלה נישאים ביקום כזרעים, והם הגיעו לכדור הארץ על פני מטאוריטים או בדרכים אחרות. תיאוריה זו, שכונתה תיאוריית הפנספרמיה, לא התקבלה על ידי מרבית אנשי המדע בתחילת המאה ה-,20 ורק ב-1981 העלה פרנסיס קריק, שותף לגילוי מבנה הד-נ-א, גרסה מחודשת שלה.
בעקבות המחקר, סבורים החוקרים, תוסט תשומת הלב לעבר מאדים כמקור אפשרי לחיים עלי אדמות. מאדים, שפניו היום יבשים לחלוטין והוא קר, כנראה היה בעבר חם יותר, מים זרמו בו וחיים רחשו בו. בסוף שנה זו תיפתח משימת מחקר בינלאומית שתימשך עד סוף המאה הבאה.
מטרתו העיקרית של המחקר היא למצוא מים וחיים, ובעיקר בקטריות, שעשויות לשגשג בעומק הפלנטה. ייתכן כי לפני כארבעה מיליארדי שנים, סמוך להתהוותה של מערכת השמש, היתה אטמוספירת מאדים הקדומה ידידותית יותר מזו של כדור הארץ ושימשה ערש ליצירת החיים. סלעים שנעו בחלל הביאו אותם אל כדור הארץ. “למה צריך לחפש יצירת חיים במקום אחר ולא על פני כדור הארץ?”
שואל פרופסור עקיבא בר-נון מהמחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. “על פני מאדים הטמפרטורות הרבה יותר נמוכות, אין מים נוזליים, ואם היו, היה זה רק לתקופה קצרה. על פני נוגה, בגלל אפקט החממה האדיר, הטמפרטורות כל כך גבוהות, 450 מעלות, שלא יכלו להיווצר חיים. שאלת תחילת החיים צריכה להתרכז בכדור הארץ”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306504024~~~77&SiteName=hayadan
