יש להגן על האסטרונאוטים באמצעות מכלי מים ענקיים
לאחר עשורים של צפיה באסטרונאוטים המקיפים את כדור הארץ, יש לבעלי החזון בתחום החלל סיבה לאופטימיות. נאס”א וסוכנויות אחרות עובדות ביחד עם הבית הלבן על תבנית חדשה של תגליות.
בין היעד יהיה מאדים או הירח – או האם בכלל אחת התוכניות תמריא נותר עוד לראות. לחובבי החלל, עצם העיסוק בהגדרת המשימה תיתן סיבה לתקווה.
אחרי התרסקות מעבורת החלל “קולומביה” שוקלת ארה”ב את צעדיה בתחום חקר החלל – האם כדאי לה לחזור למשימות לירח או שמא להציב מטרה חדשה: מאדים. מדידות חדשות שבוצעו על ידי החללית “אודיסיאה”, המקיפה את מאדים בשנתיים האחרונות, מגלות כי אף שהאטמוספירה של מאדים אינה מספקת הגנה מקרינה קוסמית (בשונה מהאטמוספירה של כדור הארץ), אפשר יהיה לשלוח אל כוכב הלכת אסטרונאוטים שיחקרו את פני השטח ויחזרו בשלום.
חוקרים ממכון מחקר החלל הביו-רפואי הציגו את הנתונים החדשים בכנס האגודה האמריקאית לגיאופיסיקה, המתקיים בימים אלה בסן פרנסיסקו. הבעיה המרכזית שאותה בדקו החוקרים היא רמת הקרינה שאליה ייחשפו האסטרונאוטים. לדברי ד”ר קארי זיטלין, האסטרונאוטים ייחשפו במסעם למאדים וחזרה – וגם על פני כוכב הלכת – למנת קרינה הגדולה פי כמה מהקרינה שאליה נחשפים אסטרונאוטים העובדים בתחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ. זאת, בין השאר, כיוון שבעוד שבתחנת החלל מבלים שישה חודשים, המסע אל מאדים וחזרה יארך כמעט שלוש שנים.
מתברר שבעיית הקרינה היא אחת הסיבות שעשויות למנוע מסע אל המאדים. בכתבה שפורסמה ב”ניו יורק טיימס” נטען כי אמריקאי ממוצע נחשף לרמת קרינה של 350 מילירם בשנה (יחידת מדידה של רמת הקרינה הנספגת בגוף), כתוצאה מהיחשפות למטוסים, קרני רנטגן, טלוויזיה ואפילו סלעים הפולטים קרינה (ראו תרשים). האסטרונאוטים שטסו תשעה ימים לירח במשימת “אפולו 14” ספגו קרינה של 1,140 מילירם, המקבילה לחשיפה של שלוש שנות אדם על כדור הארץ. האסטרונאוטים שבילו 87 יום בתחנת החלל הבינלאומית ספגו קרינה של 17,800 מילירם, המקבילה לחשיפה של 50 שנות אדם על פני כדור הארץ. על פי ההערכות, במסע אל המאדים ייחשפו האסטרונאוטים לקרינה של 130,000 מילירם (כ-400 שנות חשיפה לקרינה על פני כדור הארץ).
“מנת קרינה כה גדולה מעלה שאלות באשר להשפעות הביולוגיות שלה, ואלו מעולם לא נבדקו”, אמר ד”ר זיטלין לבי-בי-סי, והוסיף כי לא רק רמת הקרינה בעייתית אלא גם סוג הקרינה. “זו קרינה קוסמית, שבאה מכל כיוון ומכל קצות הגלקסיה”. לדבריו, הקרינה הקוסמית העזה עשויה לגרום לסוגים חדשים של סרטן, לבעיות בעיניים ולנזק למערכת העצבים. כדי לנסות להמחיש את עוצמת הקרינה, סיפרו המדענים כי המכשור האלקטרוני המתקדם שהותקן על פני “אודיסיאה” כדי למדוד את רמות הקרינה סביב מאדים, נפגע בעצמו מקרינה באוקטובר, בעקבות התפרצויות השמש העזות.
אלא שד”ר זיטלין טוען שעל אף הממצאים, מדובר בסיכונים שאפשר להתמודד אתם ובני אדם יוכלו לטוס למאדים בבטחה יחסית. לדבריו, האסטרונאוטים יוכלו להגן על עצמם מפני הקרינה אם ישתמשו במערות ובחללים שעל פני מאדים. בנוסף, הוא מציע שהאסטרונאוטים ישתמשו בחומרים מיוחדים שאותם יביאו מכדור הארץ, אשר יסייעו להם להפחית את הקרינה שמסביבם. אלא שגם פתרון כזה עשוי להתברר כבעייתי.
על פני כדור הארץ משתמשים בחומרים כמו בטון או עופרת כדי להתגונן מקרינה, אך עלות הטסתם למאדים עצומה. לכן בודקים המדענים אם ניתן להגן על האסטרונאוטים באמצעות הקפתם בבועת מים ענקית, שאותה ממילא יידרשו לקחת למסע הארוך.
למרות ההצהרות של ד”ר זיטלין, הטיסה המאוישת הראשונה למאדים כנראה עדיין רחוקה. המדען הראשי של נאס”א, ג'ון גרנספלד, אמר כי מחקרים הבודקים את הנזק האפשרי שתגרום קרינה לתאים אנושיים יימשכו לפחות חמש שנים.
