האנשים הראשונים במאדים יחיו במערות

ספקולציה מעניינת, הצעה שנאס"א אולי לא חייבת לקבל אבל יש כמה גורמים שהציעו אותה

אסטרונאוט במאדים. איור: נאס''א
אסטרונאוט במאדים. איור: נאס''א

כוכב-הלכת מאדים, נתונים עיקריים

צבעו האדום בא לו מסלעיו העשויים מתחמוצת ברזל
סיבוב סביב צירו (יום): 24 שעות ו-37 דקות
הקפה סביב השמש (שנה): 687 ימים
קוטר: 6800 קילומטרים.
מסה: 0.11 מזו של כדור הארץ.
פני שטח: סלעיים: העמק העמוק ביותר וההר הגבוה ביותר במערכת השמש.
עוצמת כבידה: 0.38 ביחס לזו של כדור הארץ.
מהירות מילוט: 5 קילומטר בשניה.
אטמוספירה: 95% פחמן דו-חמצני, 2.7% חנקן, 1.6% ארגון, 0.13% חמצן.
לחץ אטמוספירי: 1 חלקי 150 מזה של הלחץ בפני הים של כדור הארץ.
טמפרטורה: בין מינוס 130 ל- 17 מעלות.
ירחים: שניים קטנים – פו בוס ודיי מוס.

הקדמה

רעיון המושבות האנושיות על המאדים צובר תאוצה. די אם נכנס למנוע חיפוש GOOGLE
ונחפש בערך :- human colonies in the caves of mars למעלה מעשרת אלפים קשורים יוכיחו שיש עוד רבים שמתעמקים בנושא זה.

מאמר זה מראה את היתרונות שיהיו למתיישבים הראשונים במאדים ממגורים במערות.
במאמר זה מביע המחבר את דעתו כיצד הדבר אמור להתרחש אם כי ברור שישנם אלפי דרכים אחרות, חלקם וודאי טובות יותר.

האם יש מערות במאדים? קרוב לוודאי שכן, צריך רק למצוא אותן. מערות אמורות להיווצר בשני אופנים עיקריים:- זרימת מים. וזרימת לבה. שתי דרכים אלו היו קימות כנראה במאדים.

התיישבות במערות תעזור בפתרון הבעיות העיקריות שיעמדו לפני מתיישבי המאדים הראשונים. המערה היא מבנה אדיר שאין צורך להקימו. הוא ייתן מידית הגנה טובה בפני מטאוריטים ושאר פגעי הטבע במאדים. הוא יגן בפני שינויי הטמפרטורות הקיצוניים במאדים. בקצת עבודת הכנה, המערה תספק בצורה מעולה את הדברים הבאים:-

א. אויר שיתאים לנשימה.
ב. מים
ג. מזון- מן החי והצומח.
ד. אנרגיה
ה. הגנה בפני מטאוריטים.
ו. הגנה מפני פגעי הטבע.

אופן הביצוע

הבצוע יעשה במספר שלבים.

שלב א. מחקר על פני כדור הארץ.

המחקר על פני כדור הארץ יצטרך לבדוק את כל הנושאים שבהמשך. מאמר של אבי בליזובסקי, הידען 22.12.2004 מאדים ירוק- גרסת נאסא מראה את חלק מהפעולות הנעשות בכיוון זה. בנקודות שונות של מחקר זה ניגע בהמשך.

שלב ב. שליחת רובוטים ואספקה למאדים.

המטען יכלול: דשנים, זרעי צמחים שונים, ביצי דגים, פירות ים, ביצי עופות מופרים. מלבד זאת רובוט עם אמצעים לאטימת המערה, מערכות לניצול אנרגית השמש, ומדחסי אוויר.

הרובוטים יבצעו את השלבים הבאים שהם:-

שלב ג. חיפוש מערות מתאימות במאדים.

אל המאדים ישלחו גששיות שיצטרכו לחפש מספר מערות מתאימות בגדלים שונים, מומלץ בנפח של כ- 100,000 מטר מעוקב. פחות או יותר כשטח של מגרש כדורגל. המערות יהיו חיבות להיות ליד מקור מים/קרח. השערה רווחת היא שבמעמקי אדמת המאדים עשויים להימצא מים, שאם לא כן, נצטרך לעשות ראקציות כימיות לצורך ייצור המים, לדוגמא- שישתמשו במתן המכיל מימן, ובדו תחמוצת הפחמן המכיל חמצן, לייצור מים בשיטת אלקטרוליזה או אחרות.

המערות אמורות להיות ניתנות לאטימה כדי שאפשר יהיה לדחוס לתוכם את אויר המאדים.
הגששית תבדוק את המערה והתאמתה למגורים.
לתשומת לב:- מכיוון שמטרת כל ההכנות תהיה הקמת מקום חיים לצמחיה ובעלי מים, יש להקפיד במיוחד במחקר חומרי האטימה שלא יוכלו להיפגע מבעלי החיים עצמם לדוגמא שלו יהיו "טעימים" לבעלי החיים או פגיעים לחיידקים שונים ששרדו אולי את הדרך הארוכה למאדים.

שלב ד. אטימה ודחיסה.

ברגע שיוחלט שמערה מסוימת מתאימה למגורים היא תיאטם באופן הרמטי. האטימה יכולה להיעשות ע"י בלונים מחומר קשה וגמיש שינופחו מאוויר המאדים בפתח המערה, ויאטמו אותה. יתכן ויתאימו לכך הבלונים המשמשים לבלימה בנחיתה במאדים.
בנוסף יהיה צורך להשתמש בקצף מיוחד שיפותח לצורך זה, ויאטום את המערה לחלוטין.
באטימה של המערה, יש לדאוג לפתח שיאפשר כניסה בטיחותית למערה ללא דליפה מיותרת של אויר יקר.

כעת, אל תוך המערה יוזרם אוויר המאדים, בעזרת משאבות לא גדולות (אלה שעזרו באטימת המערה). המשאבות יעבדו ללא הפסקה תוך כדי ניצול אנרגיית השמש.

מידי מספר ימים של דחיסה. תעשה הפסקה ותיבדק אטימותה של המערה. אם המערה אינה דולפת פעולת המשאבות תתחדש.

שלב ה. פוטו סינתזה וקשירת חנקן לאדמה. צמחי מאכל.

בשלב זה המערה תחומם. אנרגית השמש תנוצל להארת המערה וחימומה. כאשר המערה תהיה בטמפרטורה של כעשר מעלות צלזיוס לפחות, יוזרמו אל תוך המערה מים עם חומרי דישון, והצמחייה המגוונת תיזרע .
לצורך התהליך תעשה פעולה של זריעת המערות בעשב ובצמחיה אחרת לצורך תהליך הפוטו סינתזה וקשירת החנקן לאדמת המאדים (בעזרת צמחי קיטניות). כמו כן יגודלו פטריות מאכל . לאחר מכן יזרעו ירקות, מזון לעופות ובעלי חיים. כל זה יעשה באופן אוטומטי ודומה למערכות השקיה אוטומטית הקיימות בכדור הארץ.
יהיה צורך גם להצמיח צמחייה שתתמוך פסיכולוגית בחלוצי המאדים כגון פרחים ואולי גם צמחים חצי רפואיים המכילים סמים.
המחקר הראשוני בכדור הארץ יהיה חייב לבדוק את התאמתם של הצמחים להרכב המיוחד של הגזים בתוך המערה.
תצטרך להיעשות גם בדיקת עמידות הצמחים לגרביטציה נמוכה, יתכן ולצורך כך נצטרך לבנות מעבדה "חקלאית" בירח, או שיערך ניסוי זריעה וצמיחה בתחנת החלל הבין- לאומית, כאשר הגרביטציה המאדימית, 0.38 ג'י תתקבל בתאוצה צנטרפטלית של סיבוב.

שלב ו. גדול בעלי חיים

כאשר הפוטו סינתזה תהיה ברמתה הגבוהה אוויר המערות יהיה בנוי מהגזים הבאים:- חמצן, חנקן, ארגון, מעט מימן ומעט דו תחמוצת הפחמן. היחס העדיף בין הגזים השונים, והלחץ האטמוספרי יקבעו במעבדות על פני כדור הארץ. במצב זה אפשר יהיה לגדל בעלי חיים שיהיו משני סוגים:

א. דגים ופירות ים שיגודלו בבריכות מביצים מופרות שיובאו מכדור הארץ.
ב. עופות שיגיעו גם הן כביצים מופרות וידגרו באינקובטורים פשוטים . האפרוחים יהיו חייבים להיות עצמאיים ולצורך כך יידרש מחקר לגבי עופות מתאימים.

שלב ז. פעולת איסוף אנרגיה לצורך החזרה לכדור הארץ.

הדלק שיוכל לשמש לתדלוק הטילים לצורך הטיסה חזרה לכדור הארץ הוא המתן והחמצן הנוזלי. שני אלה נמצאים או יוכלו להיעשות במאדים ויקלו את כל טיסת החלל אל הפלנטה האדומה, ובחזרה.

התוצאה

מקץ כשנה , יהיו במאדים מספר מערות אטומות, מוארות, מלאות חמצן ארגון חנקן ומעט דו תחמוצת הפחמן. ובנוסף ירקות, תבלינים, פרחים, תרנגולות, ביצים. מים דגים פטריות, תפוחי אדמה, קטניות ועוד.

כעת מערה תהיה מוכנה לקליטת חלוצי המאדים הראשונים. בשלב זה יוכלו להגיע למאדים עם חלוצי המאדים היונקים הראשונים כגון ארנבות עזים וחזירים. לחלוצי מאדים תיוותר רק עבודה בטיחותית אחת לעשות והיא לאטום את המערה באופן יותר בטיחותי, ולבנות להם במערה דירה למגורים.

לסיכום

יתרונות השיטה נראים מיד לעין. במקום להביא את כל המזון והחמצן הנדרש מכדור הארץ עם עלותו האסטרונומית. הרי שס"ה יש להביא ציוד במשקל כמה מאות ק"ג בודדים לצורך פיתוח כל מערה. כל המטלות ניתנות לפתרון.

החלליות שיגיעו למאדים יוכלו תוך זמן קצר מאד לנצל את משאבי המאדים במזון אנרגיה מים וחמצן לצורך השיבה לכדור הארץ.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. רעיון אדיר, אבל מה הטענות נגד/בעד לשקול את זה בשנית? ומה האופציות הטובות יותר שקיימות? בקיצור: בטח קיימות סיבות לכך שהאופציה הזאת לא מגיעה להכנה להפעלה (גם אם במקביל לאופציות בנות-קיימא אחרות) חוץ מתקציבים ומחסומים אתים, לא?
    חושבת שזו המרשימה ביותר שנתקלתי בה בינתיים, אבל רוצה לדעת עוד כדי לשקול את כל ההיבטים.

  2. רעיון מענין מאוד
    אפשר גם לעשות את זה עם קיפת זכוכית עגולה שתבנה על אדמת מאדים, ככה זה יהיה יותר יפה והאור השמש יקלט שם כבר דרך זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן