אושר קיומם של אגמים היסטוריים על מאדים

חוקרים באוניברסיטת טוסון שסקרו את כל התמונות והמדידות שנשלחו אי פעם ממכתש הלאס במאדים קובעים כי סדרות של שכבות במשקעים באגן מתאימות לנוכחות בעבר הרחוק של גופי מים ענקיים עומדים

חוקרים ממכון המדע הפלנטרי בטוסון שבאריזונה ביצעו פרויקט מיפוי גיאולוגי חדש של מאדים בעזרת נתונים מרכבי החלל השונים ששלחה נאס”א. הפרויקט מספק עדות חדשה לקיום אגמים נרחבים לפני מיליארדי שנים על גבי מאדים.

הממצא העיקרי של המיפוי הוא, שכבות משקעים במכתש הלאס (Hellas Planitia – הלאס פלנישיה) שעומקו מעל 8 ק”מ וקוטרו כ- 2,000 ק”מ, הממוקם בחצי הכדור הדרומי של מאדים. סדרות של שכבות משקעים אלה מתאימות לנוכחות של גופי מים ענקיים עומדים שהיו קיימים פעם באגן הלאס, אומר ד”ר לסלי בלימסטר, מדען המחקר מהמכון למדעים פלנטריים באוניברסיטת אריזונה.

בלימסטר אומר, שסלעים מעל פני הקרקע, מסביב הקצה המזרחי של מכתש הלאס, הם למעשה סדרת מצבורי משקעים, שמקורם בסחף קרקע והסעה של חומרים מקצה אזור הרמה אל תוך האגן של גוף המים העומדים הרחב שהיה קיים באגן המכתש. אגן הלאס, הוא ככל הידוע המכתש הגדול ביותר על מאדים.

מכתש הלאס נחקר על פני השנים

בשנות השבעים המוקדמות שידרה החללית מרינר 9 ממאדים תמונות ברזולוציה נמוכה. אלה הצביעו על המתרחש מבחינה גיאולוגית באגן הלאס. ניכר היה שיש שם מאפיינים שנראו כמו רכסי הרי געש. תבנית ההרים כללה רכסים, תעלות ורמזים למכתשים עגולים – כאשר נראה היה שהטופוגרפיה באזור היא באופן כללי נמוכה. אחרי מרינר 9 נשלחו ויקינג 1 ו-2. חלליות ויקינג גם כן החזירו תמונות – הפעם הרבה יותר טובות מאלה של מרינר. כך שניתן היה לשפר את הידיעה אודות הטופוגרפיה של מאדים.

אחרי מבצעי ויקינג, ביצעו החוקרים מיפויים גיאולוגיים של מאדים כדי לחקור את המכתשים באזור הלאס. עם השנים והחליות ששוגרו, ניתן היה לקבל נתונים טובים יותר והטכנולוגיה השתפרה. במשך הזמן החלו להגיע נתונים ממשימות מאדים חדשות: Mars Global Surveyor (MGS) ששוגר ב-1996 והמצלמה שלו (Mars Orbiter Camera MOC) פעלה עד 2007. מכשיר נוסף על ה-MGS היה Mars Orbiter Laser Altimeter – גששית בעלת חיישני אלטימטריה (גובה) מלייזר המותקנים עליה וצופים בנתונים טופוגראפיים של הקרקע. הגששית פעלה עד 2001 ותפקידה היה לאסוף נתונים על גובה פני הקרקע ומאפייניה. כך רכב החלל שלח נתונים טופוגראפיים ותצלומים ברזולוציה גבוהה מאוד לכדור הארץ.

ב-2001 שוגר רכב חלל בשם אודיסיאה מאדים על שם הספר המפורסם של ארתור סי קלארק “אודיסיאה 2001”. על גבי רכב חלל זה הייתה מותקנת מצלמה שצלמה את מאדים באורכי גל באזור הנראה והאינפרא אדום כדי לקבוע את התכונות התרמיות של הקרקע של מאדים והיא קרויה (Thermal Emission Imaging System) מערכת הדמית פליטה תרמית.

ב-2 ליוני 2003 סוכנות החלל האירופאית שלחה את מרס אקספרס מקזחסטן, כאשר גם עליו מצלמה ברזולוציה גבוהה וב-2005 שיגרה נאס”א את: Mars reconnaissance מקייפ קנברל בחיפוש אחר מים וסימני חיים עלפני מאדים. גם הוא הפיק תצלומים ברזולוציה גבוהה מאוד.

סימנים למים באגן הלאס

חוקרים שנשענו על הידע שהצטבר ממשימות מאדים השונות, מיפו את מכתשי הלאס כחלק מפרויקט גיאולוגי ב-1987 בסקאלה של 1:15,000,000 על בסיס התמונות מרכב החלל ויקינג. באמצע שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים בוצעו מיפויים גיאולוגיים נוספים של המכתש בקנה מידה של 1:5,000,000. המיפוי חקר את האזור הגיאולוגי הכללי במכתש הלאס וחקר גם את החומר שממלא את המכתש. המסקנה הייתה שהאזור הדרומי של המכתש מלא בחומר שהוא ברובו זרימות לאבה בעובי של יותר מקילומטר אחד, שהתפרצו מהר הגעש מלאה פלנום.

לאחר משימת 2005 החוקרים הבינו שהמכתש בתוך הלאס מלא בחומר שעשוי להיות קשור בפעילות וולקאנית מהקצה הצפון-מערבי של האגן. החומר במכתש גם עשוי להיות קשור לנוכחות של מים ומי קרח. בתמונות מויקינג, רואים רכסים מפותלים, הרים ותעלות בתוך האגן. תמונות ברזולוציה גבוהה יותר חושפות שכבות מצוקים בין הגבעות. ב-2007 חוקרים הציעו, על בסיס תמונות שבוצעו לאחרונה על ידי המצלמה MOC של ה-MGS שצלמה את החלקים העמוקים ביותר של מערב אגן הלאס בעומק של מתחת ל-6900 מטרים, ונראו בהם סימנים לכך שאגן הלאס הכיל אגמים מכוסים קרח.

לכן מעריכים החוקרים שהלאס עצמו היה אתר של פעילות אגמית וקרחונית נרחבת. בוצעה אנליזה של מידע מינרלוגי מהמכשור שעל גבי מרס אקספרס ואנליזה ספקטרומטרית מהמכשור שעל גבי ה Mars Reconnaissance—ונחשפו באזור סלעים של פילוסיליקטים (Si2O5)-2 הידרטים. זה חיזק את התחושה שהייתה באזור אגן הלאס פעילות מימית. לכן במחקרים קודמים ובמיפויים קודמים כבר הציעו תעלות ואגמים נרחבים באגן הלאס.

המיפוי החדש של המכון הפלנטרי בטוסון

המיפוי החדש של המכון הפלנטרי מחזק את המחקר הקודם שנעשה בתחום ואת הפירושים הגיאולוגיים שנתנו ומאשר את קיום האגמים באגן הלאס. המיפוי החדש שינה את הערכת הגיל באגן הלאס. בעוד שחוקרים קודמים העריכו את גיל האגן כצעיר יותר, החוקרים ממכון המדע הפלנטרי העריכו שהזמן בו היו קיימים האגמים המשוערים במכתש הלאס הוא מלפני בערך 3.5 או 4.5 מיליארד שנה.

המיפוי בוצע בעזרת מאגר נתונים שמשלב תצלומים וחלקי תצלומים וסריקות שבחנו את החומרים הגיאולוגיים והתהליכים שעצבו את האזור. אלה נתקבלו מנתונים מרכבי החלל הבאים: ויקינג, אודיסאה מאדים וה-MGS.

את המפה החדשה שפורסמה בסקאלה של 1:1,000,000 ניתן למצוא באתר הזה.

המיפוי מסייע להעריך צורות קרקע ומשקעים שנובעים משינויים בתוואי הרכסים. החוקרים גילו שהחלק המזרחי של מכתש האלס, היכן שנמצאו המשקעים בתחתיתו, הוא ייחודי בטבעו, כאשר הוא מייצג שילוב של מקורות משקעים ואגנים.

יותר ממחצית משטחו של מאדים מכוסה במשקעים וולקאניים, כולל זרמי לאבה וחומרים שמעודדים פעילות וולקאנית. נמצא שרכסי סירקום-הלאס מהווים אחוז ניכר מחצי הכדור הדרומי של מאדים והם מהווים מקום לפעילות וולקאנית ופעילות למשקעים על פני כל התקופות הגיאולוגיות של מאדים. החוקרים סבורים שמכתש Hellas Planitia משמר את החומרים שהוסרו מרכסים אלה. לכן לטענתם, בידי מכתש זה המפתח לחשיפה של סודות נוספים שאותם אוצר מאדים.

להודעה באתר המכון ללימודים פלנטריים של אוניברסיטת טוסון