סיקור מקיף

סא"ל מאיו, המחליף של אילן רמון: מוקדם מדי לדבר על אסטרונאוט ישראלי נוסף

 סגן אלוף יצחק מאיו, המחליף של האסטרונאוט, אילן רמון, אמר היום כי עדיין מוקדם לדבר על אסטרונאוט ישראלי נוסף. מאיו אמר עוד כי יש לתת לנאס"א לחקור מה שקרה. בראיון לערוץ 2 אמר עוד כי עדיין מוקדם מדי לקבוע כי בנאס"א ידעו בזמן שהמעבורת ריחפה בחלל כי היא עומדת להתרסק

 

מאיו: יהיה אסטרונאוט ישראלי אך אין מה לדבר על זה עכשיו

 סגן-אלוף (מיל') יצחק מאיו (מימין) ואלוף-משנה אילן רמון ב-יולי 1998 בעת אימונים בתוך דגם של מעבורת. מאיו ויתר על תפקידו כ"מספר שתיים" בגלל המרחק ממשפחתו

לפני מספר חודשים התקשר האסטרונאוט הישראלי אלוף-משנה אילן רמון ממתקן סוכנות החלל של נאס"א לביתו של סגן-אלוף (מיל') יצחק מאיו ביהוד. רמון ביקש שמאיו ישלח אליו חפץ אישי כדי שייקח עימו לחלל. מאיו נבחר על-ידי חיל האוויר כ"מספר שתיים" של רמון, כגיבוי למקרה שרמון לא יוכל לטוס. יחד עברו שנת אימונים בנאס"א. "ההצעה של אילן היתה ג'סטה", אומר מאיו, "הודיתי לו, אבל זה לא ממש דיבר אלי ודחיתי את ההצעה". זו היתה הפעם האחרונה ששוחחו.

"ההפתעה מהאסון היתה גדולה בגלל

ההמראה המוצלחת ובגלל שהכל עבד כל כך חלק ותקין", אומר מאיו. "עד היום, כל התקלות במעבורות היו בעת ההמראה או בטיסה. ולכן ההרגשה הכללית היתה טובה. אף אחד לא שיער שהכשל יתפתח ברגעים שלפני הנחיתה".
מאיו מסרב לעסוק בפרטי האירוע העולים בתקשורת. אך לדבריו, "יש תקלות שלא ניתן לתקן במעבורת". על ההשערה שאריח שניתק ופגע בכנף גרם לכשל, אומר מאיו, "אין רזרווה של אריחים במעבורת. כל אריח ממוספר ולכל אריח יש מיקום קבוע. היום אין אפשרות לתקן אריחים. למה? צריך לשאול את נאס"א".

מאיו מעריך כי בנאס"א לא ידעו על התקלה. הוא אומר כי אילו התקלה היתה מתגלית בשיגור, וצוות הבקרה ביוסטון היה ממליץ על נחיתה, אפשר היה לפעול על פי תרחיש שהכיר הצוות. התרחיש מופעל שתי דקות לאחר ההמראה. בשלב זה נמצאת המעבורת מעל לאוקיינוס האטלנטי, בשלב החדירה לחלל. אז ניתן לקבל החלטה הנקראת TAL(transoceanin abort landing). שפירושה "נחיתת כשל טרנס-אוקיאנית", בספרד. "במקרה של החלטה כזו צריך לפעול מהר והעיקר, לגלות, לזהות ולהחליט. אין הרבה זמן. זה עניין של דקות ספורות. על התרחיש הזה ועל עוד ארבעה מהלכי חירום אפשריים התאמנו בסימולטורים", אמר מאיו.

מאיו בן ,48 בן המושב כפר חיטים הוא נווט אף-.16 הוא בן יחיד, מהבודדים ששירתו בצוותי האוויר של חיל האוויר. בגיל 26 השתחרר והשלים תואר שני בלימודי פיסיקה באוניברסיטת בן גוריון. הוא עבד כצוללן
בבניית הנמל של תחנת הכוח בחדרה.

בגיל 34 שב לחיל האוויר ושירת כנווט במרכז ניסויי הטיסות של החיל. בסוף 1997 קיבל את ההצעה להיות אסטרונאוט. אחרי שורת מיונים נקבעו חמישה מועמדים שמהם נקבע מאיו כ"מספר שתיים" של רמון. בין הקריטיונים שהכריעו היו: לימודיו האקדמאיים וניסיונו בניסויי טיסה.

ב-1998 יצאו מאיו, רעייתו רינת ושלושת ילדיהם ליוסטון, יחד עם משפחת רמון, לאימונים בנאס"א. טיסת המעבורת נדחתה ומשפחת מאיו שבה לישראל.
מאיו נקרא בהמשך לתקופת אימונים נוספת ביוסטון, אולם הוא לא רצה להתנתק ממשפחתו לתקופה ארוכה והמשפחה לא ששה להתנתק מישראל באמצע שנת הלימודים. מאז שנת 2000 שהה רמון ביוסטון לבד ללא מספר שתיים ישראלי. לפני מספר חודשים השתחרר מאיו מצה"ל.

בראיון ל-,ynet ימים אחדים לפני השיגור, אמר מאיו: "הטיסה של אילן טובה להעלאת המוראל הלאומי כמו ניצחון במשחק במונדיאל. אבל שיגור הלוויין אופק 5 היה הרבה יותר חשוב".

אתמול אמר מאיו ל"הארץ", כי אם רמון לא היה יכול להמריא לחלל היה מחליף אותו אסטרונאוט אמריקאי. שנשאל על רעיון האסטרונאוט הישראלי הראשון (במידה ורמון מסיבה כל שהיא יכול היה לטוס ומאיו כבר לא משמש כמחליפו, א"ב) אמר מאיו, "לא יודע. את זה צריך לשאול את חיל האוויר. זה כנראה לא היה כל כך מהותי להם".

על האפשרות כי יהיה הישראלי הבא בחלל אמר מאיו, "מוקדם לדבר על זה. בשבת היה אירוע כואב וטראומטי. זה אירוע ששווה לחשוב עליו טוב טוב ולא לרוץ. יהיה אסטורנאוט ישראלי בעתיד. אבל אין מה לדבר על זה עכשיו".

"הופתעתי יותר מרוב האנשים", אמר מאיו על הרגעים שבהם ניתק הקשר עם המעבורת. "הכרתי את ההכנות, והנחיתה נראתה לי מאוד טבעית. מה שקרה נראה לקוח מתסריט לא הגיוני. במהלך ההכשרה לומדים על כל התקלות שיכולות להיות ועל נקודות מסוכנות, ואיך נאס"א פתרה אותן.
"הרגשתי שזה לא יכול להיות, שמשהו פה לא בסדר. המעבורת לא יכולה לאחר. אבל כשהסתכלתי על התמונות, הבנתי שהסיכוי להינצל הוא נמוך מאוד. אומנם כשאתה גדל בחיל האוויר אתה רגיל לתאונות, אבל היה לי קשה לעכל את זה".
על האפשרות שהתקלה היתה מתגלית בשלב מוקדם ואז היה ניתן להציל את הצוות אמר מאיו: "הפינוי היחיד שאני מכיר הוא של צניחה, וגם זה מוגבל מאוד. התרחישים לפעולות של האסטרונאוטים במעבורת קיימים, אבל גם הם מוגבלים.
המקסימום הוא לסגור את הדלתות במצב חירום, כאשר הן לא נסגרות מעצמן. אני לא מכיר מצב שבו מתקנים חלק כמו כנף או גחון.
"לבצע תיקונים בעזרת מעבורת אחרת – למיטב ידיעתי זה לא ריאלי. אבל כל דבר יכול לקרות. באפולו 13 הצליחו להחזיק את האסטרונאוטים בחיים מספר ימים והם נחתו בשלום".
על האפשרות שייצא לחלל באחת מהטיסות הבאות אמר מאיו: "נושא הטיסה נגמר אצלי לפני זמן מה. היום, פחות משבוע אחרי האסון, לדון אם אטוס זה מוקדם מדי. יש כל כך הרבה דברים לעשות וללמוד. צריך להתמודד עם כאב ואובדן גדול".
גם בלי ההתרסקות לא תוכנן שיגור ישראלי נוסף לחלל

אסון מעבורת החלל קולומביה לא תהיה השפעה על סוכנות החלל הישראלית. נכון להיום לא היו כל תוכניות מעשיות לשיגור ישראלי נוסף לחלל. נתונים רבים מהניסוי הישראלי אבדו בהתרסקות, חלקם הקטן שודר אל "מרכז החלל גודארד" של נאס"א בוושינגטון עוד בזמן הימצאות המעבורת בחלל.

לסוכנות הישראלית לא היו ידועים אמש פרטים נוספים על אלה שפירסמה נאס"א. שרת החינוך והמדע, לימור לבנת, מסרה כי משרד והסוכנות "עוקבים אחר האירועים באמצעות קשר רציף וקבלת עידכונים מנאס"א ומתפללים לשלומם של צוות המעבורת".

שלשום, מסרו מדעני ניסוי מיידק"ס, הניסוי הישראלי לחקר אבק מעל הים התיכון, כי הצליחו לצפות באופן ודאי רק בסופת אבק אחת מעל האזור. הסופה נצפתה כשלושה ימים לפני תום משימת מעבורת החלל קולומביה. כך מסר ביום שישי קצין הפרויקט מטעם חיל האוויר, רב-סרן מ'. לדבריו, ישנם עוד "לפחות שלושה מעברים, שראינו באופן לא ודאי, ואין לגביהם אישור".

הניסוי מעל הים התיכון כלל איסוף נתונים מהמעבורת, ובמקביל ממטוס שטס אל תוך סופות האבק ואסף נתונים ודגימות של האבק. מטרתו העיקרית של הניסוי, שנעשה בראשות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, היא איסוף נתונים על אבק מדברי וסיוע בכיול לווייני מחקר של נאס"א הנמצאים כיום בחלל ואוספים מידע אודות תהליכים אקלימים.

המעבורת ניסתה לצלם גם סופות אבק באזורים אחרים, ללא הצלבת נתונים מהמטוס, סיפר רב-סרן מ'. לדבריו, "מעל האוקיינוס האטלנטי יש לנו הרבה נתונים, בימים האחרונים היו שם סופות אבק גדולות".

עקב הדחיות הרבות בשיגור המעבורת, נעשה הניסוי בחורף. סופות אבק אינן שכיחות בעונה זו וגם כאשר הן מתרחשות אין סיכויים רבים לצפות בהן מחמת עננות. לכן, הוסיף הצוות ניסוי נוסף, שעורר עניין גם בקרב מדענים שאינם קשורים בפרויקט, ומטרתו לצפות בהבזקי אור, המופיעים מעל העננים ומכונים "שדונים". תופעה זו עדיין אינה מובנת במלואה.

"הצלחה פה היא מעל ומעבר למשוער", אמר מ'. "כבר מהלילה הראשון שבו צילמנו סופות ברקים הצלחנו לצלם את התופעה. יש לנו כמה עשרות אירועים מתועדים, של שדונים, ותופעות דומות".האסטרונאוטים במעבורת אספו נתונים גם במסגרת ארבעה ניסויים אחרים, שהיו שותפים בהם חוקרים מישראל.
* ניסוי בראשות הפרופ' דן גזית וד"ר סולמה גזית מהאוניברסיטה העברית, בדק את השפעת תנאי התת-כבידה בחלל על תאי עצם.

* שני ניסויים של המרכז הישראלי לרפואת חלל ותעופה: האחד בדק את פעילותם של חיידקים "טובים" בתרכיב שיצרה חברת "מטרנה"; האחר ניסה ללמוד על התפתחות חיידקים בתנאי תת-הכבידה שבחלל.

* תלמידים מאורט קרית מוצקין ניסו לגדל במעבורת גבישים בצבע כחול-לבן.

הרצאתו של מאיו בכנס מסלול, אוקטובר 2002
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן