מחקר שהוכן על ידי חברת אסטרובוטיקה טכנולוגיות יחד עם חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ומומן על ידי נאס”א מראה כי רובוטים קטנים יכולים להכין אזורי נחיתה על הירח עבור מוצבי נאס”א
אסטרובוטיקה טכנולוגיות וחוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ניתחו את דרישות המשימה והצליחו לפתח רובוט מהפכני עבור קבוצת פני השטח של נאס”א.
נאס”א עומדת בפני אתגר: לעצב מערך של מוצבים על פני הירח המיועדים להתחיל את פעילותם בשנת 2020. על מנת לייעל את מערך העברת המטענים לירח ומוצביו, אתר הנחיתה צריך להיות בקרבת המוצבים המאוישים והמעבדות. אך כל נחיתה והמראה גורמת לחול הירחי לעוף הרחק מכן הנחיתה, וכיוון שלירח אין אטמוספירה והכוח הכבידה בו חלש יותר, החול יכול לסכן את המוצב המאויש.
החוקרים ניתוח שני פתרונות אפשריים לבעיה האמורה: בניית שוליים מסביב לאזור הנחיתה או בנית שטח קשיח מחומרים מקומיים שישמש כאזור נחיתה נקי מחומרים קלים.
ניתוח הפתרון הראשון הביא את החוקרים למסקנה כי שני רוברים במשקל של כ-120 ק”ג כל אחד יצליחו לבנות תוך שישה חודשים מחסום מסביב לאזור הנחיתה. מחסום בגובה 3 מטר באזור מעגלי בקוטר של 56 מטר ימנע סחף של החול לכיוונים השונים, בנייתו תדרוש הזזה של 970 טון של עפר ירחי. נאס”א יכולה לשלוח רובוטים אלה לכיוון הקטבים כמה חודשים לפני המשימה המאוישת, אסטרובוטיקה טכנולוגיות הציעה שעבודת הכנת הקרקע יבוצעו על ידי חברה מסחרית.
בפתרון השני, החוקרים הראו כיצד רובוטים קטנים יוכלו לאסוף סלעי ירח ולסדר אותם במבנה שיצור אזור נחיתה ללא חול. הפתרון עשוי להסיר את הצורך ביצירת מחסום מאחר ואזור הנחיתה יהיה מורכב מחומרים קשים. על מנת להחליט על הפתרון המועדף, על המשימות הרובוטיות ראשוניות לאסוף מידע אודות אתר הנחיתה, הרכב הקרקע בו, כמות הסלעים באזור, גודל הסלעים ומידע גאולוגי נוסף.
כאמור, החברה עובדת בשיתוך חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ממונים על פיתוח הרובוט הירחי, הרובוט הראשוני עבר בחודשים האחרונים סדרה של מבחני שטח מתמשכים.
יחד עם זאת, המשימה הראשונה של החברה היא לזכות ב-20 מיליון דולר במסגרת תחרות Google Lunar X prize, הפרס מוענק לחברה הראשונה שתנחת באזור הנחיתה של אפולו 11 ותשדר וידאו באיכות גבוהה. החברה מתכננת לבצע את המשימה בדצמבר 2010.
29 תגובות
רואה,
תגובה אחרונה זו היא ראויה ונכונה.
לרולנדו :
על זה נאמר – ” אם אינך יכול לאהוב את זו שאתה רוצה, אהב את זו שאתה יכול “.
עם הטכנולוגיה שקיימת ועומדת לרשותנו , נאלץ להתבוסס בשכונה הקרובה לנו עוד זמן רב. אמנם אין בזה רע ויש מקום למחקרים מעניינים אך כבר היינו שם ויש מקום לרובוטיקה ולא יותר.
רק שתבין – 7 חודשים כדי להגיע למאדים !
עם יכולת ראייה מוגבלת לתחום קטן וצר מהגלים, עם מוח מוגבל שאינו יכול לתפוס מושגים כמו – אין סוף, אנרגיה אפלה, מהירות, זמן חלל, ועוד , ובעיקר העובדה שהאדם עומד עד ברכיו בצלחת הפיטרי של הדת המגבילה והמסרסת, המשתקת, והמחרשת שמתבטאת בכך שאסטרונאוטים מברכים את “ג’יסוס קרייסט” ואת “גוד” ברגע שהם מגיעים לחוויית החלל.
כל עוד האדם תקוע בחול עד ברכיו בחול בשפת הים לא יוכל לקום ולרוץ אל המים.
לרואה שאינו שרואה..
מבין מה אתה אומר מבחינת מסע מחוץ למערכת השמש,
אך המהירויות שיש לנו כיום, אולי אינן אידיאליות אך בהחלט רלוונטיות למשלחת לירח/מאדים/נוגה!
נוגה אני מדבר על רובוטים כמובן לא משלחת מאויישת.
אבל במרחקים האלו, הקטנים בשכונה של כדור הארץ, בייחוד הירח הטכנולוגיה מספיקה בהחלט.
אין התקדמות בעניין הטכנולוגי !
אנחנו עדיין תקועים עם הינע רקטי שמביא חלליות למהירות סופית נמוכה מידי בהשוואה למרחקים בחלל.
אם תחפש את וויאג’ר תראה שלמרות השנים הרבות בחלל ובמהירות של עשרות אלפי ק”מ לשעה, { אני חושב ש – 65,000 או 80,000 לשעה } עדיין בהשוואה לגלקסייה שלנו היא ממש כאן עדיין בסביבה.
וזה ממש מתסכל.
מחכים בסבלנות לפריצת דרך.
על פי הנתונים שיש, ההתקדמות המשמעותית ביותר נעשתה בכך שלקחו את אחד המאיצים של מעבורת החלל { דלק מוצק} והרכיבו עליו מטען .
לא נראה שתהייה כזאת פריצת דרך, ובטח שלא “קיצור זמן מסע”, לפחות ב – 50 השנים הבאות, אז קחו בירה או יין לכו לגדל נכדים והתאזרו בהרבה סבלנות .
וואלה נשמע מגניב.
רציתי לראות אם אני זוכר…
וזכרתי די בקירוב חח
לבנה ורולנדו:
מה יותר קל מלחפש את הירח בוויקיפדיה?
http://en.wikipedia.org/wiki/Moon
ליבנה,
הנה הכתבה שמדברת על כך:
https://www.hayadan.org.il/electricity-from-sky-030808/
זיו
אתה מדבר על החשמל מהלוחות הסולאריים על הירח?
אתה אומר לשלוח את החשמל ע"י קרן, לא הבנתי, איך אפשר להעביר חשמל בקרן?
הדרך .. כפי שהוצגה שוב.. בשנות ה70 … היא לשלוח את האנרגיה בעזרת קרן מומקדת של מיקרוגל.. ואם צריך שבירה בכיון..(כמו למשל במצב שכדור הארץ מסתובב..) אז בלוויני קישור (ראוטרים) שינתבו את הקרן הלאה..
זה כל הזמן אותו אחד – אני אבל ראיתי בכתבות אחרות רון אחר חח
ואם אני לא טועה המרחק הוא 380000 קילומטר בערך, והירח מתרחק ב3 סנטימטר כל שנה.
משהו כזה – אם מישהו יכול לתקן אותי זה יהיה מעולה.
התכוונתי לרון שבתגובה ה-14.
רון
אני שאלתי בהתחלה אם הוא רציני.
תגידו, מישהו פה יודע מה המרחק מכדור הארץ אל הירח.
מסתבר שיש פה עוד רון..אז מעכשיו אני רולנדו – פעם ראשונה שהגבתי זה פה
לפעמים יש לי בראש תמונה של 2300, בתקווה שיהיו לנו מושבות בירח ומאדים, הכוונה למושבות אזרחיות.
הפנטזיה האופטימית היא שנוכל לעשות תאריך הארצה במאדים שיגרום לעיבוי האטמוספירה ומילואה בחמצן דבר שגם יחמם אותו קצת, וגם יהיה אפשרי לנשום בצורה סדירה בחוץ.
לבעיית הכבידה בכוכבים אחרים, אין לי מושג מה ימצאו.
הבעיה שעד 2070 הכי מאוחר, אני כבר לא אהיה כאן.
מבאס ביותר.
אני מניח שהוא לא היה מי יודע מה רציני,
אבל אנרגיה סולארית זה משהו שבאמת כדאי במושבה על הירח.
רפי
תגיד אתה באמת הצעת את מה שהצעת???
אי אפשר לחבר כבלים מהירח לכדור הארץ, הם צריכים לעבור באטמוספרה שלא לדבר על האורך של יותר ממאה ק"מ, אולי יותר, אני לא יודע. חוץ מזה, חשבת על סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסיבוב הירח סביב כדור הארץ, הכבלים פשוט… טוב אתה יכול לדמיין את זה.
גם אותי תמיד עיצבן ותיסכל הקטע שכבר הגיעו לירח והכל אבל איכשהו לוקח עשרות שנים לחזור על אותם הישגים בנוסף להישגים נוספים.
זה מעצבן כי ההתקדמות איטית וכולם רוצים להספיק לראות כמה שיותר התפתחות בתחום.
והתרגלנו להתפתחות בקצב מטורף מבחינת מיחשוב אז זה תמיד נראה מוזר שפה זה לא רק שלא קורה אלא מין נסיון לחזור על הישגים ישנים.
כמובן שאפשר לנסות להסביר אבל איכשהו זה לא יתרץ 40 שנה הפרש.
לדעתי (הצנועה) יש פיתרון ריאלי נוסף והוא, למקם את אתר הנחיתה במרחק רחוק מספיק מהמוצבים הירחיים, רחוק מספיק בכדי שהאבק לא יגיע אל המוצב, ולהסיע את המטען, מאתר הנחיתה עד למוצב, באמצעות רכב ירחי פוטו-אלקטרי. זה נראה לי רעיון פשוט ובר ביצוע יותר מהרעיונות שפורטו בכתבה.
*הכף
טוב, אני מניח שהם יודעים מה הם עושים, לפחות במסגרת תקציבם(שהוגדל הבנתי ע"י אובמה)
פשוט אני הבנתי שההליום 3 זה חומר שיכול לתת לנו משאבי אנרגיה לכל העולם שיספיקו ל500 שנה…לדעתי זה משהו ששווה לנצל..
אני אישית מבחינה פילוסופית אולי מקדים קצת את זמני מבחינה טכנולוגית-פוליטית אבל דעתי היא שלא הגיוני שיש יקום כזה ענק ואנחנו אמורים להשאר רק על כדור הארץ..
לדעתי המסלול הוא מערות-בתי עץ-בתי אבן-להצליח לנסוע על המים-להצליח לנסוע באוויר-להצליח לצאת מכדור הארץ-להצליח לנחות על כוכבים אחרים(הירח)-והצעד הבא המתבקש הוא התחלת יישובם/מחקרם/ניצולם לפתרון בעיות כאן.
אגב, לא קשור, יודעים מתי "קפלר" יתחיל לתת תוצאות בתקווה שהשיגור יעבור בהצלחה והכל יפעל?
כרגע אין לי דיעה על חייזרים כמו שאין לי דיעה מי תיקח את ליגת האלופות – אין מספיק נתונים כרגע חוץ מהשערות סטטיסטיקה…
אבל קפלר יכול להטות את הף בקשר לקיומם של חיידקים חייזריים.
קטונתי, אבל יש הבדל עצום בין רעיון תיאורטי לבין ישום בפועל, תזכור שבטכנולוגיית חלל צריך 100 % הצלחה ואפס תקלות.. ובשנות השבעים ביקרנו בירח, לא הקמנו מושבה קבועה כלשהיא..
ואין מה להעביר אנשים ורובוטים שיבנו את המרכז אם לא יודעים בדיוק מה ומי רוצים לבנות ואיך זה יעבוד..
כן אני מבין מה אתם אומרים.
אבל ההתנהלות בנושא היא כאילו, נחתו בירח, ומאז הנושא הושתק.
ועכשיו מתחילים מ0.
באמת אין להם את הידע התיאורטי של בניית חללית שתתחיל להעביר אנשים/רובוטים שיתחילו לבנות את המרכז הזה?
מים ראיתי שאפשר להפיק מאבק ירח, חמצן אני לא גאון אבל אפשר פשוט עם צמחים לא?
אנרגיה – סולארית.
כדאיות – הליום 3, מניעת פיצוץ אוכלוסין, גאווה עולמית.
זה באמת לוקח 15(הכריזו על זה ב2004-2005) להגיע לתאריך הראשוני של 2020?
שברור שיידחה בכמה שנים?
חייבים לכסות את הירח כולו בלוחות סולריים שיעבירו חשמל לכדור הארץ דרך כבלים.
הטכנולוגיה של שנות ה-70 הייתה יקרה בצורה בלתי נתפסת יחסית לזמנו, והרבה מההשקעה הייתה לעשות אצבע משולשת גדולה לברית המועצות. חוץ מזה הטכנולוגיה של אז לא בשימוש היום, לך תמצא מעבדי חלליות עובדים עובדים משנות ה-70 (חוץ מאשר במעבורות)
ולעניין – יש לך טכנולוגיה יותר מתקדמת היום, רצוי וכדאי להשתמש בא.. אין צורך להביא לשם בני אדם שיכינו את הקרקע לבוא בני האדם האחרים.. אתה מאבד את כל הפואנטה כך
אבל עברו 40 שנה…לא נרשמה שום התקדמות בנושא?
הרי הגישה של נאסא, היא גישה שהייתה צריכה הליעשות מיד אחרי הנחיתה על הירח!
לא עכשיו, פתאום, 40 שנה אחרי, להתחיל מ0 – זה לא הגיוני שזה מצבם
השתגעת???????
בשנת 2010 יטוסו לירח אם טכנולוגיה של שנות שבעים??????
על מה יוציאו את כל הכסף שזורם לחקר החלל בתקופה כלכלית כל כך קשה????
אני עדיין לא מבין למה צריך "לחכות" לכאורה עד 2020 – תאריך ראשוני לשיגור המשימה המאויישת?
הרי שלחו כבר בשנות ה70, אי אפשר פשוט להשתמש באותה טכנולוגיה להכניס חומרי בנייה+רובוטים או משהו כזה ולהתחיל לבנות עכשיו?
מה התועלת בכל הסיפור הזה?