האם יש אנשים שהם באמת בני מזל יותר מאחרים, או שהכול בראש? התשובה היא: גם וגם
האם יש אנשים שהם באמת בני מזל יותר מאחרים, או שהכול בראש? התשובה היא: גם וגם.
מחלת לו גֶריג (ALS) היא מחלה התוקפת את תאי העצב האחראים לתנועה. חולשה בשרירים, ניוונם ושיתוקם מביאים למוות ללא רחם. אפשר לסלוח על תחושת ביש המזל של קורבנות המחלה הזוועתית הזאת.
אם כן, איך אפשר להסביר את יחסו של האדם שהמחלה קרויה על שמו, שחקן הבייסבול הגדול לו גריג? לקהל שגדש את ה”ינקי סטדיום” הוא אמר: “בשבועיים האחרונים קראתם על השבר הגדול שפקד אותי. היום אני רואה את עצמי כאדם שמזלו שפר עליו יותר מכל אחד אחר בעולם. “סוס הברזל” מנה את כל הברכות שהביא לו גורלו הטוב, רשימה שהופסקה פעמיים במילים “יש לי מזל” ו”זה משהו.”
ברור שמזל הוא הלך רוח. אבל האם הוא יותר מכך? כדי לחקור את השאלה הזאת בדרך מדעית, בנה הפסיכולוג הניסויי ריצ'רד וייסמן “מעבדת מזל” באוניברסיטת הרטפורדשייר באנגליה. הוא בדק אם סיכויי הזכייה בלוטו של אנשים הסבורים שהם בני מזל אכן גבוהים יותר. הוא גייס 700 נבדקים, ולפני שהם רכשו כרטיסי הגרלה הם השלימו את שאלון המזל שהוא חיבר. השאלון העריך באמצעות דיווח עצמי של הנבדק, עד כמה הוא רואה את עצמו בר מזל או ביש מזל. על אף שהרואים את עצמם בני מזל היו בטוחים פי שניים מן האחרים שהם אכן יזכו בפרס, לא נמצאו הבדלים בזכיות.
לאחר מכן ביקש ויסמן מן הנבדקים למלא שאלון תקני של “מדד שביעות רצון”. בשאלון מתבקשים הנבדקים לדרג עד כמה הם מרוצים מחיי המשפחה שלהם, חייהם האישיים, מצבם הכלכלי, בריאותם והקריירה שלהם. התוצאות היו מדהימות. “אנשים [הרואים את עצמם] בני מזל מרוצים הרבה יותר בכל תחומי החיים מאלה ה[הרואים את עצמם] חסרי מזל או ניטרליים,” כתב וייסמן בספרו המקסים וחד-המבט “גורם המזל” (The Luck Factor, הוצאת מירמקס, 2003)*. האם הלך הרוח הזה של שביעות רצון בא לידי ביטוי בחיים האמיתיים בתוצאות שאפשר לכנותן מזל? התשובה היא כן. והנה ההסבר.
וייסמן בחן את הנבדקים שלו באמצעות שאלון “חמשת הגדולים”: חמישה ממדי אישיות המעריכים “נעימות,” “מצפוניות,” “מוחצנות,” “עצבנות” ו”פתיחות.” וייסמן לא מצא הבדלים בנעימות ובמצפוניות בין בני המזל לבין חסרי המזל, אבל הוא גילה הבדלים של ממש במידת המוחצנות, העצבנות והפתיחות.
בני המזל קיבלו ניקוד גבוה במידה ניכרת מחסרי המזל בממד המוחצנות. “יש שלוש דרכים שבהן מגבירה המוחצנות של אדם בר מזל את הסבירות שיתמזל מזלו באירוע מקרי כלשהו,” מסביר וייסמן: “הוא פוגש יותר אנשים, הוא משמש 'מגנט חברתי' והוא שומר על קשר עם אנשים.” בני מזל, לדוגמה, מחייכים כפליים מחסרי המזל ושומרים יותר על קשר עין, והדבר מביא ליותר מפגשים חברתיים המייצרים יותר הזדמנויות.
ממד העצבנות מעריך את מידת החרדה או הרוגע של אדם. וייסמן מצא שבני המזל חשים מחצית מן החרדה שחשים חסרי המזל – כלומר, “מפני שבני המזל נוטים להיות רגועים יותר, סביר יותר שהם ישימו לב להזדמנויות מקריות, גם אם הם אינם מצפים להן.” באחד הניסויים ביקש וייסמן ממתנדבים לספור את מספר התצלומים בעיתון. בני המזל שמו לב יותר מאחרים למודעה הגדולה בעמוד 2 שבה נכתב באותיות של קידוש לבנה על פני חצי עמוד: הפסיקו לספור – יש 43 תצלומים בעיתון.
וייסמן גילה שבני המזל קיבלו ניקוד גבוה במידה ניכרת גם בממד הפתיחות. “בני המזל פתוחים יותר לחוויות חדשות בחיים… הם אינם נוטים לדבוק במוסכמות והם אוהבים דברים בלתי צפויים,” הוא אומר. ולכן, בני מזל נוסעים יותר, נתקלים בסיכויים חדשים ומקדמים בברכה הזדמנויות ייחודיות.
גם לצפייה תפקיד חשוב. בני מזל מצפים שיקרו להם דברים טובים, וכשהם אכן קורים הם מאמצים אותם לחיקם. אבל גם בעת צרה בני המזל הופכים מזל רע לגורל טוב. קחו לדוגמה את אחד מחולי ה-ALS הוותיקים ביותר, סטיבן ו' הוקינג, שכותב: “היה לי מזל שבחרתי לעסוק בפיזיקה תיאורטית, מפני שזהו אחד התחומים היחידים שהמצב שלי לא עמד כמכשול חמור.” חסר יכולת תנועה ומרותק לכיסא גלגלים, ניצל הוקינג את גורלו כהזדמנות לשנות את הדרך שבה אנו מבינים את היקום, והוא אכן עשה זאת. וזה משהו.
* בעברית ראו אור שני ספרים של וייסמן: “מזלך בידך”, מטר ספריית מעריב, ו”מישהו ראה כאן גורילה?, מעריב – הד ארצי – העורכים
מייקל שרמר הוא המו”ל של כתב העת Skeptic (www.skeptic.com) ומחבר הספר “איך אנו מאמינים”.
