כוכב השביט לינאר יחלוף בקרבת כדור הארץ בימים הקרובים.

מתוצאות החשש מסוף העולם *הכינו את המשקפות

אבישי גל-ים

בשבוע האחרון של יולי עשוי להתגלות לחובבי האסטרונומיה מראה
נדיר: בשעות הערב אמור להופיע בשמי המערב כוכב שביט, ששמו המלא
“שביט 1999 S@4 לינאר” (וכינויו, בקיצור, “שביט לינאר”).
מכיוון שזוהי ככל הנראה הפעם הראשונה ששביט זה מתקרב אלינו
במסלולו סביב השמש, קשה לחזות במדויק את מידת בהירותו בשמים,
אך יש סיכויים רבים שלינאר יהיה השביט הראשון שאפשר יהיה
להבחין בו בלא טלסקופ מאז חלף בשמינו השביט ,Hale-Bopp לפני
יותר משלוש שנים: אסטרונומים המתמחים בתצפיות על שביטים
מעריכים, כי צופים שיתמקמו באזורים חשוכים במיוחד יוכלו להבחין
בשביט בעזרת משקפת, בימים שבהם בהירותו תהיה הגדולה ביותר,
סביב 23 ביולי.
הופעתם של כוכבי שביט בשמים היתה אחת התופעות האסטרונומיות
שזכו לתשומת הלב רבה מאז שחר התרבות האנושית. כוכבי שביט הם
גופים קטנים המורכבים ברובם מקרח ומבלים את רוב זמנם במסלולים
מרוחקים מאוד מן השמש, כך שלא ניתן להבחין בהם כלל. ההנחה
המקובלת כיום היא כי השביטים הם שריד לדיסקת החומר הראשוני
שממנו נוצרו כוכבי הלכת.
האסטרונום ההולנדי המפורסם יאן אורט הראה כי סביר שמקורם של
השביטים באזור מרוחק בפאתי מערכת השמש (הנקרא כיום על שמו –
“ענן אורט”), שבו מצויים מיליוני גושים של קרח “מלוכלך” באבק.
משיכת הכבידה של כוכב חולף גורמת מדי פעם לאחד מגופים אלה
ליפול לכיוון השמש – וכך נוצר כוכב שביט.
כאשר כוכב שביט מתקרב לשמש חום השמש גורם לפליטת גזים הכלואים
בתוך גופו, וכך נוצרת סביבו “הילה” של גז. חלק מהגז בהילה
מושפע משטף החלקיקים הנפלט מהשמש, המכונה “רוח השמש”, והופך
לזנב השביט המקנה לו את המראה האופייני.
מכיוון שכוכבי שביט מכילים כמויות גדולות של מים עלתה השערה,
כי פגיעה של שביטים בכוכבי לכת, כמו כדור הארץ או מאדים, היא
המקור למים על גבי כוכבים אלה. אם כך הדבר, הרי ששביטים איפשרו
את יצירת החיים על כדור הארץ. מצד אחר, פגיעה של שביט גדול
בכדור הארץ עלולה להביא לתוצאות קטסטרופליות – רעידות אדמה,
שיטפונות, פעילות געשית והשפעה חמורה על
האטמוספירה. יש הטוענים, כי פגיעות של גופים שמימיים כמו כוכבי
שביט גרמו בעבר להכחדה המונית של בעלי חיים על כדור הארץ (Mass
Extinction Events), בהם הדינוזאורים.
מאז גילה האסטרונום סר אדמונד האלי כי השביט, הקרוי מאז על
שמו, שב ומופיע בשמינו באופן מחזורי כל 75 שנה בערך, נהפך
החיפוש אחרי שביטים לעיסוק פופולרי בקרב אסטרונומים מקצועיים
וחובבים. עד לשנים האחרונות התגלו מרבית השביטים על ידי “ציידי
שביטים” – אסטרונומים שהתמחו בחיפוש
שביטים חדשים בשמי הלילה, עיסוק המצריך תצפיות ממושכות ומסורות
והיכרות יוצאת מגדר הרגיל עם שמי הלילה. מאז ימי האלי, האיגוד
האסטרונומי הבינלאומי נוהג לקרוא לשביטים חדשים על שם מגליהם.
כך נקראים על שם מגליהם השביט הבהיר – ,Bopp Hale והשביט
המפורסם שומייקר-לוי, שפגע בכוכב הלכת צדק בשנת .1994
מצב עניינים זה השתנה בשנים האחרונות: מספר השביטים החדשים
המתגלים בכל שנה גדל פי כמה וכמה, ורובם אינם מתגלים עוד על
ידי “ציידי השביטים”. רוב השביטים החדשים מתגלים על ידי כמה
קבוצות גדולות של מדענים, המשתמשים בטלסקופים רובוטיים ובשיטות
מתקדמות לעיבוד תמונות דיגיטליות כדי לגלות באופן ממוחשב עצמים
נעים בשמים, כמו שביטים. השביט שיתקרב לכדור הארץ בסוף יולי
התגלה על ידי פרויקט רובוטי ממוחשב כזה: פרויקט ..LINEAR
,LINEAR ראשי תיבות של “תוכנית לינקולן למחקר אסטרואידים
הקרובים לארץ” (Research Lincoln Near Earth Asteroids), הוא
אחד הפרויקטים הבולטים והחשובים מסוג זה, ומרכזו במעבדות
לינקולן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בארה”ב. הפרויקט ממומן על
ידי חיל האוויר האמריקאי ועושה שימוש בטלסקופ, שחיל האוויר עקב
באמצעותו בעבר אחרי לוויינים סובייטיים. כעת הטלסקופ עוקב אחרי
עצמים שמימיים כמו אסטרואידים וכוכבי שביט.
הפרויקט הוא אחד בסדרה של פרויקטים דומים שהחלו לפעול בארצות
הברית בשנים האחרונות, לאחר שבית הנבחרים האמריקאי הכיר בכך,
שהסכנה שגוף שגוף שמימי יפגע בכדור הארץ ויגרום נזק עצום – עד
כדי סיכון המשך קיומה של האנושות – ראויה לתשומת לבו של הממשל,
והקצה מיליוני דולרים למחקר שיאפשר להתריע מראש ולמנוע אירועים
כאלה.
המטרה של “לינאר” ושאר הפרויקטים היא לאתר את כל הגופים
הקטנים במערכת השמש שעשויים לעבור בסמוך לכדור הארץ ולקבוע את
מסלוליהם. מרבית הגופים שעלולים לפגוע בכדור הארץ הם
אסטרואידים – גושי סלעים ומתכות, הנעים בחלקה הפנימי של מערכת
השמש, בעיקר בין המסלולים של כוכבי הלכת מאדים וצדק. באופן
עקרוני, גם כוכב שביט עלול לסכן את כדור הארץ, אולם גופים כאלה
נדירים בהרבה.
פרויקט לינאר גילה עד עתה כ-60 אלף אסטרואידים חדשים, ש-400
מהם הוגדרו “עצמים הקרובים לארץ” (@Objects NEOs – Near
Earth), כלומר כאלה שמסלולם עשוי לעבור בקרבה מסוכנת לכדור
הארץ. באותם אמצעים גילו אנשי הפרויקט גם יותר מ-40 שביטים
חדשים. כך, כתוצר לוואי של הפרויקט, נהפכו החוקרים של “לינאר”
למגלי השביטים הפוריים ביותר.
גם במצפה הכוכבים וייז של של אוניברסיטת תל אביב משתתפים
במאמץ העולמי לאתר ולעקוב אחרי עצמים הקרובים לכדור הארץ. ערן
אופק וכותב שורות אלה, בצוותא עם אילן מנוליס מהאגודה הישראלית
לאסטרונומיה, מנסים לאתר אסטרואידים חיוורים כדי לאפיין את
אוכלוסיית האסטרואידים שאינה נמצאת במעקב של הפרויקטים
הגדולים, כמו “לינאר”, הרגישים רק לאסטרואידים בהירים יותר.

השביט לינאר אינו מסכן כרגע את תושבי כדור הארץ; אף שהוא אמור
לעבור קרוב יחסית לכדור הארץ, המגע היחיד בין תושבי כדור הארץ
לבינו יתקיים באמצעות אלה מאתנו שיתבוננו בסוף החודש, בשעות
הערב, לכיוון צפון מערב. צופים כאלה עשויים לזכות במראה שמימי
מיוחד ונדיר, שריגש בני אנוש משחר ההיסטוריה – מראהו של כוכב
שביט החולף בשמים.