סיקור מקיף

הודו: רחצה המונית בליקוי החמה

עשרות אלפי מאמינים נאספו בנהרות בצפון הודו כדי להשתתף ב”רחיצה הקדושה”; בנורבגיה נאספו כ-20 אלף בני אדם ברחובות אוסלו ומחאו כפיים; בישראל נראה ליקוי של כ-54% עם הזריחה * דיווח מהתצפית בגבעתיים

שי חלצי, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

שלבי הליקוי כפי שצולם באוסטריה

עננות רבה וגשם מקומי הקשו בסוף השבוע על הצפייה בליקוי החמה, שנראה בחלקים גדולים של כדור הארץ בלילה שבין שישי לשבת' 31 במאי 2003. בישראל נראה ליקוי של כ-54% עם הזריחה, ב-05:39 בבוקר, ולמשך כשעה. בעולם צוין האירוע בשורה של טקסים וחגיגות: בנורבגיה נאספו כ-20 אלף ברחובות אוסלו ומחאו כפיים עם הופעת “טבעת האש”; בהודו נאספו עשרות אלפי מאמינים בנהרות בצפון המדינה, כדי להשתתף ב”רחיצה הקדושה”.

ליקוי חמה הוא תופעה אסטרונומית המתרחשת כאשר הירח חולף בין כדור הארץ לבין השמש. הירח (כמו כדור הארץ) אינו יכול להאיר את עצמו, ואפשר לחזות בו באמצעות אור שמגיע מהשמש. בזמן ליקוי חמה, הירח מסתיר חלק מהשמש. תופעה זו מתרחשת על אף שהשמש גדולה בהרבה מהירח, משום שהיא גם רחוקה יותר מכדור הארץ. לכן, בעבור צופה העומד בדיוק על המשך הקו הדמיוני המחבר את השמש והירח, ייראה הירח כמסתיר כמעט את כל השמש. כאשר מרכז הירח אינו נמצא בדיוק על הקו המחבר את הצופה עם השמש, ייראה ליקוי חמה חלקי.

חובבי האסטרונומיה התמקדו הפעם בסקוטלנד ובאירלנד, שבהן אפשר היה לחזות בירח מכסה כמעט את כל דיסקת השמש. עם זאת, עננות רבה, כמויות גדולות של אבק וגשם מקומי הפריעו לחזות בתופעה.

ההודים מאמינים, כי רחיצה בנהרות המדינה בשעת ליקוי חמה תאפשר לנפש להשתחרר ממעגל החיים לאחר המוות. כתוצאה מכך נהרו עשרות אלפי הודים לצפון המדינה, והשלטונות התקשו להשתלט על ההמונים שהציפו את הנהרות. הטקס הדתי, המכונה “הרחיצה הקדושה”, קיבל הפעם משמעות מיוחדת בגלל שמדובר בליקוי החמה הראשון בהודו במילניום הנוכחי.

בכל שנה אפשר לחזות מכדור הארץ בשניים עד חמישה ליקויי חמה. עם זאת, בישראל ניתן לחזות בליקוי רק אחת לכמה שנים, שכן הליקוי הוא תופעה מקומית, הנראית לרוב מאזור מצומצם בכדור הארץ. ליקוי החמה הבא צפוי להתרחש ב-23 בנובמבר, אך אפשר יהיה לחזות בו רק משטח אנטארקטיקה. לפי נתוני האסטרונומים, ליקוי החמה החלקי הבא שייראה מישראל צפוי רק ב-3 באוקטובר 2005.


שיא הליקוי נראה בצפון האוקיאנוס האטלנטי – והפעם היה טבעתי ולא ליקוי מלא
* * * * * * *

שי חלצי מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה דיווח במהלך השבת בפורום אסטרונומיה של תפוז: האנשים שבאו למצפה (היו כ-200 ) קיבלו הסברים בחדר ההרצאות ולאחר מכן המשיכו לתצפית. הם ראו את זריחת השמש מוקרנת על הקיר במרפסת, ולאחר שעלתה קצת בגובה ירדו לתצפית ב-ETX90 ומשקפי ליקוי מהגן (המבנה של המצפה לא אפשר תצפית מהמרפסת).

העננים הפריעו לנו בעיקר בזריחה (לא ראינו את השמש זורחת מהאופק, אלא מתוך עננים בגובה של כ-3 מעלות) ואח”כ כיסו אותה מידי פעם לפרקי זמן קצרים. את סוף הליקוי (last contact) ראיתי בקושי רב דרך ה-ETX בדיוק כשהשמש יצאה מענן , אך בכל זאת הצלחתי.

האנשים שצפו דרך הטלסקופ והמשקפיים נהנו מאוד והתפעלו מהשמש הלקויה וכתמיה.

בקיצור – פעילות מוצלחת ביותר!

תודה רבה לכל מי שטרחו להגיע, להסביר, לצפות ולצלם. נדב רוטנברג, יגאל פת-אל, אלברט כליפא, אנדראס הידנרייך, יגאל אליהו, יובל ילין, עופר גבזו, מורן נחשוני, אליס נחמיאס, יהודה סבדרמיש ויאיר פרבר. תודה במיוחד לנדב רוטנברג שעמל במשך ימים על הכנת הציוד לשידור, וליגאל פת-אל שהשאיל באדיבות את הטלסקופ והפילטרים לשידור. ישר כח לכולם !

לידיעה בבי.בי.סי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.