הוא קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך גדעון סער ולשר האוצר יובל שטייניץ, להקציב 100 מיליון שקל בשנה להחזרת מדענים לארץ. האוניברסיטאות מצידן, אמר פרופ' קוה, יעמידו סכום דומה מתקציבן למטרה זו לאחר שהתייעלו
חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן בחר היום (יום ג') בפרופ' קוה פה אחד לתקופת כהונה נוספת, חמישית במספר, כנשיא אוניברסיטת בר-אילן. חבר הנאמנים שיבח את מנהיגותו של פרופ' קוה.
פרופ' משה קוה, בן 66, מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 1996 והוא כיום ותיק ראשי האוניברסיטאות בישראל. בעבר כיהן שלוש פעמים כיו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות.
בנאומו בפני חבר הנאמנים עם היבחרו, הודה פרופ' קוה על האמון בו. פרופ' קוה סקר את המשבר התקציבי של האוניברסיטה שמקורו במשבר הכלכלי העולמי ובמדיניות הממשלה ואף גילה כי קוצצו יותר מ-60 מיליון ₪ ועד כה לא פוטר איש. עוד הוסיף ואמר כי נושא החזרת מדענים לארץ יעמוד בראש סדר העדיפויות שלו כנשיא האוניברסיטה בתקופת הכהונה החדשה.
הוא קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך גדעון סער ולשר האוצר יובל שטייניץ, להקציב 100 מיליון שקל בשנה להחזרת מדענים לארץ. האוניברסיטאות מצידן, אמר פרופ' קוה, יעמידו סכום דומה מתקציבן למטרה זו.
פרופ' קוה הודיע כי חרף המצוקה הכלכלית הצליחה אוניברסיטת בר-אילן בזכות ידידיה מעבר לים ופעולות התייעלות פנימיות, להחזיר בשנה החולפת 15 מדענים ישראלים שהשתלבו בסגל ההוראה והמחקר של האוניברסיטה. עוד אמר כי בכוונת האוניברסיטה לגייס מדענים בכירים מחו”ל למרכז הננו טכנולוגיה שיחנך בסוף שנה זו ויכלול כ-40 מעבדות מחקר עם למעלה מ-40 מדענים.
פרופ' קוה פרסם למעלה מ-250 מאמרים מדעיים בנושאים, כגון: מערכות לא מסודרות, פיסיקת המצב המוצק, תיאוריות של כאוס בחומר ומיזעורם של מכשירים אלקטרוניים. ב-1971 זכה לתשומת-לב עולמית הודות לתזת הדיסרטציה שלו, אשר הפריכה את “חוק בלוך” שנקבע עוד ב-1928 על ידי חתן פרס נובל, פרופ' פליקס בלוך, בנושא המוליכות החשמלית של מתכות. במקום חוק יסוד זה יצרו פרופ' קוה ופרופ' נתן אביעזר חוק חדש הנקרא “חוק קוה-אביעזר”. בשנת 1979 התווה פרופ' קוה, יחד עם חתן פרס נובל סר נוויל מוט מאוניברסיטת קיימברידג' הבריטית, גישה חדשה להפיכת מבדדים למתכות, ועל כך זכה בפרס מיוחד מטעם האגודה המלכותית למדע באנגליה. על הישגיו הבולטים בתחום הפיסיקה הוענקו לו פרסים יוקרתיים רבים, מטעם גופים ומוסדות בארץ ובעולם.
בשנים האחרונות מילא פרופ' קוה תפקיד מפתח בסוגיות המונחות על סדר-היום הלאומי. הוא היה מן התומכים הנלהבים במסקנות “ועדת נאמן” שהתוו פתרונות לבעיית הגיור בישראל, התנגד בתוקף לכפייה דתית על הציבור או על חלקים ממנו באמצעות חוקי הכנסת, גיבה את החלטותיהם של שופטי בית המשפט העליון לנוכח ביטויים פוגעניים שהשמיעו כלפיהם פוליטיקאים חרדים, ופעל בלא לאות לקידום אחדות יהודית חובקת עולם. השקפת עולמו של פרופ' קוה נשענת על שלושה עקרונות-יסוד: החשיבות של תפיסת “כלל ישראל”; המרכזיות של עיקרון “כבוד הבריות”; והקדימות שיש להעניק לערך “השלום” על פני “האמת”. במעגל רחב יותר הוא התווה עשרה אתגרים מרכזיים, כעין עשרת הדיברות בנוסח עדכני, שצריכים לעמוד לנגד עיניהן של האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, הן בארץ והן בחו”ל. עקרונות אלו מוטמעים ב-12 השנים האחרונות בסדר-יומן של מערכות האוניברסיטה.
פרופ' קוה הינו עמית מחקר במעבדות קוונדיש שבאוניברסיטת קיימברידג' וחבר כבוד באקדמיה הרוסית למדעים. הוא משמש כמדען הראשי במרכז מינרווה למזוסקופיה שבאוניברסיטת בר-אילן, וכן עומד בראש המרכז לטכנולוגיה מתקדמת ע”ש רזניק אשר קלט והכשיר מדענים מצטיינים מחבר-המדינות שעלו ארצה.
