ושוב – אין מים על הירח

החללית היפנית קאגויה, המקיפה את הירח חיפש וחיפש ולא מצאה כמויות משמעותיות של מים שיוכלו לספק את צרכיה של מושבה על הירח * המטוטלת נעה כעת לכיוון השלילי

צילום ברזולוציה גבוהה של פני השטח של הירח מהחללית היפנית סלן-קאגויה. יבש
צילום ברזולוציה גבוהה של פני השטח של הירח מהחללית היפנית סלן-קאגויה. יבש

ההנחה הרווחת היתה שישנם כמויות לא מבוטלות של קרח-מים על הירח, מוחבאים מהשמש הקופחת בתוך מכתשים מוצלי עד. אחד המכתשים הללו הוא מכתש שקלטון שבתוכו שוכן הקוטב הדרומי הירחי, ומשימות קודמות שהקיפו את הירח העידו על כך שהוא עשוי להכיל מאגר גדול של קרח שיספק את צרכיה של מושבה עתידית על הירח.

ואולם, החללית היפנית קאגויה (ובאנגלית SELENE – ראשית תיבות שלSelenological and Engineering Explorer) ) ערכה מדידות וצילמה את פנימו של המכתש ולא מצאה דבר. לפחות היא לא הצליחה לאתר כמויות משמעותיות של קרח על פני השטח, מה משמעות הדבר למושבות הירח מתוכננות?

הכל התחיל בשנת 1994, כאשר החללית האמריקנית קלמנטיין (שהיתה משותפת לנאס"א ולארגון ההגנה מפני טילים באליסטיים) נשאה ניסוי מכ"ם ביסטאטי ("Bistatic Radar Experiment" ), ששילב החזר אותות רדיו שיצאו מהמשדר מאיזורי הקטבים של הירח. האות המוחזר התקבל בידי אנטנות רשת החלל העמוק של נאס"א. המדענים שניתחו איתו קבעו כי קרח נדיף נוכח ברגולית הירח, קרוב לודאי בצורה של קרח מים. ואולם טענה זו עורערה לאחר ביצוע ניסוי דומה באמצעות טלסקופ הרדיו בארסיבו בפורטו ריקו. הפעם, האיזור שממנו הוחזרו גלי הרדיו היה שטוף באור השמש, שבו הקרח לא יכול לשרוד ולו זמן קצר, ונמצאו תוצאות דומות לאלו של קלמנטיין.

בשנת 1998 שידרה החללית לונר פרוספקטור של נאס"א תוצאות מעורבות תוך שימוש במכשיר ספקטרומטר ניוטרון (NS). החללית גילתה 3 מיליארד טונות קרח מים ליד פני השטח של הירח באיזורי הקטבים. ואולם המשימה הסתיימה המשימה בשנת 1999, והחללית לונאר פרוספקטור התרסקה לתוך המכתש בקוטב הדרומי של הירח בתקווה להעיף פלומה של חומרים מפני השטח ולגלות את הקרח בתצפיות מכדור הארץ. למרבה הצער, לא התגלו מים בניסוי זה. החללית LCROSS שתגיע לירח באפריל 2009 (ביחד עם סורק הירח LRO), תישלח במיוחד למטרה זו – ותתרסק על פני הירח במכוון, כך שהתצפיות יתבצעו הן מכדור הארץ והן מהחלליות המקיפות את הירח, ובראשן LRO.

החללית היפנית קאגויה ניצלה הזדמנות שנקרתה בדרכה לצפות באורח מעמיק על מכתש שאקלטון, המועמד הודאי ביותר להחזיק בתוכו אספקה של מים המוצלים מהשמש. מכיוון שאין לירח אטמוספירה, מלבד כמות זניחה של כימיקלים מאריכי ימים, אור השמש אינו יכול להתפזר לתוך קרקעית המכתש ולהאיר את פני השטח. ואולם המדענים צילמו את התמונה באמצע הקיץ הירחי הדרומי, שבו מספיק אור מגיע לחלק העליון של קירות המכתש ומאיר באור חיוור את האפילה שמתחתיו.

אף כי קר מאוד בתוך המכתש (מינוס 180 מעלות צלזיוס), תנאים מצוינים לשמירה על הקרח אין כל עדויות חזותיות על קיומו של קרח על פני השטח. הצוות היפני הגיע למסקנה כי בכל זאת ישנו קרח מעורב בכמויות קטנות באבק הירח, או שבאמת אין שם בכלל קרח. את זה יגלו כנראה חברי משלחת מאוישת בעוד כמה עשרות שנים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. הם בסך הכל אמרו שלא מצאו עדות חזותית למים ובכך דייקו לחלוטין.
    אחרת לא היה צורך בניסוי שבסופו של דבר גילה מים.

  2. הצחיק אותי שרק לפני שנה המאמר הזה נכתב, ובו שוב אומרים לנו שאין כל עתיד למצוא משהו כמו חיים על הירח. והנה, השנה 2009 והתגלו מים.
    אחח, איזה חיים!

  3. התנאי ההכרחי שיהיה מים על הירח הוא שתלמדו את החייזרים עליו לשחות.
    חוץ מזה שבכלל הירח עשוי מגבינה צהובה אז סביר להניח שיש שם הרבה עכברים ואם החייזרים יאפשרו מעבר מים ב"מוביל העולמי" אז העכברים ייטבעו.

    בברכה, פרופסור שביט.

  4. אפשר לתכנן משימה לריסוק שביט העשוי ברובו קרח מים על הירח. זה ישיג כמה מטרות:
    1. נרוויח את הידע בנוגע לתכנון מערכת להסטת שביט ממסלולו – חיוני למניעת התרסקויות שביטים/אסטרואידים על כדוה"א
    2. מצפייה בטלסקופים בהתרסקות השביט על הירח, בוודאי יש הרבה מה ללמוד אודות יצירת מכתשים וכד'
    3. וכמובן, השביט שירוסק לירח יוכל לספק מים למושבה עתידית על הירח.

  5. מה נעשה?
    הכנרת מתייבשת ואפילו בירח אין מים.
    כניראה שאין ברירה, כדבריי מארי אנטואנט הזכורה לטוב:-
    "אם אין מים, נשתה קולה"
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  6. אריק:
    אל תוותר!
    חפור!

    אגב – נפט, ככל הנראה, לא תמצא כי ככל שידוע לנו נפט נוצר מצמחים ובעלי חיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן