יישום שיעזור לקוראים אחראים וספקנים לסנן ביעילות רבה יותר את המידע המציף אותם ברשת.
קרן מרון | גלילאו
במקרים רבים, כאשר כתב מציג עובדות ומספרים בנחרצות ובסמכותיות, קשה שלא להאמין לו. הסיכוי שנאמין למידע שגוי ואף לשקרים גובר עם השימוש הנרחב באינטרנט, שבו כל אחד יכול לפרסם מאמרים ולהציג עצמו כמומחה. זו אחת הסיבות שתנועות כגון תנועת ה-Birthers, הטוענת (ומשקרת) כי נשיא ארצות הברית כלל לא נולד במדינה שאותה הוא מנהיג, זוכות לפרסום ולהצלחה מרובים.
כעת ד”ר רוב אנלס (Ennals), חוקר במעבדת Intel Research Berkeley שבקליפורניה, מפתח יישום שיעזור לקוראים אחראים וספקנים לסנן ביעילות רבה יותר את המידע המציף אותם ברשת. התוכנה, הנקראת Dispute Finder, כשמה כן היא – מסמנת טיעונים ברשת שאמינותם שנויה במחלוקת.
את היישום, הנמצא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, מתקינים בדפדפן “פיירפוקס” (נכון לעכשיו אינו פועל עם דפדפנים אחרים). כאשר משתמש פותח דף אינטרנט, היישום משווה כל משפט שמופיע בדף למאגר שקרים פוטנציאליים ומסמן בצבע ורוד כל משפט שעשוי להיות מוטל בספק. הקורא יכול להקליק על הטקסט המסומן ולצפות ברשימת טיעונים ממקורות אמינים הסותרים את הטקסט. הקורא צריך אז להחליט בעצמו אם הוא מאמין לטקסט שבדף האינטרנט או לטיעוני הנגד.
את מאגר השקרים הפוטנציאליים בונה היישום בשיטת “ויקי”, כלומר באמצעות קלט ממשתמשיו. כשמשתמש הגולש באינטרנט נתקל במשפט הנראה לו שקרי, הוא יכול להוסיף משפט זה לרשימת השקרים של Dispute Finder ולהוסיף קישורים לטיעונים סותרים. שיטה זו אינה מושלמת, מכיוון שהיא סובלת מאותן חולשות שמהן סובל האינטרט כולו: אם כל משתמש יכול לסמן כל משפט כשקרי, אזי בעלי אינטרסים עשויים לנצל זאת לרעה ולהטיל בספק כל משפט הנוגד את תפישת עולמם או אינטרס שלהם.
את הבעיה הזו מנסה אנלס לפתור גם כן באמצעות קלט מהמשתמשים – כל משתמש יכול להצביע בעד או נגד כל טיעון המוצג בפניו, ובכך ללמד את התוכנה אילו טיעוני נגד ואילו מקורות עשויים לשכנע אותו באופן אישי. כמו כן, משתמשים יכולים לדווח על “ספאם” – טיעוני נגד שהם ללא שום ספק שקריים, ואלה יוסרו לחלוטין ממאגר הטיעונים.
12 תגובות
אם באמת יש כזה יישום אז רק אני חושב על זה שכל פעם שתיכנסו לynet הוא יכתוב על האתר שקרן
זה יהיה מצוין
מה יקרה אם באתרים יהיו סיפורים כמו מדע בדיוני אן "לכל אדם יש כנפיים" נכון לפי דעתי אבל לא לדעת המדע. האם יצבע בורוד?
isit רעיון מצויין
בגדול, זה רעיון מענין.
יש בספרי חולית "מגיד אמת" ובספר הטוב ביותר, לטעמי, "בית הלשכה-חולית"
הוא מסביר על פיתוח חוש האמת.
באופן לא מפתיע הבחנה בין אמת לשקר
קשורה למעשים ולמציאות ולא למה שאנשים אומרים.
להגדיר את התאגידים שאחראים על ערוצי החדשות הגדולים בתור "מקורות מידע אמינים" רק יעצים את השליטה שלהם בעיצוב החדשות.
ובמדינתנו הטוטאליטארית הקטנה הדבר יוכל להיות מנוצל לרעה גם ע"י דובר צה"ל, שגם ככה (עפ"י עדות שלו ושל כתבי חדשות) פחות או יותר מחליט על הסיקור בעניינים שנוגעים לתעמולה פוליטית.
אם יש עדיין רוב של בורים בעולם שמתנגדים לאבולוציה ומקבלים את תאוריית "התכנון התבוני" ההזויה, הם עכשיו יזכו בנוסף לכל לתמיכתה של תוכנה שתקבע בצורה נחרצת שה"תכנון התבוני" הוא אמת, ואילו האבולוציה היא שקר. לכאורה תוכנה שאמורה לקדם אותנו – תיקח אותנו אחורה בצעדי ענק.
שאלה,מה אתם אומרים על הסרטון הנ"ל:
http://www.youtube.com/watch?v=B-8bVEIVUh8
הוא אמיתי? האם יש כתבה ארכיאולוגית כלשהי בנוגע למקומות שבה נמצאו השלדים? או שזה פייק בפוטושופ?
איזה יופי בזכות התמיכה הנפלאה שיש לנו בעולם עוד מעט לאמר בין העם היהודי יסומן בשקר..ויהודים הם עם טוב יסומל כשקר בעוד סוחר עבדים מדינת אפרטהייד יסומן כאמת..
יש פתרון יותר חכם שבנו כמה חברה בארוע שנקרא
startup weekend שנערך לא מזמן בבית IBM בפתח תקוה.
תראה את הסיקור הזה
http://www.newsgeek.co.il/startup-weekend-israel-updates/
תוכלו לראות את הוידאו תחת הכותרת IS/IT.
אגב הם גם זכו בתחרות על ידי צוות שופטים מקרנות הון סיכון.
הרעיון שלהם היה להסתמך על מקורות מידע אמינים כגון ספקיות תכני החדשות המובילות בעולם.
הם הרחיבו את זה גם לבדיקת קישורי PISHING כאלה ואחרים.
נניח שאם שולחים לך מייל שמתחזה להיות הבנק שלך בלחיצת כפתור ימני אפשר לבדוק האם הקישור הזה באמת מתיימר להיות מה שהוא.
הכיוון הוא נכון, אין אף יישום היום שמתקשר לבדיקת אמינות וכנראה שרעיונות כמו בהרבה מקרים בעבר נולדים כשהם אמורים להגיע. מעניין מה יתפוס.
לא הבנתי את ההיגיון שבזה. אם מישהו כן מבין אשמח לשמוע.
לדוגמא : 20 מליון איש יכולים לסמן בוורוד את המשפט "בארץ ישראל נולד העם היהודי….." מתוך מגילת העצמאות, כמשפט שהוא שקר, עם מראי מקומות לטענות של אלקעידה (נניח), וזה יהפוך להיות שקר לנצח.
קישור ליישום:
http://disputefinder.cs.berkeley.edu/
כן, בטח !
תודה למפקד חיל האויר הבלגי
(קליפ 3.5 דקות)
http://www.youtube.com/watch?v=s7psGj4M1ZI
כמובן שידאגו שזה לא "יעבור" תוכנה.
יש עוד הרבה דוגמאות כאלו.
היישום בעצם יקבע שדעת הרוב תמיד צודקת. נשמע יישום די טיפשי. ברור שרוב האנשים לא מבינים ברוב התחומים (בכל תחום יש מעט שמבינים בו באמת), מצד שני, אם נסיק מישראל על כלל העולם אז כל האנשים בטוחים שהם מבינים בהכל, ולכן גם יחוו דיעה על מלא דברים שהם לא מבינים בהם כלום.
נראה לי שהיישום הזה בהחלט עשוי "להכשיר" כמויות אדירות של מידע מוטעה ולא מבוסס.
צריך לעשות מחקרים סטטיסטיים, בהם שואלים אוכלוסיות גדולות דעתם על כל מיני דברים, לראות איפה במדרג הדיעות נמצאית התשובה הנכונה, וכך התוכנה תדע לא לקחת את התשובה שהרוב קובע (כי הרוב לא מבין) אלא את התשובה שסטטיסטית היא הכי נכונה. נראה לי שזה עשוי לשפר במקצת את היישום הזה, אם כי עדיין ישאיר אותו בלתי אמין לחלוטין.