ג’ונו צפויה לפרוש את הלוחות הסולאריים שלה כשתגיע לחלל. אורך כל לוח 8.9 מטר, ומוטת ה”כנפיים” של החללית הוא 20 מטר
את המזוודה הזו אף אחד לא יפתח לפני הטיסה. החללית בשווי של כמיליארד דולר תמריא באחד משני חלונות השיגור שבאוגוסט (ה-5 באוגוסט או ה-27 באוגוסט) על גבי הטיל העוצמתי. משך חלון השיגור הראשון הוא כשעה וחצי בלבד. עננות כבדה, רוחות או תקלה יוכלו לדחות השיגור בכ-20 יום.
ג’ונו צפויה לפרוש את הלוחות הסולאריים שלה כשתגיע לחלל. אורך כל לוח 8.9 מטר, ומוטת ה”כנפיים” של החללית הוא 20 מטר. זוהי חללית המחקר הגדולה ביותר ששוגרה אי פעם ע”י נאס”א. החללית במקום השני היא Dawn, זו שמקיפה כרגע את האסטרואיד וסטה, וקטנה מג’ונו רק בכמה עשרות סנטימטרים. הלוחות הסולאריים כה גדולים שכן קרינת המשש באזור צדק נמוכה יחסית, ולחללית אין מקור אנרגיה גרעיני כמו לקאסיני.
ג’ונו תחקור את אטמוספירת צדק, אך תשים דגש מיוחד על חיפוש מים. לפי המודלים של אמצע שנות התשעים, בצדק אמורה להיות כמות נכבדה של מים. יחד עם זאת, החללית “גליליאו” שנותבה לתוך אטמוספירת הענק הגזי, גילתה יובש מצמיא במקום ענני H2O מבטיחים, השאלה היתה האם המודלים היו פגומים, או שמא “גליליאו” נפלה על אזור יבש במיוחד. ג’ונו אמורה לשים קץ לדיון בנושא.
טיל הדלתא V שיישא את ג’ונו לחלל הוא טיל במשקל בינוני-כבד. גובהו כ-59 מטר, ומשקלו כ-335 טון. זהו טיל דו שלבי שיכול להביא עד עשרה טון למסלול גיאוסטצונארי. די והותר לחללית ג’ונו, שמשקלה כ-3.5 טון.
http://www.nasa.gov/mission_pages/juno/news/juno20110727.html
5 תגובות
תודה רבה ….
שמתי לב שהוא זוהר
יש לי עוד שאלה
כידוע כדור הארץ מקיף אתץ השמש בצורה של אלפסיה
כמה זמן לוקח לו לחזור לאלפסיה הראשונה?
ולמשל אצל צדק כמה אלפסיות הוא עושה עד שהוא חוזר לאלפסיה הראשונה
איפה אפשר למצוא מידע על זה ?
כן זה צדק, הוא הכוכב הכי זוהר בשעות המאוחרות של הלילה.
למה אף אחד לא עונה לי יש לי שאלה …
האם הכוכב שראוים בלילה בשעות 1ומעלה מצד מזרח ומעט דרום הוא צדק ???
אתה צודק.
אולם המשימה הזו כוללת יעדי מחקר נוספים: חקר הליבה של צדק, מיפוי השדה המגנטי החזק שלו, מדידת כמות האמוניה ולא רק המים באטמוספירה הפנימית, וחקר האורורה שעל צדק.
לחקור חיים על אירופה זה בעייתי מאוד. החיים, אם הם קיימים, ישהו מתחת לפני השטח, מה שאומר שצריך לחפור בקרח. קרח שאתה לא יודע מה העומק שלו ומה הצפיפות שלו, מה תביא כדי לחפור בו? מה גם שיהיה צורך במשימות מודיעין יקרות לפני כן.
אולי אפשר למצוא שרידים לחיים בקרח עצמו, אבל בשביל זה צריך לזהות אתר שבו יהיה סיכוי רב לחללית רובוטית למצוא דבר כזה. החלטה כזו על אתר נחיתה מצריכה המון מידע מלכתחילה – מה שכרגע אין ברשותינו.
עודד אברהם
נראה לי מטופש לשלוח חללית כל כך יקרה למשימה של גילוי מים באטמוספירת צדק..או יותר נכון האם מודלים משנות ה-90 שגויים.
היה עדיף להתמקד במחקר הירח המסקרן אירופה בעל הסיכויים להחזיק חיים.