משרדי המדע בסין ובישראל יקצו מליון דולר למחקרים משותפים

בשיחות הוועדה המעורבת ישראל-סין, שהתקיימו בתחילת נובמבר 2008 בסין נחתם הסכם המסגרת לתמיכה בפרויקטים משותפים בתחום המדע לשנים 2008-2010

המשלחת הישראלית ליד המרכז למחקר חקלאי שהקימה ישראל בסין
המשלחת הישראלית ליד המרכז למחקר חקלאי שהקימה ישראל בסין

שיתוף הפעולה עם סין מתקיים משנת 1993 ומתייחד בכך שהוקמה הקרן למחקרים מדעיים-טכנולוגיים משותפים ישראל-סין, בה כל מדינה הפקידה 2.5 מליון דולר, מפירותיה ממומנת הפעילות המחקרית.

בקול הקורא שעתיד להתפרסם בסוף דצמבר 2008 ימומנו כשבעה מחקרים משותפים בתחומי טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות לתקופה של שנתיים. כל מדינה תקצה 500,000 דולר למחקרים הללו.

זהו הסבב החמישי של מחקרים משותפים עם סין. עד כה התקיימו ארבעה סבבים: הראשון החלו בשנת 1997-1999 בתחום חומרים מתקדמים וביוטכנולוגיה חקלאית, סבב שני בשנים 1999-2001 וסבב שלישי 2001-2003, שניהם בתחום של הנדסה ביו-רפואית וניהול משאבי מים וסבב רביעי 2005-2007 בתחום חומרים מתקדמים.

המפגש הישראלי-סיני וחתימת פרוטוקול השיחות התקיימו במסגרת ביקורה של משלחת משרד המדע בכנס בינלאומי ראשון בעיר נאנג'ין בפרובינציית ג'יאנגסו בסין ליישום מסחרי של ידע מדעי-טכנולוגי (CITTC) בנובמבר 2008.

ד"ר שלמה שריג, ממונה על תחום מחקרים רפואיים וביו-רפואיים במשרד המדע, התרבות והספורט, הציג בהרצאת הפתיחה של הכנס את תחום המדע והטכנולוגיה בישראל, תוך התמקדות בהכוונה ובמימון הממשלתי של תחומי העדיפות במחקר האזרחי. בין היתר, הוא ציין את מיקומה הגבוה של ישראל בהישגים המדעיים בתחומים כגון מתמטיקה, מדעי המחשב, כימיה ומדעי החיים.

בהרצאה הודגש היקף שיתוף הפעולה הדו-לאומי והבינלאומי בין חוקרים ומוסדות מחקר מישראל, תחת מטרית ההסכמים של משרד המדע מול המשרדים המקבילים בארצות כגון: גרמניה, צרפת, דרום-קוריאה, סין, יפן, הודו, רוסיה, אוקראינה ועוד.

בכנס השתתפו כ- 1,000 איש, מתוכם 300 אורחים מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, רוסיה, ישראל, איטליה ועוד.

כאמור, עם תום הכנס התקיימו שיחות הוועדה המעורבת ישראל-סין, שלא התקיימו מאז 2002, ונחתם פרוטוקול השיחות שמהווה בסיס לתוכנית העבודה לשנתיים הקרובות.

משלחת משרד המדע ביקרה באוניברסיטה החקלאית של בייג'ין ובאוניברסיטת ג'ינגואה היוקרתית, שם נדונה בעיה משותפת לישראל וסין – "בריחת מוחות" והמאמצים להשבת מדענים למולדתם. מסתבר כי הסינים משקיעים כספים רבים בהחזרת מדענים סינים מוכשרים לסין תוך מתן שימת דגש על מתן תנאי מחקר הולמים (מיכשור, מעבדות וכד').

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מליון דולר! מדהים!
    מה נעשה עם מליון דולר? אפשר לקנות כמה עותקים של הדיסק הישן של רפי פרסקי עם שיר הנושא שם דומה. מדינות כמו ישראל וסין אשר מובילות עולמיות בתחום הטכנולוגיה והמדע צריכות להתבייש בשיתוף פעולה עלוב שכזה. ורק כדי להכניס דברים לפרופורציה, הנה ציטוט מגוף הכתבה:

    "בכנס השתתפו כ- 1,000 איש, מתוכם 300 אורחים מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, רוסיה, ישראל, איטליה ועוד"

    300 איש שהגיעו מחו"ל הוציאו לפחות אלף דולר על הביקור (סביר להניח שהרבה יותר, אבל נניח 1000 כרגע). עוד 700 איש מהארץ + ארגון הכנס והוצאות מסביב, נניח שמסתכם בעוד 200 אלף דולר. צנוע. הנה ביום אחד פוצצנו חצי מליון. פוצצנו את מה שמדינה שלמה, ישראל ו/או סין מוכנות לתת למחקר. בשביל סכום כזה ניתן לחשוב שמדובר במחקר ספרותי או אפילו תנכי – בטח לא משהו שנמצא בחזית המדע כמו חומרים מתקדמים.

    ואם כל זה לא מספיק, יש לשים לב שמדובר בקרן תמיכה לשנים 2008-2010. חצי מליון דולר מכל מדינה שמתחלקים על שלוש שנים. מדינות ישראל וסין נותנות 170 אלף דולר בשנה למחקר כל אחת…

    אחר כך מתפלאים שהמחקר בארץ נראה כמו שהוא נראה ושהילדים ירדו ממקום 19 בעולם במתמטיקה למקום 24. כמה מוציאה מדינת ישראל על לשכת קצב הנשיא היוצא, נניח? האם מטרידן סדרתי (ויש שיגידו אנס) שווה למדינת ישראל יותר מחזית המחקר המדעי ושיתוף פעולה עם מעצמת החלל השלישית בעולם?

    עולם מוזר… עולם מוזר מאוד. ברוך שלא עשני מדען.
    אה… רגע! שיט!!!

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן