סיקור מקיף

גנים של מדוזות בעוברי קופים

מדענים ממדינת אורגון בארה”ב מדווחים על הצלחה בהשתלת גנים של מדוזה בעוברי קופים, באמצעות יישום טכניקה שבעתיד עשויה לשמש ליצירת קופים שלתוך המבנה הגנטי שלהם יוכנסו גנים אנושיים. טכניקה כזו תאפשר לחקור את אותם גנים ולפתח שיטות טיפול חדשניות למחלות אנושיות.

מאת ג'ינה קולטה, שירות ניו יורק טיימס

המדענים אומרים כי הם מודעים לכך שהמחקר בו הם עוסקים מעלה שאלות מטרידות בנוגע לטכנולוגיית רבייה. אם המדענים יכולים להוסיף גנים לעוברי קופים, סביר להניח שיוכלו לחזור על התהליך גם בעוברים אנושיים, פעולה שמעלה לדיון את הסוגייה הטעונה רגשית של הנדסה גנטית בבני אדם.

לדברי כמה מומחים, מה שבולט לעין במחקר, הוא פשטות השיטה. אם תשוכלל כך שתהיה אפקטיווית בקופים, ייתכן שלא ירחק היום בו יוכלו מדענים להוסיף גנים גם לעוברי אדם. גנים מסוימים עשויים לרפא מחלות או למנוע אותן – כמו גן שעמיד בפני איידס, או כזה שיפחית את סיכוייו של אדם לחלות באלצהיימר. הוספת גנים כאלה תהיה דומה לחיסון ילד. הוספת גנים אחרים עשויה להיות בעייתית יותר.

ד”ר אינדר ורמה, ביולוג מולקולרי ממכון סאלק בסן דייגו, מתאר בהקשר זה את הגן שאחראי על ייצור החלבון שמשמש כמוליך לגלוטמט במוח, ועשוי לשפר את הזיכרון. “תאר לעצמך שאתה מכניס תוספת של מוליך גלוטמט ומפעיל אותה לפני שאתה עורך לקוף מבחן”, אמר. לדבריו, הוא מתנחם במחשבה שיהיו מעט מאוד אנשים שיוכלו להרשות לעצמם לעבור סוג כזה של הנדסה גנטית, ושמעטים מבין אלו בכלל ירצו בכך.

לדברי מומחים, מחקרם של המדענים מאורגון שמתפרסם בגיליון האחרון של המגזין “,”Molecular Human Reproduction הוא מעין תצוגת תכלית. כדי להוסיף גנים לעוברי הקופים, החלו ד”ר ג'רלד סצ'אטן ועמיתיו מהמרכז לחקר יונקים באוניברסיטת אורגון בביוורטון, ליצור מגע בין גנים של מדוזה לתאי זרע של קופי רזוס. הגנים נדבקו באופן טבעי לחלק החיצוני של תאי הזרע.

בשלב הבא ניסו המדענים להשתמש באותם תאי זרע כדי להפרות ביציות, ולראות האם הגנים של המדוזה יהפכו לחלק מהעוברים המתפתחים. הגן שהוסף לתאי הזרע הכיל את הצופן הגנטי שמעניק למדוזה צבע ירוק זוהר. אם הגן נקלט בעוברי הקופים, אמורים תאי העובר להפיק זוהר ירקרק כאשר מציבים מעליהם תאורה פלורסנטית.

אחד הניסויים שערכו המדענים כלל הפריה של 81 ביציות בהזרקה ישירה של הזרע שמכיל את הגן של המדוזה. כשהאירו המדענים על העוברים שהתפתחו כתוצאה מההפריה היתה התוצאה חד משמעית: “יותר משליש מהעוברים זרחו”, אמר ד”ר סצ'אטן.

המדענים ניסו להשתמש בשבעה עוברים “זוהרים” ליצירת הריונות. בסופו של דבר הם קיבלו רק זוג תאומים שנולדו מתים, וקוף זכר נוסף שבו לא נמצאו ראיות לכך שהגן השתלב בתאיו. למרות זאת, לחוקרים אין להם ספק שהשיטה תעבוד, משום שלאחרונה היא נוסתה בהצלחה על עכברים.

מוקדם יותר השנה, דיווח ד”ר ריוזו ינגימאצ'י מאוניברסיטת האוואי על ניסוי זהה. 11 מתוך 57 העכברים שנולדו נשאו את הגן מהמדוזות: כשקצות זנבותיהם נבחנו תחת אור פלורסנטי, התאים זהרו בצבע ירוק. לדברי ינגימאצ'י, למרות שהוא מאוכזב מכך שהקופים הראשונים לא נשאו את הגן הנוסף, “זה רק עניין של זמן לפני שנוכל לעשות זאת”.

לדברי ד”ר סצ'אטן, לשימוש בקופים יש ערך רב במחקרים על כשלים גנטים בבני אדם. “אבל כשחושבים על ערכם בתור מודל למחלות או להבנת ההכרה או ללמידה על מחלות ופגמים שמופיעים בבני אדם, זהו צעד ראשון קטן ביותר”.

{הופיע בעיתון הארץ, 24/12/1999{

* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.