סיקור מקיף

בשלושת הימים הקרובים ניתן יהיה לצפות במעברי תחנת החלל הבינלאומית

המעבר היום צפוי להיות כפולו אולי משולש – המעבורת, חללית האספקה ז'ול ורן ואולי גם המעבורת אנדוור. התצפית הטובה ביותר היא בשעות הערב כשאנו בחשכה אך הלווינים עדיין מוארים באור השמש

מסלול מעבר תחנת החלל הבינלאומית הערב בשעה 18:46
מסלול מעבר תחנת החלל הבינלאומית הערב בשעה 18:46

אתר heavens-above הינו כלי נהדר לחובבי האסטרונומיה והחלל ובאמצעותו (עם תקווה למעט מזג אוויר טוב) נוכל לצפות השבוע במספר מעברים מרשים של תחנת החלל הבינלאומית, מעבורת החלל אנדוובר וגם ב”ז'ול וורן” חללית המטע”ד החדשה של סוכנות החלל האירופית.

היום – 26/3 ניתן יהיה לראות בשעה 18:42 את חללית האספקה ז'ול וורן נעה מדרום מערב לצפון מזרח. ארבע דקות מאוחר יותר נראה בעקבותיה את תחנת החלל הבינלאומית, ובהפרש זמן קצר תיראה באותו מסלול גם מעבורת החלל אנדוור (אם כי נתון זה עדיין לא בטוח משום שהמעבורת אמורה לנחות באותו לילה, ויתכן שכמה שעות לפני נחיתתה היא כבר תשנה מסלול. בהירות תחנת החלל במעבר זה תהיה מינוס 2.

גם ביום חמישי וביום שישי צפויים מעברים של תחנת החלל, הפעם ממערב למזרח. ביום חמישי 27/3 המעבר יתבצע בשעה 19:10 ובהירות התחנה תהיה 0, וביום שישי, בשעה 18:19 דקות ובהירותה תהיה 0.4.

הסיבה ליכולת לראות את תחנת החלל הבינלאומית דווקא בשעות שלאחר השקיע היא משום ששעה וחצי שלאחר השקיעה פני כדור הארץ כבר החשיכו אולם תחנת החלל, המעבורת, טלסקופ החלל האבל ועוד כמה וכמה לווינים עדיין נמצאים באור השמש, מסיבה זו אנו יכולים להביט אל על ולראותם כנקודות אור הנעות בשמי הערב. תחנת החלל הבינלאומית, פרויקט משותף של סונויות חלל ממספר מדינות ובראשון ארה”ב ורוסיה היא הבולטת ביותר ובהירותה לעיתים גדולה מזו של נגה או צדק. תחנת החלל כה בהירה בגלל הלוחות הסולריים שלה, שטחם העצום מחזיר חלק ניכר מאור השמש לכדור הארץ ואנו רואים נקודת אור הנעה בחלל.

אותן חלליות שניתן לראות נמצאות במסלול הנקרא LEO (low earth orbit) מסלול יחסית נמוך מסביב לכדור הארץ בגובה של כ200-600 ק”מ מעל לפני השטח. מהירותן היא כ8 ק”מ בשניה. מהירות זו כה גבוה עד שנוצר כוח צנטריפוגלי המתנגד לכח המשיכה של כדור הארץ. מהירות התנועה שלהן היא כזו שהקפה שלמה סביב כדור הארץ נמשכת שעה וחצי בלבד! לעיתים ניתן לראות באותו ערב שני מעברים רצופים של תחנת החלל, האבל או המעבורת. כיוון התנועה של אותן חלליות יהיה לרוב ממערב למזרח – נגד כיוון התנועה של כדור הארץ, משך כל מעבר הינו כ5 דקות.

מלבד חלליות מוכרות ו”מפורסמות” כמו תחנת החלל הבינלאומית, מעבורת החלל וטלסקופ החלל האבל (ניתן להשיג פוסטרים לימודיים אודות חלליות אלו במרכז האסטרונומיה בבית יציב) השבוע נוכל להבחין גם בחללית ז'ול וורן הנקראת על שם סופר המדע הבדיוני הצרפתי הנודע. ב3 באפריל לאחר בדיקות רבות ונסיונות תמרון שונים החללית תעגון בתחנת החלל הבינלאומית ותשמש את סוכנות החלל האירופאית לשליחת מטענים שונים לתחנת החלל ואף כחדר אשר יתווסף לתחנת החלל. את ז'ול וורן נוכל לראות כשהיא מקדימה במעט (כ2,000 ק”מ) את תחנת החלל. לאחר שהאנדוור תתנתק מתחנת החלל נוכל לראות אותה רודפת אחרי תחנת החלל כדי לצפות במעברי חלליות יש לצאת למקום שאינו מואר, אם כי לרוב מעברי תחנת החלל מאד בהירים וניתן לראותם גם במקומות מוארים. בהתאם למידע הניתן באתר heavens-above ומרוכז בטבלה יש להביט לכיוון שבו תופיע אותה חללית או לווין. מומלץ לצאת מספר דקות מוקדם יותר ולעיתים יש להמתין מספר דקות נוסף לקראת הופעתן של החלליות. כמובן שעננים או אובך כבד עשויים להפריע או למנוע מאיתנו מלראות את מעברי החלליות. כל הזמנים והכיוונים בטלבלאות מוצגים לפי שעון חורף בישראל לצופה הממוקם בבאר שבע.

מידע אסטרונומי נוסף ניתן לקבל

באתר האינטרנט של מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה

פרטים נוספים אודות מעברי לווינים ניתן למצוא באתר “Heaven Above”

3 תגובות

  1. לאריה, דווקא אני צפיתי בת"א. ואכן היו עננים, אך היה ניתן לראות את העצמים גם בין העננים.

  2. בתל אביב היו עננים. לא הצלחנו לראות. בפעם קודמת שאמיר נתן לנו תזכורת ראינו את תחנת החלל בכיף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.