בין אם יהיו אלו שוב קפסולות בנוסח אפולו או חלליות בעלות כנפיים בסגנון המעבורת, נאס”א נחושה להאיץ את פיתוח מטוס החלל שיוכל להצמד לתחנת החלל הבינלאומית, אמרו בכירים בנאס”א.
בין אם יהיו אלו שוב קפסולות בנוסח אפולו או חלליות בעלות כנפיים בסגנון המעבורת, נאס”א נחושה להאיץ את פיתוח מטוס החלל שיוכל להצמד לתחנת החלל הבינלאומית, אמרו בכירים בנאס”א.
מנהל נאס”א שון אוקיף, העיד בפני תת הוועדה של הקונגרס לענייני מדע שדנה בתקציב נאס”א לשנת 2004, אמר כי צופה בניית מערכת שתכיל כמה וכמה מטוסי חלל, כל אחד מהם יוכל לשאת ארבעה אסטרונאוטים ואשר הם יהיו המונית שתסיע את האסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית וממנה.
הדבר יוכל לאפשר ביצוע עבודה מדעית במוצב המדעי החללי ויכתיב את מספר האסטרונאוטים שיוכלו להימצא בו זמנית בתחנה.
נכון לעכשיו, כאשר צי המעבורות של ארה”ב מקורקע מאז אסון הקולומביה ורוסיה נאבקת כדי להחזיק את משימת שיגור האספקה לתחנת החלל באמצעות טילי סויוז ופרוגרס, מקווים בנאס”א וב-15 המדינות השותפות לתחנה שיצליחו להחזיק את האורות שלה דלוקים.
מאוחר יותר החודש תשגר רוסיה את הצוות החדש של התחנה, שיכלול שני אנשים בלבד ואשר יחליפו את הצוות הנוכחי המונה שלושה אנשים.
הרעיון הוא שצוות שלד קטן יותר יבצע את תחזוקת המעבורת עד שוועדת החקירה תסיים את חקירתה ושלוש המעבורות האחרות יוכלו לטוס שוב. אוקיף אמר כי כאשר הדבר יקרה, לכל המוקדם בסתיו השנה מתכננות המדינות השותפות בתחנה להמשיך בבנייתה. התחנה תושלם בתוך שלוש שנים מרגע שהמעבורות יחזרו לטוס.
בינתיים מסר אוקיף כי הוא דוחף את לוח הזמנים לשיגור צי של מטוסי חלל שיחליפו את התפקוד של המעבורת ככלי להעברת אנשים ויהיו קלים יותר, בטוחים יותר, זולים יותר ושיגורם יהיה קל יותר מאשר של המעבורות ואילו צי המעבורות המזדקן ישמש בעיקר להעברת מטענים.
“אנחנו בודקים כעת מהם המאמצים שיידרשו כדי שמטוסי החלל הללו יהיו מוכנים מוקדם ככל האפשר.” אמר.
תוכניות נוכחיות למטוסי חלל, הנמצאות כבר בתהליכי בדיקה, דורשות תקציב של 550 מיליון לצורך פיתוחם בשנת 2004 או 2.4 מיליארד דולר על פני כמה שנים – ומדובר על רכב שיוכל לשמש כרכב מילוט לאסטרונאוטים מתחנת החלל ב-2010. שנתיים אחר כך ניתן יהיה גם לשגר חלליות מאוישות כאלה באופן עצמאי (עד אז הם יוסעו בתא המטען של מעבורת החלל).
בשבוע שעבר הודיעה נאס”א כי לוקהיד מרטין, בואינג ונורתרופ-גרומן – שלושת קבלני המשנה הגדולים ביותר בתחום ההגנה – יקבלו 45 מילון דולר כל אחת לתכנן רכב כזה.
ההחלטה באשר לאיזה רכב לבנות תתקבל בשנה הבאה, ואוקיף אמר כי הוא מקווה שכאשר יבחר התכנון, תואץ הבניה לכדי שנתיים.
מחוץ לשימוע אמר אוקיף כי הוא הובך על ידי הקבעון של המחוקקים שדרשו לקבוע את מספר האסטרונאוטים בתחנת החלל.
“במקום לומר – יהיה לנו מספר קבוע של אנשים שיוצבו באופן קבוע בתחנה, ושכל אחד יענוד תגים בצבע שונה, מדוע שלא ניתן למדע להוביל ולקבוע את מספר האנשים? אנחנו צריכים שתהיה לנו הגמישות להעלות אותם לתחנה כאשר צריך אותם ולהוריד אותם כאשר לא צריך.” אמר אוקיף.
צוות הבטיחות אישר הפחתת צוות תחנת החלל
תוכניתה של נאס”א לצמצם את צוות תחנת החל הבינלאומית משלושה אנשים לשניים קיבל את אישור וועדת הבטיחות של הסוכנות. הצוות החדש – האסטרונאוט הרוסי אמריקני אד לו והקוסמונאוט הרוסי יורי מלנצ'נקו ישוגרו על סיפון חללית רוסית מדגם סויוז ב-26 באפריל.
הם ישהו בחפיפה עם הצוות הקיים – האמריקנים קן בוורסוקס ודון פטיט והרוסי ניקולאי בודארין בתחנת החלל במשך כמה ימים שיחזרו הביתה בחללית הסויוז שכבר עוגנת בתחנה.
נאס”א ו-15 המדינות הזרות המשתתפות בתחנה החליטו לצמצם את גודל הצוות משלושה לשניים כדי לחסוך בכמות המזון, המים ושאר האספקה הדרושה לשמור על תפקוד התחנה עד שניתן יהיה לחזור אליה עם מעבורות.
עד אז, חלליות סויוז מאוישות וחלליות הפרוגרס הבלתי מאוישות, שהן הרבה יותר קטנות מהמעבורות ואינן יכולות לשאת משקל רב, ימלאו את מחסורה של התחנה.
הוועדה המייעצת לענייני בטיחות של נאס”א מסרה כי נאס”א ושותפותיה השביעו את רצונם של חברו הפאנל כי עשו כל שביכולתם כדי לשמור על בטיחותו של הצוות המופחת.
חברי הפאנל אמרו כי הם בחנו ואישרו את תוכנית החרום של הסוכנות לטיפול בהליכות חלל לצורך תיקוני חרום, בשל מחלה או פציעה של אחד מחברי הצוות, כשל בציוד או אש בתחנה.
בדאגה מיוחדת, הם אמרו כי צריך לתכנן את חפיפת הצוות בתחנה ולא לשלוח קודם את הצוות הנוכחי הביתה, להשאיר את התחנה לא מאוישת למשך מספר ימים ורק אז לשגר צוות חדש.
חבר הצוות, ארט זיגלבאום והיו”ר שירלי מקארתי אמרו כי בסופו של דבר, הצוות אישר את התוכנית ואמר כי הסיכון לאסטרונאוטים לא יהיה שונה בהרבה בשתי האפשרויות ואילו הסיכון בהשארת התחנה לא מאוישת היה הרבה יותר מאשר בחפיפה.
אם היו בעיות באשר לסויוז העוגנת כרגע בתחנה, הם אורמים, יוכל הצוות לחזור בסויוז החדשה, ולהשאיר את הצוות הנוכחי ללא סירת הצלה עד שתיבנה סויוז חדשה ותשוגר אליהם. תהליך זה אורך כיום ששה חודשים, אומרת מקארתי, ואולם ניתן להאיץ אותו אם התחנה תישאר ללא סירת הצלה.
זיגלבאום אמר כי בעוד הפנל הביע בעבר דאגה אודות ההבדלים ברמת הבטיחות בין נאס”א לשותפותיה, הוא לא חושש שתהיה בעיה במהלך ההחלפה הקרובה של הצוות. “הרוסים משתפים פעולה יפה,” אמר, “יש להם מערכת מאוד בטוחה ואמינה.
