“ארקיד” הוא טלסקופ קטן למדי: משקלו של הלווין כ-15 ק”ג, ואורך הלוחות הסולאריים שלו כ-60 ס”מ. הוא צפוי לטוס בגובה 500-600 ק”מ, ולפעול לפחות שלוש שנים. הוא גם יצוייד במערכת לייזר חדשנים לתקשורת אופטית עם כדוה”א, שאינה קיימת כיום בטלסקופים אחרים.
האגודה הישראלית לאסטרונומיה תקבל זמן תצפית בטלסקופ החברתי הראשון ארקיד.
ארקיד (Arkyd) הוא מיזם חברתי מרתק: יותר מ-13,000 יחידים וארגונים תרמו עד עתה יותר 1.1 מיליון דולרים למימון טלסקופ החלל הקהילתי הראשון. הכסף יממן בנייה ושיגור – בעוד כשנתיים – של טלסקופ לווייני המיועד לצילום עצמים בחלל, ומתוכנן לשמש בראש ובראשונה לאיתור אסטרואידים – הן כאלה העלולים לפגוע בכדור הארץ, הן כאלה שעשויים להכיל משאבים יקרים, כמו פלטינה, שאולי נוכל לכרותם ביום מן הימים (או מימן קפוא שאפשר להשתמש בו להנעת חלליות).
זמן השימוש בטלסקופ יחולק בין התורמים העיקריים למיזם, ואולם האגודה הישראלית לאסטרונומיה התבשרה כי תקבל זמן תצפית ניכר, אף על פי שלא השתתפה ישירות במימון הטלסקופ. הארגון העומד מאחוזי המיזם, Planetary Resources, החליט להעניק לאגודה את זמן הצפייה בזכות פעילותה בתחום החינוך המדעי. “יש לנו זמן טלסקופ מוגבל ויש המון עצמים להתבונן בהם. הבחירה במה להתבונן וההיכרות עם הפרוייקט אמורות לעודד עבודת צוות לבחירת המטרה”, אומר מנכ”ל האגודה, עודד אברהם. “כך נפיק את המירב לא רק מהצילום עצמו, אלא מעצם התהליך, והעבודה לקראת הפעילות עם הלווין”.
חלל על הזמן
“ארקיד” (הקרוי על שמה של חברה לייצור חלליות בסדרת סרטי “מלחמת הכוכבים”), הוא טלסקופ קטן למדי: משקלו של הלווין כ-15 ק”ג, ואורך הלוחות הסולאריים שלו כ-60 ס”מ. הוא צפוי לטוס בגובה 500-600 ק”מ, ולפעול לפחות שלוש שנים. הוא גם יצוייד במערכת לייזר חדשנים לתקשורת אופטית עם כדוה”א, שאינה קיימת כיום בטלסקופים אחרים.
באגודה לאסטרונומיה טרם החליטו כיצד לחלק את זמן התצפית בטלסקופ, שייפול לחיקם כאמור רק בעוד כשנתיים. אחת האפשרויות היא פנייה לבתי ספר וגופים חינוכיים אחרים, שיפתחו עם התלמידים הצעות מחקר, ככלי לימודי.
את הפעילות החינוכית עם טלסקופ החלל החברתי מקדמים בישראל מידד פריינטא מחברת “ספייסיאליסט”, דודי זוסימן מ”חלל תקשורת” וטל ענבר ממכון פישר – שלושתם עושים זאת בהתנדבות מלאה.
תגובה אחת
משקלו הקטן של הטלסקופ והעלות הנמוכה למימושו הם בתחום היכולות של מדינת ישראל . השאלה היא מדוע לא להיכנס למיזם ישראלי קצת רחוק יותר. והכוונה היא לירח. לקחת את טיל השיגור שביט ששימש לשיגור לווייני האופק ולהצמיד לו מספר מאיצים. למשל לדופן של השלב הראשון להצמיד יחידות דומות לו שתשמשנה כשלב ראשון. בהגיע טיל השיגור לגובה מסוים יחידות אלה ניתקות ואז מוצת מנוע השלב הראשון שמשמש כעת כשלב שני. על חרטום הטיל תוצב חללית שתשקול קצת יותר מ – 15 ק”ג והיא תשוגר למסלול סביב הירח. אפשר בהחלט לבנות מסגרת לשיתוף פעולה בינלאומי.