סיקור מקיף

רעש אדמה – ישראל בדרגת סיכון גבוהה

רעש הורגשו מעיראק ועד סיציליה * רעידת האדמה הזאת לא התרחשה בטורקיה אלא בצפון ישראל,בשנת .1202 והיו לא מעט כמותה. פעם בשבוע יוצאת מירושליםמשלחת של גיאולוגים, רכובה על ג'יפים, לסיורים ברחביהארץ. הם מחפשים אחר כל בדל של ראיה לרעידות אדמה מהעבר

תמרה טראובמן

בשבעים השנים האחרונות היתה באזור ישראל רעידת אדמה חזקה אחת בלבד – בשנת .1995 למרבה המזל המוקד שלה היה באמצע הים, כ-100 קילומטרים דרומית לאילת, ועיקר הנזק הסתכם בכמה שמשות שבורות בבתי המלון בעיר. כך נוצר הרושם המוטעה כי בכל הנוגע לאסונות טבע, הקרקע הישראלית רגועה ורעידות אדמה אינן בגדר סכנה ממשית. אבל האמת העולה מדפי ההיסטוריה היא שונה: ישראל היא דווקא אזור מועד לרעידות אדמה, ואף לרעידות חזקות ביותר. לאורך ההיסטוריה היו באזור עשרות רעידות בעוצמה חזקה, שהביאו לאלפי הרוגים. מוקדי הרעידות היו לאורך בקע ים המלח, הידוע בכינויו השבר הסורי-אפריקאי.

“אנחנו יושבים על שבר לא פחות מסוכן מהשבר בימת מרמרה(שבו התרחשה רעידת האדמה האחרונה בטורקיה, ת”ט), אבלהמידע הזה לא מצוי בידי כלל הציבור”, אומר ד”ר רוני אלנבלום, היסטוריון וגיאולוג מהאוניברסיטה העברית. “במקום שבו היתה בעבר רעידת אדמה, תהיה רעידה גם בעתיד”, אומר הגיאולוג ד”ר שמואל מרקו, מהמכון הגיאולוגי בירושלים. “כל הערים העתיקות בארץ, כמו ירושלים, בית שאן, צפת וטבריה, נפגעו מרעידות אדמה ב-2,000 השנים האחרונות לפחות בין שלוש לחמש פעמים, וכשאני אומר נפגעו אני מתכוון להרס משמעותי ולהמון נפגעים. בכל המקומות האלה תשוב לפגוע רעידת אדמה בעתיד, השאלה היא רק מתי”.

לא הרבה ידוע על רעידות אדמה בישראל. רק בתחילת שנות ה-80 החלו להקים רשת של גלאים סייסמוגרפיים, כדי לאסוף נתונים על אודות פעילויות גיאולוגיות באזור. לפני כן נעשה שימוש רק בסייסמוגרף אחד או שניים. 20 השנים שבהן מתבצע המעקב הזה נחשבות לצוהר קטנטן במונחים גיאולוגיים, ולכן קשה לבנות מהנתונים שנאספו עד כה תמונה כוללת של רעידות האדמה העתידיות. “מצבנו רע מזה של טורקיה”, אומר מרקו. “שם לפחות ידעו בבירור שהולכת להיות רעידת אדמה ובאיזה מקום היא תהיה. פה אין לנו אפילו את הידע הזה”.

מאחר שאין די במידע המצטבר אודות ההווה כדי לנבא את
העתיד, פונים הגיאולוגים ללקט מידע נוסף מן העבר. וכך, פעם בשבוע יוצאת מירושלים משלחת של גיאולוגים, רכובה על ג'יפים, לסיורים ברחבי הארץ. הם מחפשים אחר כל בדל של ראיה לרעידות אדמה, שפקדו את האזור לפני מאות ואף אלפי שנים. המסע לתוך נבכי ההיסטוריה הגיאולוגית של ישראל יאפשר להם לצפות היכן תתרחש רעידת האדמה הבאה, וכן להעריך מה תהיה עוצמתה ומתי פחות או יותר היא צפויה להתרחש.
מושאי המחקר שלהם הם שרידים ארכיאולוגיים של מבנים,
סימנים שונים בקרקע ואיגרות בלטינית, בערבית ובעברית
שכתבו היסטוריונים קדומים. המחקר של מרקו ועמיתיו נמצא
עדיין בראשית דרכו, “מדובר בתחום מחקר חדש”, הוא אומר,
“ובגלל חסר בתקציב ההתקדמות אטית בהרבה מהרצוי”.

נוסף על מרקו ואלנבלום, כולל צוות הגיאולוגים גם את ד”ר
אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית ופרופ' טום רוקוול
מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. הצוות חוקר בעיקר את
אזורי הצפון, אילת וים המלח. “לעולם לא יצליחו לנבא באיזה
יום ובאיזו שעה תהיה רעידת האדמה”, אומר מרקו, “אבל המחקר יוכל לסייע לנו לדעת אילו אזורים נמצאים בסיכון מוגבר, וכך יוכלו לבנות באזורים הללו בהתאם”.

על היקף ההרס שייגרם ברעידות האדמה הבאות אפשר ללמוד משרידי מצודה צלבנית במצד עתרת, ליד גשר בנות יעקב בצפון, שמרקו ועמיתיו חוקרים. המצודה, שעברה עד כה, ככל הידוע, שתי רעידות אדמה, יושבת בדיוק על השבר הסורי-אפריקאי.
מצדו האחד של השבר נמצא לוח סיני-ישראל ומצדו השני לוח
ערב. בימים רגילים השבר “נעול”, אין בו תזוזה. כאשר התרחשו הרעידות נבקע מקום מסוים בשבר, לוח סיני-ישראל זז דרומה ולוח ערב זז צפונה. הרעש התיק את חומת המצודה ממקומה. מיקומה המיוחד של המצודה על קו השבר מספק לחוקרים הזדמנות נדירה למדוד במדויק את התזוזה של החומה וכך לדעת מה היתה עוצמת הרעש. ככל שתזוזת הלוחות גדולה יותר, כך עוצמת הרעש היתה רבה יותר.

הרעידה הראשונה במצודה התרחשה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-20 במאי, שנת ,1202 וזיעזעה את כל המזרח התיכון. הדי הרעש הורגשו מעיראק ועד סיציליה. היא מוטטה מגדלים וחומות בעכו, החריבה את טבריה וגם צור ודמשק נהרסו במידה רבה. במדידות שערכו החוקרים התגלה כי תזוזת הלוחות היתה 1.6 מטרים. “זה אומר שהאזור הזה מסוגל לייצר רעידות אדמה יותר חזקות מזאת שהרגה עכשיו עשרות אלפים בטורקיה”, אומר מרקו.
“עוצמת ההרס מסוגלת לפגוע במבנים מונומנטליים”. העובי של קירות המצודה, שנבנתה בקפדנות מרשימה, הוא ארבעה מטרים. מבחינת רעידות אדמה, הבנייה של היום ודאי שאינה יותר טובה מבנייה כזאת, הוא מוסיף.

הרעידה השנייה, שהתרחשה בשנת ,1759 היתה חלשה יותר, אבל גם היא גרמה להרס רב. בצפת נהרגו כ-1,300 בני אדם. הרעידה החריבה גם את עכו, חיפה, טבריה, דיר חנא, אזור השוף, ביירות וטריפולי. המופתי של דמשק תיאר כיצד המסגד הגדול בעיר התמוטט, המצודה של העיר רעדה ואנשים רבים נהרגו, ופירט רשימה ארוכה של כפרים ובתי בד שנהרסו בעת הרעש.

“רעידות אדמה כאלה לא קורות כל יום”, אומר אלנבלום. “זה לא קרה כבר 250 שנה, אבל עובדה זו מפחידה אותי יותר מאשר אילו זה היה קורה שלשום. יעברו עוד הרבה שנים עד שאיזמיט (בטורקיה) או קובה (ביפאן) ייהרסו פעם נוספת, כפי שהן נהרסו ברעידות האחרונות. הן דווקא בטוחות יחסית. רעידת אדמה היסטורית, שלא פגעה בשנים האחרונות, מעידה על סכנה גדולה יותר בעתיד הקרוב למקום הספציפי בו היא פגעה בעבר, מאשר אחת שקרתה לפני זמן קצר יחסית”.

גם העיר אילת נמצאת בסיכון גבוה להיפגע מרעידת אדמה הרסנית. ב-1068 התרחשה באזורה רעידת אדמה מאוד חזקה, שגרמה לנזקים רבים בעקבה והורגשה גם בקהיר. עוזי אבנר מרשות העתיקות גילה בשמורת חוף אלמוג, הנמצאת סמוך למקום שבו עובר היום צינור הנפט, שרידים של יישוב קדום ששקע בים, כנראה בגלל סדרת רעידות אדמה חזקות שפקדו את המקום. לתוצאות הרעידה באתר תת ימי בשמורת חוף אלמוג, הנמצאת סמוך למקום שבו עובר היום קו צינור הנפט. רעידת האדמה האחרונה באזור היתה, כאמור, לפני ארבע שנים, 100 קילומטר דרומית לאילת. “עצם זה שאנו רואים ששוב התחדשה הפעילות
במפרץ אילת מעיד על כך שהאזור שוב נמצא במאמץ גבוה”, אומר מרקו.

רעידת אדמה חזקה נוספת התרחשה באזור סוסיתא, שמעל הכנרת,ב-18 בינואר של שנת .749 הרעידה פגעה בקצרין, בכפר נחוםובבית שאן, בטבריה נהרסו 30 בתים. גם המרחצאות בחמת גדרנהרסו, ולפי אחד המקורות נהרגו ברעש עשרת אלפים בני אדם.ארכיאולוגים שחפרו
בכנסייה צלבנית בסוסיתא מצאו שדירה של עמודי אבן ענקיים,שכולם נפלו לכיוון אחד. “סוסיתא מלמדת אותנו מה קורה לבניין על עמודים”, אומר מרקו. “גם בטבריה, באילת ובבית שאן בונים על עמודים. אלה מקומות שנמצאים על השבר”.

רעידת האדמה הידועה העתיקה ביותר התרחשה ב-2 בספטמבר של שנת 31 לפני הספירה ופגעה באזור מצדה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס כתב כי 30 אלף בני אדם נהרגו בה. “זה בהחלט עשוי להיות מספר מוגזם”, אומר מרקו. אבל מקורות היסטוריים אחרים מצביעים על כך שהיה זה בכל מקרה רעש חזק. הרעידה פגעה בירושלים, בבית לחם ובקומראן, הרסה את ארמון החורף של הורדוס ביריחו והורגשה אפילו בציפורי הצפונית.

© פורסם ב”הארץ” בתאריך 05/09/1999
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד 2002

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.