אירידיום – הבזק קצר שמיד נעלם וגם תצפיות בתחנת החלל הבינלאומית

מה הם הבזקי אירידיום, ומדוע צריך למהר כדי לראותם

ערן אופק

תצלום: אסף ברוולד

הבזק האירידיום הזה, שנראה כמו מטאור, צולם במצפה רמון, מעל מצפה הכוכבים ע”ש וייז

כ-10,000 לוויינים ושברי לוויינים נמצאים כיום במסלול סביב כדור הארץ. את חלקם אפשר לראות בעין בלתי מצוידת. הלוויינים נראים כאשר הם מחזירים את אור השמש. כאשר הלוויין מוסתר בצלו של כדור הארץ, אי אפשר לראות אותו. מאחר שרוב הלוויינים מקיפים את כדור הארץ במסלול נמוך, שגובהו מעל הקרקע הוא פחות מעשירית מרדיוס כדור הארץ, אפשר לראותם רק בתחילת הלילה (אחרי השקיעה) או בסוף הלילה (לפני הזריחה). רק אז לוויין שעובר מעל הצופה מואר על ידי השמש. אם אותו לוויין יחלוף מעל הצופה בחצות הלילה, הלוויין יהיה עמוק בצל כדור הארץ, לא מואר על ידי השמש, ועל כן לא יהיה אפשר לראותו.

תחנת החלל הבינלאומית, תחנת החלל מיר ומעבורת החלל הם מהלוויינים הבולטים ביותר בעוצמת אורם שאפשר לראות מכדור הארץ. לוויינים נוספים המעניינים לצפייה הם לווייני האירידיום של חברת מוטורולה. במסגרת פרויקט האירידיום שוגרו למסלול נמוך סביב כדור הארץ עשרות לוויינים שהיו אמורים לשמש כמרכזות טלפון בחלל – מעין רשת סלולרית שתכסה את כל כדור הארץ כל הזמן. פרויקט זה היה אמור לתת מענה למי שרוצים לנהל שיחות סלולריות מאנטארקטיקה, מלב ים או ממטוסים. אלא שהפרויקט, שעלה מיליארדי דולרים, פשט את הרגל. הסיבות לכך היו התפשטות הרשתות הסלולריות המקומיות, מחירם הגבוה של מכשירי הטלפון הסלולריים הלוויינים ועלותן הגבוהה של שיחות הטלפון ברשת זו.

בזמן שלווייני האירידיום מקיפים את כדור הארץ, האנטנות שעליהם יכולות לתפקד כמו מראות גדולות המחזירות את אור השמש. כאשר תופעה זו מתרחשת, הצופה שעל כדור הארץ יראה נקודת אור חלשה בשמים מתבהרת במהירות, נהפכת בתוך כמה שניות לכוכב הבהיר ביותר בשמים (למעט השמש והירח), ודועכת מיד אחר כך. תופעה זו נקראת הבזקי אירידיום. זוהי תופעה מקומית, ואפשר לראותה בכל רגע נתון רק מאזורים מסוימים ומצומצמים ביותר על כדור הארץ. הבזק שייראה מתל אביב לא ייראה בהכרח מבת ים.

באתר האינטרנט .heavens-above.com www אפשר למצוא את זמני ההופעה של הבזקי האירידיום, וכיוונם בשמים, וכן של לוויינים רבים אחרים, לרבות תחנת החלל הבינלאומית. למי שרוצים לראות את הבזקי האירידיום מומלץ למהר, לפני שחברת מוטורולה תפיל את לווייני האירידיום לים.
{הופיע בעיתון הארץ, 13/12/2000}

iridium.jpg

בלי טלסקופ, עם תזמון מצוין
תצלום: נאס”א
תחנת החלל הבינלאומית. כנפיים זוהרות

חובב אסטרונומיה צילם בעזרת טלסקופ את תחנת החלל הבינלאומית אלפא בעת שריחפה מעל מדינת וושינגטון בארה”ב, ספטמבר 2002

את תחנת החלל הבינלאומית אפשר לראות כעת מכדור הארץ, בלי ציוד מיוחד

תחנת החלל הבינלאומית, ההולכת ונבנית במרחק של כ-400 ק”מ מכדור הארץ, נהפכת במהירות לאחד העצמים הבוהקים ביותר בשמים. בשבוע שעבר נוספה אליה מערכת ענקית של כנפיים לקליטת אנרגיה סולרית, בגודל של כ-70 מטרים על כ-12 מטרים (מעבורת החלל שהאסטרונאוטים שלה ביצעו את העבודות חזרה שלשום לכדור הארץ), וכעת, אם יודעים מראש באיזה זווית ביחס לאופק נמצאת התחנה, ובאיזה רגע יהיה אפשר להבחין בה, אפשר לראות את התחנה מכדור הארץ בלי להשתמש בטלסקופ. לדברי נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, רק נגה, צדק, הכוכב סיריוס (אברק) וכמה עצמים שמימיים אחרים זוהרים יותר מהתחנה.

התחנה, הנבנית על ידי 16 מדינות שבראשן ארצות הברית ורוסיה, שוקלת כעת 97.5 טונות וכוללת שלושה רכיבים (מודולים) מרכזיים שלחץ האוויר בהם מווסת, וששניים מהם צוידו בכנפיים לקליטת אנרגיה סולרית (הרכיב השלישי הוא רכב חלל “סויוז”). הכנפיים, המזדהרות בצבעי זהב וכחול, מגדילות הסיכוי לראות את התחנה מכדור הארץ.

עם השלמת התחנה, בשנת 2006, יהיו לה ארבע מערכות כנפיים סולריות, שיכסו שטח של כ-4 דונם ויגרמו לרכב החלל להיראות בהיר כמעט כמו נגה. סוכנות החלל האמריקאית וחובבי אסטרונומיה מספקים מידע שיסייע לאנשים לראות את התחנה באתר spaceflight.nasa.gov/station באינטרנט. בתוך החלק הנקרא “RealTime Station Data”, יכולים המבקרים באתר להעלות מפה המראה היכן נמצאת התחנה כרגע, או לברר מה הזמן הטוב ביותר לצפות בה ממקום מגוריהם.

האתר מציג מידע על האפשרות לצפות בתחנת החלל מיותר מ-200 ערים ברחבי העולם, מרביתן בארה”ב. היום, לדוגמה, יוכלו תושבי ניו יורק לראות את התחנה במשך כשתי דקות, מ-17:37 עד 17:39, אם יסתכלו לכיוון דרום-דרום-מערב בזווית של 67 מעלות מעל לאופק.

כתב העת האסטרונומי “Telescope & Sky” מציג גם הוא מידע המסייע לאתר את התחנה בשמים. כתובת האתר של הכתב העת היא www.skypub.com. כאשר לוחצים על “Satellite Observing Sights/”, מקבלים תחזיות על הזמן והזווית שבהם תיראה התחנה מ-250 ערים בצפון אמריקה ומ-250 ערים אחרות ברחבי העולם.

ניו יורק טיימס
{הופיע בעיתון הארץ, 13/12/2000}