דו”ח תוכנית החממות הטכנולוגיות: במחצית הראשונה של שנת 2007, גויסו 220 מיליון דולר על ידי חברות חממה, אך במקביל יש שוב חשש לקיצוץ תקציבי בתוכנית החממות
במחצית הראשונה של שנת 2007, גייסו 115 חברות חממה סכום כולל של 220 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים זרים ומקומיים. חברה אחת גייסה 80 מיליון דולר והיא חברת רימון מדיקל שנרכשה בסכום זה על ידי בוסטון סיינטיפיק.
37 חברות (כולל רימון מדיקל) גייסו מיליון דולר ומעלה לפי הפירוט הבא: 3 חברות גייסו בין 10 – 20 מיליון דולר, 4 חברות גייסו בין 5 – 10 מיליון דולר ו- 29 חברות גייסו בין 1 – 5 מיליון דולר. ממוצע הגיוסים הגיע לכדי 1.3 מיליון דולר לחברת חממה.
רנה פרידור, מנהלת תוכנית החממות, מציינת כי במחצית הראשונה של שנת 2007 בגרו מהחממות 25 חברות, 19 מתוכן גייסו סכום כולל של למעלה מ- 19 מיליון דולר (ממוצע גיוס של מיליון דולר לחברה). פרידור מדגישה כי שיעור גיוס של 76% הינו שיעור גיוס גבוה מאוד המוכיח את הצלחתם של הפרוייקטים הללו ואת חיוניותה של התוכנית אשר בלעדיה, הרעיונות מאחורי הפרוייקטים הללו לא היו מקבלים הזדמנות להוכיח את עצמם ולכם נעלמים. יש להבין, מסבירה פרידור, כי רעיונות טכנולוגיים חדשניים המטופלים בחממות, הם כאלה שכסף פרטי לא משקיע בהם באותו שלב.
גיוסים לפי תחומי פעילות:תחום מדעי החיים ריכז את עיקר גיוסי ההון, כאשר 39 חברות מכשור רפואי, בוגרות חממה, גייסו 132 מיליון דולר ו-14 חברות ביו-טכנולוגיות גייסו למעלה מ- 19 מיליון דולר. פרידור מסבירה כי ניתן לראות שגם אם לא מכלילים את רכישתה של רימון מדיקל על ידי בוסטון סיינטיפיק, מדובר בהיקפי גיוס מרשימים ביותר.
תחום “חם” הינו תחום איכות הסביבה הממוקם במקום השני – 11 חברות גייסו למעלה מ- 20 מיליון דולר. תחום האלקטרוניקה תופס את המקום השלישי – 9 חברות גייסו למעלה מ- 17 מיליון דולר, ובמקום הרביעי נמצא תחום התקשורת עם גיוסים של 12 מיליון דולר על ידי 12 חברות חממה.
במסגרת סבב גיוס ראשון (הכוונה לגיוס הראשון עם תום תקופת החממה), תחום התוכנה ממוקם במקום הראשון, כאשר 16 חברות תוכנה גייסו למעלה מ- 7 מיליון דולר. תחומים בולטים נוספים בגיוסי הון במסגרת סבב גיוס ראשון הם תחומי מדעי החיים – 16 חברות מכשור הרפואי גייסו כ- 6.5 מיליון דולר ו- 5 חברות ביו-טכנולוגיות בו גייסו כמעט 6 מיליון דולר.
יש לציין במיוחד את תחום איכות הסביבה. 3 חברות גייסו למעלה מ- 5 מיליון דולר בסבב ראשון; חברה בתחום החקלאות גייסה 3 מיליון דולר, חברה בתחום האנרגיה גייסה 1.2 מיליון דולר וחברה בתחום טכנולוגיות מים גייסה למעלה מ- 800 אלף דולר.
אומנם אין הרבה פרוייקטים בתחומים הללו, אך מספרם צפוי לעלות והעובדה שחברות בתחום מצליחות לגייס סכומי כסף משמעותיים, ודאי רק יחזק את המגמה הזאת.
המדען הראשי, דר' אלי אופר, מציין שבהתאם למגמת ההשקעות ההולכת וגדלה בחברות ההייטק בישראל כפי שבאה לידי ביטוי בשני הסקרים האחרונים של איגוד קרנות הון הסיכון הגדולות וחברת רואי החשבון PWC, היקף ההשקעות בחברות בוגרות חממה הוא מרשים מאוד. כך תופסת תוכנית החממות חלק חשוב בתנופת ההשקעות במדינת ישראל. הגדלת תקציב המדען הראשי ותקציב החממות תגדיל את פוטנציאל הייצוא והתעסוקה במדינה.
רנה פרידור מסבירה שתקציב החממות הקיים מעמיד בסכנה את היכולת של החממות לטפל ולטפח את הרעיונות החדשניים הקיימים, כי בסכום התקציב הנתון לא ניתן לקבל יותר משני פרוייקטים חדשים בחממה לשנה.
היקף פעילות של שני פרוייקטים חדשים בלבד בחממה לשנה, מעמיד בספק את הכדאיות לבעלי החממות להשקיע בחממות, וכך ההישג המרשים של הפרטת החממות בהכנסת גורמי השקעה רציניים לפעילות בשלב הפרה-סיד במסגרת החממות, יפגע. התוצאה עלולה להיות עזיבה של משקיעים את המערכת וייגרם נזק קשה לתעשייה עתירת הטכנולוגיה החדשנית בישראל.
יש להדגיש כי קרנות הון סיכון ומשקיעים אחרים, אם לא מספקים להם הזדמנויות השקעה, אין להם ערך – וכיוון שתוכנית החממות היא אחת מספקי ההזדמנויות החשובים להם, פגיעה בתוכנית תיפגע, בסופו של דבר, בצמיחה הכלכלית בישראל.
