יום האישה הבינלאומי 2014: 57% מהסטודנטים בישראל הן נשים

הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין שגם הוא מן הסתם נובע מהשקעה בלימודים גבוהים * בלקט נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבין לאומי 2014 נמסרו גם נתונים על השכלת הנשים בישראל: הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.7 שנים לעומת 26.4 בקרב הגברים; הגיל חציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 30.7 שנים בהשוואה ל-31.6 בקרב הגברים; הגיל החציוני של סטודנטים שלמדו לקראת תואר שלישי היה דומה עבור שני המינים – כ- 34 שנים.

מלכת היופי של ישראל לשנת 2013, טיטי  אינאו במועדון העיתונות של וושינגטון, 25 בספטמבר 2013. צילום: shutterstock <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-4826p1.html?cr=00&pl=edit-00">Albert H. Teich</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
מלכת היופי של ישראל לשנת 2013, טיטי אינאו במועדון העיתונות של וושינגטון, 25 בספטמבר 2013. צילום: shutterstock
Albert H. Teich / Shutterstock.com

לרגל יום האישה הבין-לאומי 2014 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים על מצבן של הנשים בישראל. בין היתר מפורטים נתונים על מצב ההשכלה בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט אצל נשים בישראל.

מאפיינים דמוגרפיים
• בתחילת שנת 2013 חיו בישראל 2,933,200 נשים בנות 15 ומעלה (מספר הנשים בכל הגילים היה 4,031,100). אוכלוסיית הגברים בני 15 ומעלה עומדת על 2,800,000 (מספר הגברים בכל הגילים היה 3,953,400). חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הנשים היה 11.6% וחלקן של הגברים בגילים אלו היה 9.2%.
• כ- 166,130 נשים ילדו במהלך שנת 2012. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.05, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – 1.70.
• הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2012 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.3.
• 51,271 נשים נישאו בשנת 2011; 46,145 מתוכן (כ-90%) נישאו לראשונה, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 25.0. לשם השוואה בשנת 1995 היה הגיל הממוצע – 23.4 שנים ובשנת 1980- 22.4.
• גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.9) ונוצריות (25.1) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (21.7) ודרוזיות (23.4).
• היקף הגירושין בישראל גדל. בשנת 2011, 13,460 נשים התגרשו. לשם השוואה בשנת 2003 התגרשו 10,689 נשים. הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו בשנת 2011 עמד על 38.1 (37.2 בשנת 2003). מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו לפני תום 8 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו בשנים 2000-1998, 13% התגרשו לפני מספר שנות נישואין זהה.

 

תוחלת חיים
• תוחלת החיים בלידה בשנת 2012 הייתה 79.9 שנים בקרב גברים ו 83.6 שנים בקרב נשים, ללא שינוי לעומת תוחלת החיים בקרב גברים ונשים בשנת 2011.
• תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים של המאה ה-20 (1975-1979), ועד 2012 ב-8.7 שנים בקרב גברים וב 8.9 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.4 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.

משפחה ומגורים
• בשנת 2013, כ-1,039 אלף נשים בגיל 15 ומעלה היו אמהות לילדים עד גיל 17 (37% מן הנשים בגיל 15 ומעלה). 90% מאמהות אלה חיו עם בן זוג. היתר, כ-109 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות
(כ-46% ו-35% בהתאמה).
• אחוז גבוה יותר מן האמהות היהודיות לילדים עד גיל 17 עומדות בראש משפחות חד הוריות, בהשוואה לאמהות הערביות (כ- 11% וכ-8% בהתאמה).
• כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ- 253 אלף נשים), בהשוואה לכ-7% מהגברים, בדומה לשנים הקודמות.
אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן (כ-10%) גדול מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-3%).
• בגיל 65 ומעלה, אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (32% לעומת 12%).

עבודה

• אחוז ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע בשנת 2013 ל- 58.2%. בקרב הגברים האחוז היה 69.4%.
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע בשנת 2013 ל-6.2%. בדומה לאחוז הגברים הבלתי מועסקים.
• 66.7% מכלל המועסקות בשנת 2013 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-33.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.6% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 13.4% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 14.8% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 11.9% עשו זאת שלא מרצון.
• כ – 11 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2013. הן היוו 51.7% מכלל המתייאשים.
• שיעור ההשתתפות של אימהות נשואות ב-2013 היה 72.9%. 76.3% בקרב אימהות לילד אחד, 78.3% בקרב אימהות ל-2 ילדים ו-55.9% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. שיעור ההשתתפות של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 77.6%. גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות – 8.4% לעומת 5.9% בהתאמה.
• 91.0% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 84.2% בקרב הגברים.
• מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ- 22.4 אלף בשנת 2013, וחלקן מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-50.0%, בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעמד על 48.7%.

משלח יד
• חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע בשנת 2013 ל-57.2%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע בשנת 2013 ל- 32.6%.
• 96.0 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2013, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.
• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2013, כ- 30% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.

רווחה

הנתונים הם אודות הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים, לפי מאפיינים נבחרים, מתוך קובץ נתוני יסוד 2012 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

• בשנת 2012 היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-730 אלף נשים, המהוות כ-54% מכלל הרשומים. אחוז זה גבוה יותר מאחוז הנשים באוכלוסייה הכללית (50.5%).
• שיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (181 לאלף נשים לעומת 156 לאלף גברים).
• אחוז הנשים בנות 65 ומעלה מסך הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסייה הכללית (24% לעומת 12% בהתאם). היחס גדול עוד יותר בקרב נשים בנות 75 ומעלה (פי 3 בקירוב).

• 69.4% מהנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים הינן בעלות נזקקות מוגדרת (בדומה לגברים, 67%). הנזקקות השכיחה ביותר (כ-33%) בקרב כלל הנשים והגברים בעלי נזקקות מוגדרת היא "תפקוד לקוי של הורים או ילדים/נוער" (הכוללת בין השאר חינוך ובעיות התנהגות, תפקוד לקוי של האב/האם, בעיות ביחסים בין הורים לילדים, בעיות אישות), והיא גם השכיחה ביותר בקרב הנשים בכל קבוצות הגיל למעט 65 ומעלה. הנזקקות השכיחה ביותר בקרב גברים בני 25 עד 64 לעומת זאת היא "עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה".

• הנזקקות השנייה בשכיחותה בקרב הנשים היא "זיקנה" (כ-25%), ובקרב הגברים הנזקקות השנייה השכיחה ביותר היא "עוני וקשיי הכנסה" (23%). הנזקקות השלישית השכיחה ביותר בקרב הנשים היא "עוני וקשיי הכנסה" (כ-22%) ובקרב הגברים "סיבות רפואיות ומוגבלות" (כ-20%). כ-15% מהנשים הן בעלות נזקקות "סיבות רפואיות ומוגבלות" וכ-4% מהן בעלות נזקקות "אלימות".

חינוך
זכאות לתעודת בגרות
שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: ב-2012 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות מבין תלמידי כיתות יב ל-65% מבין הבנות לעומת 53% מבין הבנים. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאלים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות והגיע ל- 52% מבין הבנות לעומת 44.5% מבין הבנים.

הפער בין בנות לבנים גדול יותר בחינוך הערבי. שיעורי הזכאות לבגרות מקרב תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי היו 62% בקרב הבנות ו- 43% בקרב הבנים, לעומת 65.5% ו- 56%, בהתאמה, בחינוך העברי.
שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות הגיע בחינוך הערבי ל44.5% מבין הבנות לעומת 31% מבין הבנים, בהשוואה ל-54.5% מבין הבנות לעומת 48% מבין הבנים בחינוך העברי.

השכלה גבוהה

• בשנת תשע"ג (2012/13) למדו 309.5 אלף סטודנטים בישראל,[1] מתוכם 176.6 אלף נשים (57.1%). בשנת תש"ל (1969/70) נשים היוו פחות ממחצית הסטודנטים (43.3%). לעומת זאת, בשנת תש"ן (1989/90), הנשים היוו רוב (52.4%).
• בתשע"ג, אחוז הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה 56.5%, בקרב הסטודנטים לתואר שני – 59.9% ובקרב הסטודנטים לתואר שלישי – 52.1%.
• אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה היה 55.6%, במכללות האקדמיות – 52.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך – 79.7%.
• תחומי הלימוד בהם נמצאו שיעורי הנשים הגבוהים ביותר היו מקצועות עזר רפואיים (83.2%) וחינוך והכשרה להוראה (80.7%). לעומת זאת, שיעורי הנשים הנמוכים ביותר היו במדעים הפיזיקאליים (38.1%) במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (28.8%) ובהנדסה ואדריכלות (27.1%).

• הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.7 שנים לעומת 26.4 בקרב הגברים; הגיל חציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 30.7 שנים בהשוואה ל-31.6 בקרב הגברים; הגיל החציוני של סטודנטים שלמדו לקראת תואר שלישי היה דומה עבור שני המינים – כ- 34 שנים.
• שיעור הנשים בקרב הסטודנטים היהודים היה 55.7%, שיעור נמוך מזה שבקרב הסטודנטים הערבים – 67.8%.
• בקרב סטודנטים ערבים, יש הבדלים בשיעורי הנשים בהתאם להשתייכות דתית: 69.1% בקרב המוסלמים, 64.1% בקרב הנוצרים ו-63.7% בקרב הדרוזים.
• בקרב סטודנטים שגרו ביישובים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה (אשכולות 10-8), הנשים היוו 53.8% ובקרב אלו שגרו ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה (אשכולות 3-1) שיעורן היה גבוה יותר – 66.5% . נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שרוב הסטודנטים הערבים גרים ביישובים אלו.
• מבין היישובים שבהם גרו יותר מ-100 סטודנטים, שיעור הנשים היה הנמוך ביותר ביישובים אלון שבות (40.8%) ונחלים (39.3%) והגבוה ביותר (מעל 78%) – ביישובים ג'לג'וליה, בסמת טבעון, משהד, כפר קאסם ותל שבע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן