הצבא האמריקני בוחן שני דגמי חלליות שירחפו בין לווינים ויבחנו אותם, בעיקר למטרות ריגול צבאי, אך לטכנולוגיה זו שימושים אזרחיים רבים, למשל אולי יום אחד גם תדלוק לוויינים בחלל
שני לוויינים קטנים נסתרים בעלי יכולת תמרון במסלול גיאוסינכרוני משמשים את ממשל ההגנה האמריקני כדי לבדוק את לוויין ההתרעה מפני מתקפות טילים בשווי 400 מיליון דולר שכשל בשנת 2008. זו הפעם הראשונה שסוג כזה של מבצע בוצע, ובכך הודגמה יכולת חדשה של צבא ארה”ב.
“מדובר במשהו חדש לגמרי” אומר ג'ון פייק, העומד בראש צוות החשיבה הצבאית GlobalSecurity.Org, שצוטט במאמר באתר Spaceflightnow.com. פייק המשיך ואמר כי למרות שמבצע זה שימש כדי להשיג נתונים על הלווין הפגום, בדיקות כאלה, במיוחד של לוויני וחלליות אויב, הן משהו שהפנטגון רצה לעשות מאז ראשית עידן החלל. אילו השלכות יהיו לסוג חדש זה של חלליות על יכולת נאס”א לנטר ולתקן לווינים וחלליות במסלול בעתיד?
לוויין ההתרעה מפני טילים DSP 23 מתוצרת יצרנית התעופה והחלל נוטרופ-גרומן שוגר בהצלחה בשנת 2007 ואולם כשל מיד לאחר מכן, בתחילת 2008. היה זה השיגור הראשון של המשגר הכבד דלתא 4, ששימש שוב לאחרונה לשיגור לווין צבאי ב-17 בינואר 2009. הלווינים נמצאים בגובה של 40,230 ק”מ מעל כדור הארץ.
במקביל מפתחים גם מתחרים לחלליות אלה. חלליות מיטקס (Mitex) של אורביטל סיינסס ולוקהיד מארטין הם חלק מפרויקט של דרפ”א – הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים בתחום ההגנה. כאשר הם שוגרו בשנת 2006, כלל הפרויקט תמרון סביב ובחינה של כל אחד מהלווינים זה את זה במסלול גיאוסינכרוני. ואולם לא התקבל כל מידע אם אחד מהלווינים או שניהם ערכו ביקור אצל אחד או יותר מהלווינים הלא אמריקנים במסלול זה. כל פרט אודות החללית הזו מסווג.
חלליות מיטקס הן חלליות קטנות במיוחד, משקלן רק 225 קילוגרם. מרבית הלווינים הגיאוסינכרוניים גדולים בהרבה. בכירים באגודת המדענים המודאגים מפני תוכנית הבטחון הגלובלית, אומרים כי הסינים יתלוננו אודות הפעולה למוסדות האום בז'נבה, משום שהם מודאגים מההשלכות של יכולות לווינים אלה, כך גם מהעובדה שארה”ב תמיד מתלוננת אודות הצורך בשקיפות בתוכנית החלל הסינית, אך כעת ארה”ב מבצעת פעולות חשאיות.
בעוד ההיבטים הצבאיים של החללית מיטקס הם ייחודיים, היא תוכל גם לספק דלק למחשבה למי שמשער מה תהיה השפעת לווינים כאלה על נאס”א ועל חברות הלווינים המסחריים, כאשר ניתן יהיה לסרוק ואולי אף לתקן את הלווינים במסלול.
5 Responses
אני הייתי עושה זאת אחרת.
לפני מספר שנים כתבתי כאן לידען מאמר "רק"ז-רובוט קוסמולוגי זעיר" רובוט שיעשה את כל פעולות התיקון והתצפית הרשומים במאמר זה. אלא, שהרעיון שלי העדיף את השיטה של צרוף רובוט זה לכל חללית הטסה כדי שיהיה מוכן ומזומן לתיקונים נידרשים. רובוט כזה היה יכול להציל את נוסעי קולומביה, לפתוח את האנטנות התקועות בחללית גליליאו, ועוד. הייתרון של צרוף רובוט מדף זעיר הוא זול יותר ממשלוח חללית שרות נוספת.
אני לא מבין למה לא עושים זאת כך.
בזמנו אבי צינזר את המאמר הזה בעיקר בהמלצתו הלא מובנת של טל עינבר, ורק לחץ של המגיבים גרם לאבי לחזור בו.
אני עדין חושב ובטוח שזה יכול להיות פרוייקט הזנק מעולה.
אפשר לראות את המאמר הנ"ל גם בבלוג שלי בגוגל, "מדע וטבע- סבדרמיש יהודה"
ערב טוב
סבדרמיש יהודה
🙂
תודה, נשמה.
הייתי מקשר גם לכאן:
https://www.hayadan.org.il/service_satellites_2203081/
נשמע לי ממש הזויי הסיפור הזה, כמה אינפורמצייה לוויין קטן כבר יכול להשיג מצילום חיצוני ואפילו קרוב של לוויין אחר?? הרי כל המוח, המיחשוב, האלקטרוניקה, הכל נמצא בתוך המעטפת עצמה, פנימה בתוך הקופסה, אם לוויין כלשהו הפסיק לעבוד כנראה שאחת המערכות הפנימיות בו הפסיקה לתפקד, אולי אחד הכרטיסים האלקטרוניים נשרף, אולי המחשב הפסיק לתפקד, מה זה יעזור להסתכל על הלווין מבחוץ? (גם בנושא ריגול) זה נשמע לי מטופש לחלוטין, לא הבנתי כלל את ההגיון כאן.