סיקור מקיף

ארה"ב תשתף פעולה בבניית הלווין ההודי שיקיף את הירח

"הארגון ההודי לחקר החלל" (Indian Space Research Organization או בקיצור ISRO), אשר נמצא בשליטה ממשלתית מנסה להוביל את הודו לכיוון המועדון היוקרתי של המדינות ששלחו משלחת לירח

תרשים המסלול ההודי לירח
תרשים המסלול ההודי לירח

היכולת ההודית במדעי החלל מקבלת דחיפה חדשה כאשר ארה"ב מראה רצון עז להציב מטען על גבי החללית ההודית הראשונה לירח – צ'אנדריאן 1.

רבים מאמינים כי הרצון האמריקאי להציב מטען בחללית ההודית הראשונה לירח הוא הצעת נישואין בין שתי המדינות והצעד מוגדר כשינוי גישה של וושינגטון כלפי תוכנית החלל ההודית. במשך שנות המלחמה הקרה הודו וארה"ב היו בצדדים שונים של מסך והודו קשרה יחדיו את תוכנית הטילים, תוכנית החלל והתוכנית הגרעינית שלה כנגד פקיסטן וסין.

"הארגון ההודי לחקר החלל" (Indian Space Research Organization או בקיצור ISRO), אשר נמצא בשליטה ממשלתית מנסה להוביל את הודו לכיוון המועדון היוקרתי של המדינות ששלחו משלחת לירח. הרצון של מנהלי התוכנית הוא לשלוח רובוטים לחלל ולירח ובשלב הבא לבצע פרוייקטים שאפתניים יותר כמו שליחת חלליות מחקר הודיות לכוכבים אחרים במערכת השמש. כמו כן, בכוונת הארגון לשגר באפריל-מאי את הלווין המסחרי המבצעי הראשון של הודו.

משימת החלל הלא מאויישת של הודו אושרה בשנת 2004 וקיבלה קדימות גבוהה בקרב מקבלי ההחלטות בהודו וזאת בעקבות הצלחת תוכנית החלל הסינית בשיגור המאוייש של הטייקונאוט הסיני הראשון יאנג לי-וואי באוקטובר 2003 על גבי השנז'ו 5 ובהמשך עם הצלחת שיגורם של שני טייקונאוטים נוספים באוקטובר 2005 על גבי השנז'ו 6.

הודו החלה את תוכנית החלל שלה בשנת 1963 בשיגור של טיל במשקל 9 ק"ג לחלל. ומאז ההיא התקדמה בשני כיוונים עיקריים, האחד לתכנון ובניית חלליות לחקר כדור הארץ והכיוון השני לחקר מערכת השמש וכוכביו. החללית "צ'אנדריאן 1" מהווה קפיצת מדרגה למדינה, היא אמורה להמריא לחלל בשנת 2007-2008 בעלות כוללת של 80 מיליון דולר ומטרתה לחקור את פני הירח וכן למפות אותו כדי ליצור אטלס תלת מימדי של שטחו.

יחסי ארה"ב הודו ממשיכים להתחמם והשת"פ בתוכנית החלל ממשיך מגמה של חימום היחסים בין שתי המדינות שכבר בא לידי ביטוי בתחומים כגון אנרגיה גרעינית ושת"פ אסטרטגי בתת היבשת ההודית. נראה שארה"ב החליטה להפסיק לעקוב אחרי כל משימה של הודו דרך זכוכית מגדלת ובמקום זאת לשתף פעולה כדי ששני הצדדים ירוויחו.

מערכת הידען מוסיפה כי כזכור, שר המדע הישראלי בשעתו, מודי זנדברג חתם על הסכם עם הודו לפיו גם מדענים ישראלים יוכלו להתקין מערכות על החללית ההודית שתמריא לירח.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן