תופעת הצטברות המוך בטבור ומהו שטחו של פיל הודי
ד”ר קארל קרוזלניקי, פיסיקאי מאוניברסיטת סידני באוסטרליה, הקדיש חלק ניכר מהקריירה שלו לשאלה שהטרידה אותו באופן מיוחד: מדוע מצטברים בטבורם של גברים ונשים רבים גושים עגלגלים של לכלוך. כדי למצוא מענה לשאלה הוא ערך מחקר מקיף שבדק בגופם של איזה אנשים מצטבר מוך בטבור; מתי מתרחשת התופעה; איזה צבע יש למוך; ובאיזה כמויות הוא בדרך כלל מצטבר.
לצורך המחקר גייס קרוזלניקי עמיתים נוספים מאוניברסיטת סידני, ויחד הם אספו 4,799 דגימות של מוך מטבורם של אנשים ששלחו אותו אליהם בדואר. בתום הניסוי הגיע ד”ר קרוזליקי לכמה תובנות: מוך נוטה להצטבר בעיקר בטבורם של גברים; המוך עשוי משילוב של סיבי בגדים ותאי עור; המוך מגיע לטבור באמצעות השערות שעל הבטן.
“המייצר הטיפוסי של מוך בטבור הוא גבר בגיל העמידה, עם מעט עודף משקל ועם בטן שעירה. צבעו של המוך הוא בדרך כחלחל, והסיבה לכך היא שרוב האנשים לובשים מכנסיים כחולים או אפורים המתחכחים בגוף”, טען קרוזלניקי.
כהוקרה על עבודתו, זכה ד”ר קרוזלניקי ביום שישי האחרון בפרס “איג נובל” (“”Ig Nobel) למחקר בין-תחומי. הפרס מחולק מדי שנה – שבוע לפני הענקת פרס הנובל האמיתי בשטוקהולם – לאנשים שאת הישגיהם המחקריים “אין או לא צריך לשחזר”. את הפרס מעניק כתב העת “דברי ימי המדע הבלתי סביר” (http://improbable.com), בטקס שנערך באוניברסיטת הארוורד בארה”ב. בטקס האחרון נכחו כאלף צופים, ביניהם כמה זוכי פרס נובל אמיתיים בתחומי הכימיה והפיסיקה.
לדברי כתב העת, אין מטרת הפרס להעליב אנשים, אלא “לחגוג את הבלתי רגיל ולכבד את הדמיון הפורה”. ואכן, קרוזלניקי קיבל את הזכייה ברוח טובה. “זהו כבוד גדול”, הוא אמר, “זה מציג בפני אנשים את הרעיון שמדע זה כיף”.
בפרס איג-נובל לרפואה זכה השנה מחקר שהתפרסם בכתב העת “- “Nature אחד מכתבי העת היוקרתיים ביותר בעיניני רפואה. המחקר נערך על ידי ד”ר כריס מק’מנוס מ”יוניברסיטי קולג'” בלונדון ופורסם תחת הכותרת “א-סימטריה בכיס האשכים של גברים בפסלים עתיקים”. בזמן חופשה באיטליה, נזכר מק’מנוס בהיסטוריון בן המאה ה-18 שטען שבפסלים “האשך השמאלי תמיד גדול יותר, כמו שבטבע”. מקמנוס החליט לבחון את הטענה בקפדנות. הוא בחן באופן מדוקדק 107 פסלים, וגילה כי ההיסטוריון צדק בעניין הפסלים אך טעה בעניין הגברים. בפסלים רבים אכן התגלה כי האשך השמאלי גדול מהימני, אך בקרב גברים נמצא כי דווקא האשך הימני הוא הגדול יותר.
פרס איג-נובל בביולוגיה הוענק השנה לד”ר נורמה בובייר, ד”ר פיל בוורס וד”ר צ’רלס פקסטון מבריטניה על מחקרם “התנהגות חיזור ביענים המופנית כלפי בני אדם בחוות חקלאיות בבריטניה”. החוקרים ביקשו לגלות מדוע כמה יענים בחוות חקלאיות בבריטניה החלו לחזר אחר עובדי החווה האנושיים ולא אחר בני ובנות מינם. מחקרם פורסם בכתב העת “British Poultry .”Science
ד”ר קאנות סריקומאר מ”האוניברסיטה החקלאית קראלא” שבהודו, זכה בפרס האיג-נובל במתמטיקה בעבור מחקר שניסה להעריך מהו שטח הפנים הכולל של הפילים ההודים. סריקומאר הצליח לנסח משוואות שהעריכו את שטח הפנים של הפיל באמצעות חישובים המבוססים על מידותיהם של חלקים בודדים מגוף הפיל.
