חוקרים ישראלים של יבמ קיבלו 139 פטנטים ב-2011

על פי דרוג שפורסם ע"י רשות הפטנטים בארה"ב הובילה יבמ גם בשנת 2011, זו השנה ה-19 ברציפות, עם 6180 פטנטים חדשים כשהיא מקדימה את סמסונג (4,895 פטנטים), קנון (2,822) ופנסוניק (2,560)

סוזן ארז, יבמ
סוזן ארז, יבמ

על פי דרוג שפורסם ע"י רשות הפטנטים בארה"ב הובילה יבמ גם בשנת 2011, זו השנה ה-19 ברציפות, עם 6180 פטנטים חדשים כשהיא מקדימה את סמסונג (4,895 פטנטים), קנון (2,822) ופנסוניק (2,560). מספר הפטנטים של יבמ גדול פי יותר מארבעה מזה של HP, המדורגת רק במקום ה- 14, והוא גדול מהמספר המצרפי של פטנטים שקיבלו ע"י אפל, אמזון, גוגל, EMC, HP ואורקל/סאן גם יחד.

חלקן של מעבדות יבמ הפועלות מחוץ לתחומי ארה"ב – ובהן המעבדות בישראל – בתוך סך כל הפטנטים הנרשמים על ידי החברה הולך וגדל, והוא עומד כיום על 26% לאחר שצמח ב- 48% בארבע השנים האחרונות.

בניתוח חלוקת הפטנטים של יבמ בין מעבדות המחקר והפיתוח של החברה הפרוסות מחוץ לארה"ב, ניצבות המעבדות בישראל במקום השביעי, כשחוקרים ישראליים מקדימים בין השאר חוקרים מסין, צרפת ואיטליה.

סוזן ארז, היועצת המשפטית לתחום הקניין הרוחני ביבמ ישראל ציינה כי הענקת הפטנטים לחוקרים של יבמ בישראל ממחיש את המשך תהליך הצמיחה והחדשנות הנולדת בארץ. "הגידול משנה לשנה במספר הפטנטים הנרשמים על ידי חוקרים ישראלים, מצביע על רמות יצירתיות והמצאה גבוהות מאי פעם", קבעה ארז.

ארז ציינה גם כי "המחוייבות המתמשכת של יבמ לחדשנות ולמחקר מדעי עומדת מעל ומעבר למקובל בכל תחום תעשיה שהוא. פירות המחוייבות הזאת מתבטאים בהצלחתה המתמשכת של יבמ לשמור על המקום הראשון ברשימת הפטנטים בארה"ב.

ראוי לציין שיבמ משקיעה מדי שנה כ-6 מיליארד דולר במחקר ובפיתוח.
6,180 הפטנטים אותם קבלה יבמ ב- 2011 מייצגים מגוון רחב של תחומים וטכנולוגיות, התורמים ערך מוסף חדש למוצרים ולשירותים של יבמ, ובכלל זה לפתרונות ייעודיים בתחומי הקמעונאות, הבנקאות, הבריאות, התובלה וענפים נוספים. הפטנטים האלה מקדמים את תהליך הפיתוח של מערכות בעלות כושר קוגניטיבי, המיועדות להפיק תובנות חדשות, לשפר תהליכים ולהציע תשתיות טובות יותר לניהול מסחר אלקטרוני, רכישות מקוונות, שירותי רפואה ויישומים אחרים.

בין הפטנטים אותם רשמה יבמ השנה, ניתן למצוא שיטה לפיתוח סימולציה של פעילות המוח המחקה את פעילות המוח הגדול (פטנט #8,005,773); שיטה אנליטית לתמריצים אלקטרוניים לצריכת מזון בריא (#8,078,492); מערכת אבטחה משולבת למספר גדול של חנויות מקוונות המבוססות על שרת WebSphere Commerce של יבמ (#8,019.992); טכניקה לחיזוי יעד הנסיעה האפשרי של משתמש על בסיס קשריו ברשתות חברתיות: אם למשל שני אנשים הקשורים זה לזה נמצאים באותו מתחם של בית קפה, יודעת המערכת לזהות חבר שלישי הקשור אליהם ברשת החברתית ונע באותו כיוון, ולהצביע על אפשרות לפיה אותו בית קפה הוא היעד הסופי של הנסיעה הזאת.

רשימת 10 החברות המובילות:
2011 U.S. Patent Leaders*
1 IBM 6,180
2 Samsung 4,895
3 Canon 2,822
4 Panasonic 2,560
5 Toshiba 2,484
6 Microsoft 2,312
7 Sony 2,286
8 Seiko Epson 1,532
9 Hon Hai 1,514
10 Hitachi 1,467

*Data provided by IFI CLAIMS Patent Services

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. נראה לי שהגעתי לשיא במספר שגיאות לפיסקה… הנה שוב הפיסקה הלפני אחרונה מתוקנת:

    אני אישית הגעתי למסקנה שרישום פטנטים הוא בזבוז כסף, ליזמים אין כסף לבזבז, ההשקעה בשלבים הראשונים של פיתוח המוצר יוצאת מכיסיהם. רישום פטנט הוא תהליך ארוך שיכול ליפול בכל שלב, גם בשלבים המתקדמים, והכסף שנועד לרישום הפטנט שברוב המקרים לא תהיה לו תקפות (אלא אם זו באמת איזושהיא טכנולוגיית עומק חדשה – נדיר) מפרנס בעיקר עורכי פטנטים ואת עובדי משרדי הפטנטים – בקיצור הולך לפח ולא למשהו יצרני.

  2. לגבי חיפוש פטנטים – יש חברה בארץ בשם ניוטון שמחפשת עבורך פטנטים. המודל העסקי שלהם הוא שאם חיפשו ומצאו פטנטים מתחרים אתה משלם להם (סכום סביר) ואם לא מצאו לא שילמת:
    http://www.new-tone.co.il/

    לדעתי כל נושא הפטנטים הפך להיות כלי ניגוח וגורם לעצירה משמעותית של החדשנות. מוצרים רבים וטובים נזנחים בגלל שנרשם כבר פטנט על הרעיון, למרות שאותו פטנט או פטנטים קודמים מעולם לא הגיעו לשוק.
    לדעתי הרוב המוחלט של הפטנטים הרשומים לא הפכו מעולם למוצרים.וכל תפקידם מסתכם בלמנוע ולאגף מוצרים חדשים. זה בולט בעיקר בתעשיית התרופות ששם יש ממש טקטיקות ואסטרטגיות רישום פטנטים שנועדו בעיקר למנוע ממתחרים לרשום פטנטים חדשים, למרות שהחברה שרושמת את הפטנט לא תמיד מתכוונת ליישם את הטנטים האלה (רישום שלפטנטי רוחב).

    יש מספיק דוגמאות היסטוריות לחברות שהרוויחו ומרוויחות מיליארדים למרות שמעולם לא הגישו תביעה על הפרת פטנט נגד חקיינים. חברה אחד כזאת היא BIC – החברה שיש לה את הפטנט לעט כדורי. למרות שיש מאות היצרנים בעולם שמוכרים עטים כדוריים, BIC מעולם לא הגישה תביעה על הפרת פטנט ומרוויחה גם היום בסביבות 4 מיליארד דולר בשנה בגלל שילוב נכון של עלות/תועלתף מיצוב ופרסום אפקטיבי.

    אני אישית הגעתי למסקנה שרישום פטנטים הוא בזבוז כסף, ליזמים אין כסף לבזבז, בדרך השלהים הראשונים של פיתוח המוצר יוצאים מכיסיהם והכסף הזה שנועד לרישום הפטנט שברוב המקרים לא תהיה לו תקפות (אלא זה באמת איזושהיא טכנולוגיית עומק חדשה – נדיר) מפרנס בעיקר עורכי פטנטים ואת עובדי משרדי הפטנטים – בקיצור הולך לפח ולא למשהו יצרני.

    ולא דיברנו בכלל על ההגנה הכמעט בלתי קיימת שפטנט בעצם מספק, תביעה על הפרת פטנט היא חרב פיפיות, אין שום דרך לדעת איך זה יסתיים ומעורבים כאן הרבה פוליטיקה, הון-שילטון וקשרים. ראה דוגמת אפיליידי.

    לסיכום – כל המוסד הזה מיושן וסותר את המטרה לשמה הוקם – הגנה על חדשנות.

  3. ממציא פטנטים:
    פטנטים משויכים לקבוצות המאפיינות נושאים http://www.uspto.gov/patents/resources/classification/index.jsp
    בוחני הפטנטים בודקים באילו מחלקות היו מסווגים את הפטנט המוצע ומחפשים במחלקות אלו.
    מעבר לכך הם מסתייעים במילים שצפוי שתופענה בפטנטים דומים.
    לי יצא לרשום כמה פטנטים וזכורים לי לא מעט מקרים בהם אחרי שחשבתי שעליתי על רעיון ששווה לרשום כפטנט והייתי בטוח שזה הדבר הכי חדש בעולם – מצאתי די בקלות, באמצעות חיפוש ממוכן – שהרעיון כבר נתגלה ונרשם על ידי אחרים.
    זה דבר שכל מי שרוצה לרשום פטנט צריך לעשות כדי לחסוך הוצאות מיותרות.
    קודם כל צריך הממציא לחפש.
    אם אינו מוצא – כדאי שיבקש מעורך הפטנטים לחפש עבורו (עורכי הפטנטים מכירים כלי חיפוש טובים יותר. כבר קרה שלא מצאתי את הרעיון שהעליתי בין הפטנטים הרשומים אבל עורך הפטנטים כן מצא. הכישלון הזה במציאת הפטנט בעצמי עלה לי קצת כסף אבל חסך ממני את ההוצאה הגבוהה הכרוכה בהמשך התהליך).
    אם גם עורך הפטנטים לא מוצא והפטנט מוגש – עדיין קורה לא פעם שהבוחנים (ברמות השונות – יש כמה רמות של בחינה – יש מה שנקרא PCT ואחר כך יש National Phase שבו כבר נכנסים משרדי הפטנטים במדינות השונות לפעולה).
    ככל שהפטנטים המתחרים מתגלים מוקדם יותר יכול מגיש הפטנט לחסוך לעצמו הוצאות על פעולות סרק שבסופו של דבר תיכשלנה.
    חיפוש במאגר הפטנטים הוא דווקא החלק הקל ביותר בתהליך. הבעיה היא שהוא לא מספיק!
    כל מאמר שגולל את הרעיון או שרומז עליו באופן מספיק ברור פוסל את הפטנט גם אם לא נרשם כפטנט.
    אם מישהו העלה את הרעיון בעיתון יומי בטימבוקטו – הפטנט – גם אם יירשם – אינו תקף.
    מאמרים כאלה קשה יותר לגלות וגם לבוחני הפטנטים אין כלים טובים לעשות זאת (חיפוש מאמרים בגוגל יניב בדרך כלל הרבה תוצאות סרק ואי אפשר לקרוא כל כך הרבה מאמרים).
    לכן – וגם בגלל שהבוחנים עצמם אינם אלא בני אדם – קורה שפטנט נרשם ורק אחרי הרישום מתברר שהפטנט אינו תקף.
    לסיכום – הבוחנים מצליחים למצוא Prior Art ביעילות גבוהה מכפי שעולה מדבריך שאתה חושב – אבל לא מדובר במערכת הרמטית.

    נקודה:
    זה נכון שמי שממציא פטנטים הם אנשים אבל יש הרבה השפעה גם לחברה.
    קודם כל יש מה שכדאי לכנות "רוח החברה" – האם מדובר בחברה שאוהבת חידושים או בחברה שמעדיפה לצעוד בדרכים שכבר נסללו.
    יש הרבה חברות שיש בהן הרבה אנשים ואין להן פטנטים כלל.
    זו גם שאלה של תקציבים – רישום פטנט עולה כסף ולא כל חברה או כל אדם ירשו לעצמם להוציא את הכסף הזה.
    יכולים להיות גם הבדלים בגישה העסקית – יש חברות שתעדפנה לשמור את המצאותיהן כסוד מקצועי ולא תחשופנה אותו לציבור על ידי רישום פטנט.
    כמובן שיש גם חשיבות לשאלה המוזכרת בכתבה והיא "כמה משאבים מוכנה החברה להשקיע במחקר ופתוח?"

  4. חברה לא ממציאה פטנטים. בני אדם ממציאים אותם. חברה זה בסהכ מושג משפטי כלכלי

  5. מישהו יכול להסביר לי פעם אחת בפשטות איך עובד כל נושא בדיקת הפטנטים במכוני פטנטים בעולם? אני מתאר לעצמי שישנה במאגרים כמות עצומה של פטנטים מכל הסוגים שרק אפשר להעלות על הדעת… איך בן אנוש (ואפילו קבוצת אנשים) מסוגל לעבור על כמות עצומה כל כך של פטנטים רשומים כדי לוודא שהפטנט שהוגש לא קיים כבר במערכת? זו נראית לי משימה פשוט בלתי אפשרית, הרי כל פטנט שמוגש יכול להיות קיים במאגר באלף ואחת צורות ווריאציות, לא משנה עד כמה מנגנון החיפוש משוכלל זה נראה לי ממש בלתי אפשרי לוודא בחיפוש ידני ב 100% שפטנט כלשהו שהוגש לא קיים כבר במערכת….

    איך בודקים את זה? ומה קורה אם לאחר שפטנט נרשם מגלים פתאום שפטנט דומה כבר היה קיים? מבטלים את זה שנרשם אחרון? מה? איך זה בדיוק הולך…?

    אשמח להסבר מאלו שמתמצאים בתחום, תודה!

  6. פטנטים זה מצוין, אבל לא מספיק בשביל חברות כדי להתקיים. לקודאק היו המון פטנטים (בעשיריה הראשונה של החברות שממציאות פטנטים בעולם) ועדיין היא התמוטטה. יותר חשוב לדעת מה לעשות עם הפטנטים הללו, מה הישימות שלהם, לאלו מהם יש ביקושים ואיך ניתן לתרגם זאת לכסף. בקיצור, הכי חשוב זה לדעת לנהל את החברות בצורה חכמה, בעיקר בעולם הכלכלי הכאוטי של היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן