סיקור מקיף

צודו לווייתנים

למעשה, מספר הלווייתנים האפורים (שנמחקו ב-'94 מרשימת בעלי החיים בסכנת הכחדה) עלה בשיעור חד כל כך בסוף שנות ה-,90 שמאות לווייתנים מתים ומורעבים החלו להיסחף לחופים במערב ארה"ב. ההסבר הסביר ביותר לכך הוא שאין די מזון לכולם.

מאת ניקולס קריסטוף

סיורי צפייה בלווייתנים נהפכו לתעשייה משגשגת המגלגלת 100 מיליון דולר בניו אינגלנד. קל להבין מדוע: לווייתנים גדולי-סנפיר באורך של 12 מטרים משתוללים סביב הסירות ומתיזים מים בחינניות כזאת, שמתחשק להושיט יד ולחבקם.

הלווייתנים אהובים כל כך שהרשויות השקיעו ב-2001 ארבעה חודשים ו-250 אלף דולר, בניסיון כושל לשחרר לווייתן בלנה שכונה צ'רצ'יל מחבלי הדייגים, ולבה של האומה כולה החסיר פעימה לפני כמה שבועות, כש-55 לווייתני פיילוט נסחפו אל החוף, סמוך להארוויצ'פורט. איש כמעט אינו מערער על תקפות האתוס "הצילו את הלווייתנים", והנורווגים והיפאנים מסתכנים בנידוי עולמי משום שהם ממשיכים להזיל ריר למראה לווייתן נאה ועסיסי.

אבל הגיע הזמן להניח את הסנטימנטים בצד. מסע "הצילו את הלווייתנים", שיצא נגד ציד מסחרי של לווייתנים באשר הוא, היה חיוני לפני כמה עשרות שנים, אחרי שציד הלווייתנים פגע אנושות בכל המינים הגדולים. אפילו כיום יש פחות מ-10,000 לווייתנים ענקים בכל העולם, לעומת 200 אלף לפני שהחלו לצוד אותם לצרכים מסחריים, ולווייתן הבלנה עומד על סף הכחדה. אך נראה גם שהאיסור על ציד מסחרי שהוטל ב-'86 הוביל להתאוששות ניכרת בכמה מינים. שירות הדיג הימי הלאומי של ארה"ב העריך ב-2000 שבעולם חיים יותר משני מיליון ראשתנים. הוועידה הבינלאומית להגבלת ציד הלווייתנים חישבה לפני כמה שנים שיש יותר מ-900 אלף לווייתני מינקי ו-780 אלף לווייתני נתב, ומספרם גדול יותר כיום.

למעשה, מספר הלווייתנים האפורים (שנמחקו ב-'94 מרשימת בעלי החיים בסכנת הכחדה) עלה בשיעור חד כל כך בסוף שנות ה-,90 שמאות לווייתנים מתים ומורעבים החלו להיסחף לחופים במערב ארה"ב. ההסבר הסביר ביותר לכך הוא שאין די מזון לכולם.

השורה התחתונה היא שבעוד שרוב הלווייתנים הגדולים נמצאים עדיין בסכנה, יש מינים אחדים שכבר הצלחנו להציל. בתקופה שבה מדברים על דיג-יתר, כדאי גם לציין שהלווייתנים מכלים לפחות 300 מיליון טונות של יצורים ימיים – פי שלושה מבני אדם.

ברוס מייט, מומחה ללווייתנים, קורא להנהגת יוזמות נועזות להגנה על לווייתנים שנשקף להם איום. אך הוא אומר גם שרוב הביולוגים לא היו מודאגים בעניין הציד המסחרי של המינים המשגשגים האחרים, אילו נקבעו מכסות ציד ברמה שתאפשר לשמור על האוכלוסיות. "אוכלוסיות שבריאותן תקינה יכולות להתמודד עם ציד בהיקף סביר", אמר מייט. "ההחלטה על כך היא סוגיה מוסרית".

ופה קבור הכלב. כבר לא מדובר בציווי "הצילו את הלווייתנים". הטענה היחידה שנותרה נגד ציד מסחרי של מינים נפוצים היא שהלווייתנים הם יצורים מופלאים כל כך שאין להתיר לאיש להרוג אותם.

אבל זו טענה מסוכנת. יהיה זה בבחינת אימפריאליזם קולינרי לומר לנורווגים וליפאנים שמכיוון שאנחנו מחבבים לווייתנים, אסור להם לאכול אותם. נוכל להסתייג מכך, אבל איזו זכות יש לנו לאסור עליהם לאכול בעל חיים שאינו בסכנת הכחדה, אלא רק חמוד? כאלה הם גם הכבשים והצבאים.

יש היגיון בהצלת הלווייתנים שנמצאים על סף הכחדה. למעשה, עלינו לעשות יותר כדי לסייע ללווייתן הענק. אבל הגיע הזמן להתיר ציד של מינים מסוימים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן