האבולוציה האנושית נמשכת

בניגוד לאמונה הרווחת, בני האדם ממשיכים לעבור אבולוציה. גופנו ומוחנו אינם כפי שהיו אלה של אבותינו – או כפי שיהיו אלה של צאצאינו. אז איך יראה השלב הבא באבולוציה?

מאת פיטר וורד, סיינטיפיק אמריקן

אבולציה אנושית
אבולציה אנושית

אם תשאלו אנשים לדעתם על עתידו של המין האנושי, תקבלו, בדרך כלל, אחת משתי תשובות. יש שישלפו את חזון המדע הבדיוני, של אדם גְדל מוח בעל מצח גבוה ואינטלקט מפותח, ויש שיאמרו שהאדם סיים את האבולוציה הפיזית שלו, שהטכנולוגיה שמה קץ ללוגיקה האכזרית של הברירה הטבעית ושהאבולוציה היא כעת תרבותית בלבד.

לחזון המוח הגדול אין בסיס מדעי של ממש. מאובנים של גולגולות מכמה אלפי דורות מעידים שימי הגידול המהיר בנפח מוחנו חלפו מזמן. לפיכך, עד לפני שנים ספורות, רוב המדענים החזיקו בדעה שהאבולוציה הפיזית של האדם תמה. ואולם, שיטות עבודה חדשות על דנ"א (DNA), המפענחות רצפי גנים מן ההווה ומן העבר, חוללו מהפכה בחקר האבולוציה והן מספרות סיפור שונה.

הומו ספיינס, לא זו בלבד שעבר שינויים גנטיים מפליגים מאז שנוצר המין שלנו, אלא ייתכן אף שקצב האבולוציה של האדם עלה. כמו באורגניזמים אחרים, השינויים הדרמתיים ביותר בצורת גופנו חלו מיד לאחר הופעת המין שלנו, אך שינויים גנטיים ממשיכים להתרחש בפיזיולוגיה שלנו, ואפשר שגם בהתנהגותנו.

עד לפני זמן לא רב, באופן יחסי, בתולדותינו, דווקא התחזקו ההבדלים בין מינים אנושיים בחלקים שונים של העולם, ולא נחלשו. אפילו כיום, ייתכן שתנאי החיים המודרניים גורמים לשינויים בגנים האחראים לתכונות התנהגות מסוימות.

אם אין מצפים לנו מוחות ענק, מה כן צפוי לנו? האם ניעשה גדולים יותר או קטנים יותר, חכמים יותר או טיפשים יותר? איך יעצבו אותנו הופעתן של מחלות חדשות והתחממות כדור הארץ? האם יקום יום אחד מין אנושי חדש? או שמא תחול האבולוציה העתידית של האנושות לא בגנים שלנו כי אם בטכנולוגיה שלנו, שתאפשר לנו לחשל את גופנו בסיליקון ובפלדה? האם איננו אלא בוני התבונה השלטת הבאה – המכונות?

העבר הרחוק והקרוב

המעקב אחר האבולוציה של האדם היה מקובל כנחלתם הבלעדית של הפליאונטולוגים, אלה מאתנו המתעמקים בעצמות מאובנות מן העבר הקדום. ראשיתה של משפחת האדם, ההומינידים, לפני שבעה מיליון שנים לפחות, עם הופעתו של אדם קדמון קטן שנקרא Sahelanthropus tchadensis.

מאז נוספו למשפחתנו מגוון של מינים חדשים, כל מין חדש התפתח כשקבוצה קטנה של הומינידים נותקה באורח כלשהו משאר האוכלוסייה למשך דורות רבים ומצאה את עצמה בתנאי סביבה חדשים שהצריכו הסתגלות אחרת. הקבוצה הקטנה והמבודדת נעה בנתיב גנטי משל עצמה, ובסופו של דבר לא הייתה יכולה להעמיד עוד צאצאים עם אוכלוסיית האם.

המאובנים מלמדים שבני מיננו הקדומים ביותר חיו לפני 195,000 שנה במקום הקרוי כיום אתיופיה, ומשם התפשטו על פני כדור הארץ. לפני 10,000 שנה כבר יישב האדם המודרני בהצלחה את כל היבשות חוץ מאנטארקטיקה, וההסתגלויות למקומות השונים (לצד כוחות אבולוציוניים אחרים) יצרו את מה שאנו מכנים באופן רופף "גזעים".

נראה שקבוצות שהתגוררו במקומות שונים קיימו ביניהן קשרים שהיה בהם די כדי למנוע התפתחות למינים שונים. לאחר שפרינו והתרבינו ומילאנו את הארץ, היה אפשר לחשוב שהאבולוציה תמה.

אך לא כך הוא הדבר. במחקר שהתפרסם לפני שנה, ניתחו הנרי ס' הרפנדינג מאוניברסיטת יוטה, ג'ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון ועמיתיהם, נתונים ממפת ההַפּלוֹטיפים (haplotypes) של גנום האדם.

הם התמקדו בסמנים גנטיים של 270 בני אדם מארבע קבוצות: סינים בני האן, יפנים, בני יורובה וצפון אירופים. הם מצאו ש-7% לפחות מן הגנים של האדם עברו אבולוציה עד לפני כ-5,000 שנה. רבים מן השינויים היו קשורים להסתגלות לסביבה מסוימת, גם טבעית וגם מעוצבת בידי אדם. לדוגמה, רק מעטים בסין ובאפריקה יכולים לעכל חלב טרי בבגרותם, אך כמעט כל שוודי או דני יכולים. משערים שיכולת זו נוצרה כהסתגלות להתפתחות משקי החלב.

מחקר נוסף, של פַרדיס ס' סָבּטי מאוניברסיטת הארוורד ועמיתיה, עיבד מערכות נתונים ענקיות של שוֹנוּת גנטית כדי לחפש ראיות לברירה טבעית בגנום האדם. ביותר מ-300 אזורים בגנום ניכרו סימנים לשינויים חדשים באופן יחסי ששיפרו את סיכויי האדם לשרוד ולהתרבות.

בדוגמאות אפשר למנות את העמידות לנגיף הגורם לקדחת לאסה, אחת המחלות הקשות של יבשת אפריקה, וכן עמידות חלקית למחלות אחרות, כגון מלריה, באוכלוסיות אפריקניות מסוימות; שינויים בפיגמנטציה של העור ובהתפתחות זקיקי שערות בקרב האסיאתים, ואת התפתחות העור הבהיר והעיניים הכחולות אצל תושבי צפון אירופה.

הצוות של הרפנדינג והוקס העריך שבמהלך 10,000 השנים האחרונות עברו בני האדם אבולוציה מהירה פי 100 מבכל זמן אחר, מאז התפצלו ההומינידים הקדומים ביותר מאבותיה הקדמונים של השימפנזה בת זמננו. הצוות ייחס את הקצב המואץ לסביבות המגוונות שבהן התיישבו בני האדם ולשינויים בתנאי החיים שהביאו עמם החקלאות והעיור.

לא היו אלה החקלאות כשלעצמה או השינויים בנוף שחוללו את הפיכת הסביבה הפראית לשדות מעובדים, אלא הצירוף, הקטלני לא אחת, של תנאי תברואה ירודים, תזונה שונה ומחלות חדשות (גם כתוצאה מהדבקה מבני אדם אחרים וגם מבעלי חיים מבויתים).

אף שהיו חוקרים שהביעו הסתייגויות מן ההערכות האלה, הדבר הבסיסי נראה ברור: בני האדם ניחנו בכושר אבולוציוני מן המעלה הראשונה.


ברירה לא טבעית

במאה השנים האחרונות השתנו שוב נסיבות החיים של המין שלנו. הבידוד הגיאוגרפי של קבוצות שונות נעלם כמעט כליל עם התפתחות אמצעי התחבורה ועם פריצת המחסומים החברתיים ששמרו בעבר על ההפרדה בין גזעים. מאגר הגנים האנושי מתערבב בימינו בהיקף שלא נודע כמוהו בכל תולדות המין.

הניידות הגבוהה של המין האנושי עשויה להוביל להומוגניזציה של המין שלנו. במקביל, אנו מונעים ברירה טבעית באמצעות הטכנולוגיה והרפואה. ברוב חלקי העולם ירדה מאוד תמותת התינוקות. אנשים הלוקים בפגם גנטי שהיה קטלני בעבר ממשיכים לחיות ולהעמיד צאצאים. טורפים טבעיים אינם משפיעים עוד על כללי ההישרדות.

סטיב ג'ונס מיוניברסיטי קולג' שבלונדון טען שהאבולוציה של האדם תמה ביסודה. בדיון של החברה המלכותית של אדינבורו שנערך ב-2002 בכותרת "האם תמה האבולוציה?" אמר: "העניינים פשוט חדלו להשתנות לטובה, או לרעה, בשביל המין שלנו. אם אתם רוצים לדעת איך נראית אוטופיה, הסתכלו סביבכם – זהו זה".

ג'ונס טען שכמעט לכל אחד, לפחות בארצות המפותחות, יש הזדמנות להגיע לגיל הפוריות, ושלעשירים ולעניים יש סיכויים שווים להוליד ילדים. עמידות תורשתית למחלות, לאיידס, למשל, עדיין עשויה להקנות יתרון הישרדותי, אבל תרבות, ולא תורשה גנטית, היא הגורם המכריע כעת אם אנשים יחיו או ימותו. כללו של דבר, האבולוציה היום היא אולי ממטית – התפתחות של רעיונות – ולא גנטית.

נקודת מבט אחרת היא שאבולוציה גנטית ממשיכה להתרחש גם כיום, אבל בכיוון ההפוך. מאפיינים מסוימים של החיים המודרניים עשויים להניע שינויים אבולוציוניים שאינם מעלים את סיכויינו לשרוד ואולי אפילו מורידים אותם.

סטודנטים באוניברסיטאות מבחינים בדרך אפשרית אחת להתרחשותה של אבולוציה "לא הסתגלותית" כזאת: הם דוחים את ההתרבות בשעה שרבים מבני כיתתם בתיכון, שציוניהם היו נמוכים מדי, מתחילים להביא תינוקות לעולם מיד בתום לימודיהם. אם להורים פחות אינטליגנטים יש יותר צאצאים, הרי שבימינו האינטליגנציה היא מעמסה דרוויניסטית והאינטליגנציה הממוצעת של האוכלוסייה עשויה לעבור אבולוציה כלפי מטה.

אנו נוטים לחשוב על אבולוציה במונחים של שינוי מבני, אך היא יכולה להשפיע, ומשפיעה, על דברים שאינם נראים מבחוץ, על התנהגות. בני אדם רבים נושאים את הגנים האחראים לנטייה לאלכוהוליזם, להתמכרות לסמים ולבעיות אחרות.

הרוב אינם נכנעים לנטייה, שכן גנים אינם גורל, והשפעתם תלויה בסביבה שבה אנו חיים. אך יש הנכנעים לנטייה הגנטית, ותוצאות הדבר עשויות להשפיע על שרידותם ועל מספר הילדים שלהם. שינויים כעין אלה בפוריות מאפשרים לברירה הטבעית לפעול.

האבולוציה העתידית של האנושות עשויה לייצר מערכות התנהגות חדשות שיתפשטו באוכלוסייה בתגובה לשינויים בתנאים חברתיים וסביבתיים. המין האנושי שונה, כמובן, ממינים אחרים בכך שאינו חייב לקבל את הלוגיקה הדרוויניסטית הזאת באופן סביל.

אבולוציה מכוונת

בני האדם כיוונו ומכוונים את האבולוציה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. מדוע שלא נכוון את זו שלנו? למה לחכות שהברירה הטבעית תעשה את העבודה כשאנו יכולים לעשות אותה מהר יותר, ובדרכים שייטיבו עמנו?

בתחום ההתנהגות, למשל, גנטיקאים מאתרים רכיבים גנטיים לא רק של בעיות ולקויות אלא גם של מזג כללי ושל היבטים שונים של מיניות ותחרותיות, שרבים מהם אולי תורשתיים ולו חלקית. ייתכן שבעתיד יהיו בדיקות מפורטות של המבנה הגנטי למעשה שגרה, ואנשים יקבלו תרופות על פי תוצאות הבדיקה.

הצעד הבא יהיה שינוי של ממש בגנים, שייעשה אולי באחת משתי דרכים: על ידי שינוי בגנים באיבר הרלוונטי בלבד (ריפוי גני) או על ידי שינוי כל הגנום של הפרט (מה שידוע כריפוי גני בשוּרת תאי נבט). החוקרים עדיין מתמודדים עם המטרה המוגבלת של ריפוי גני לטיפול במחלות. אך אם הריפוי בשורת תאי נבט יֵצא אל הפועל ביום מן הימים, הטיפול יעזור לא רק לחולים עצמם אלא גם לצאצאיהם.

המכשול העיקרי הניצב בפני ההנדסה הגנטית בבני אדם הוא מורכבותו האדירה של הגנום. כל גן אחראי, בדרך כלל, ליותר מפעולה אחת, ולכל פעולה אחראים, בדרך כלל, כמה וכמה גנים. בשל תכונה זו, הקרויה פליאוטרופיה, כל שינוי בגן אחד עשוי לחולל תוצאות בלתי צפויות.

אם כך, למה לנסות? הלחץ לשנות גנים יבוא, מן הסתם, מהורים שירצו להבטיח לעצמם בן או בת; להקנות לילדיהם יופי, אינטליגנציה, כישרון מוסיקלי או מזג נוח; או לנסות ולהבטיח שלא יהיו שבויים באין אונים בידי נטייתם הגנטית להיות קטנוניים, דיכאוניים, היפראקטיביים או פושעים. הכוח המניע קיים, והוא חזק מאוד.

לחץ חברתי דומה יופעל גם כדי להילחם בהזדקנות. ממחקרים רבים שנעשו לאחרונה עולה שההזדקנות אינה פשוט התבלות של חלקי גוף, אלא היא יותר בגדר דעיכה מתוכנתת, הנשלטת רובה על ידי הגנים שלנו. אם כך, במאה השנים הבאות אפשר שהמחקר הגנטי יגלה גנים רבים השולטים בהיבטים שונים של ההזדקנות, ויכניס שינויים בגנים אלה.

אם אמנם יתאפשר לנו ביום מן הימים לשנות את הגנים שלנו, כיצד ישפיע הדבר על האבולוציה העתידית של המין האנושי? במידה רבה, מן הסתם. נניח שהורים ישנו את צאצאיהם טרם לידתם כדי לשפר את האינטליגנציה שלהם, את המראה החיצוני שלהם ואת תוחלת חייהם. אם האינטליגנציה של ילדים אלה תשתווה לתוחלת החיים שלהם – IQ של 150 ותוחלת חיים של 150 שנה – הם יוכלו להעמיד יותר צאצאים ולצבור יותר עושר מן האחרים.

מבחינה חברתית, הם יימשכו, קרוב לוודאי, אל בני מינם. עם היבדלות כזו מרצון, היבדלות גיאוגרפית או חברתית, עשויים הגנים שלהם לעבור שינויים עד כדי יצירת מין חדש. אם כן, יום אחד יהיה בכוחנו להביא לעולם מין אדם חדש. ההחלטה אם ללכת בנתיב זה תהיה בידי צאצאינו.

פיטר וורד (Ward) פעיל זה יותר מ-30 שנה בתחומי הפליאונטולוגיה, הביולוגיה והאסטרוביולוגיה. הוא הוביל את סניף המכון האסטרוביולוגי של נאס"א באוניברסיטה של וושינגטון, המונה צוות של 40 מדענים וסטודנטים, בשנים 2001-2006. המאמר המלא התפרסם בגיליון מרס של "סיינטיפיק אמריקן "

באותו הנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

43 תגובות

  1. הרפואה המתקדמת משנה את הגנטיקה לרעה
    ומאפשרת המשך אבלוציוני לפגמים גנטיים קשים
    דוגמא לכך אפשר לראות בגידול מהיר בניתוחים קיסריים, מה שלא היה קיים בדורות הקודמים
    ראיה לקויה ממשיכה לעבור לדורות הבאים בקלות, ועוד מגוון עצום של פגמים גנטיים.

  2. עמית
    שני דברים. הראשון הוא שאתה מדבר על אבולוציה של תרבות, ולא של מין. גנטית, לא השתנינו מהותית כבר עשרות אלפי שנים. כלומר – אם היינו מצליחים למצוא תינוק מלפני 50,000 שנה ולגדל אותו בחברה המודרנית, הוא היה משתלב בחברה כמו כל אדם אחר, לומד את השפה ואף יכול להקים משפחה.

    דבר שני – זה שמשהו חייב לקרות כדי להציל את האנושות, לא אומר שהוא יקרה.

  3. אני רואה את האבולוציה בצורה שונה, זו לא המצאה שלי אלא על פי חכמת הקבלה.
    kab. co.il
    יש התפתחות של הרצון (אגו) ב10000 השנים האחרונות מדאגה רק לאוכל ומין, לריבוי ולדאגה להמשך הדור.
    משם התפתחה המשפחה מתוכה השבט והעם כשההתפתחות היא לכיוון של של כסף, כבוד ושליטה.
    כשהתוצאה היא אימפריות שקמו ונפלו .בתקופת הרנסנס התפתחה ההשכלה ועד ימינו עם התפתחות הטכנולוגיה
    שחיברה את כל האנושות לכפר אחד.
    השלב הבא באבולוציה הוא כנראה חיבור של כל האנושות כשהמוטו הוא "ואהבת לרעך כמוך" כי אחרת הציויליזציה שלנו תשמיד את עצמה. זה בקיצור מי שרוצה ללמוד ולהבין יותר יפנה לאתר שמצוין לעיל.

  4. ויגדור רכניץ
    קשה להבין מה אתה מנסה להגיד. אבולוציה היא התפתחות הנובעת משינויים נורשים (שעוברים בירושה) שמשפיעים על קצב ההתרבות.
    שיתוף פעולה ביו פרטים באותו מין אינו המצאה של האדם, והוא קיים בצורה ברורה יותר במיוחד בחרקים. בדבורים המצב כל כך קיצוני שרוב הדבורים כלל אינם מתרבים, אלא רק דבורה אחת ויחידה בכוורת. אבל גם כאן – האבולוציה פועלת באותו דרך.

    מה שאתה מדבר עליו נראה לי יותר קשור לממטיקה – האבולוציה בעולם הרעיונות. הרעיון הוא, שאפשר להגיד שנוצר צורת חיים חדשה – עולם הרעיונות שאנחנו כבני אדם משמשים להם כמארחים. כלומר הם טפילים.

  5. איך יראה השלב הבא באבולוציה?
    אינני מסוגל לדמיין כיצד אתפוס את היקום, העולם, המציאות, במידה והרצון שלי היה עובד בצורה הופכית.
    אנחנו בנויים בצורה כזו (שיש לה סיבות השרדותיות) שכל פעולה שאנו עושים, אינה אלא להשיג ממנה תועלת.
    אפילו שקל שאני אתן לעני ברחוב, יעשה מכיוון שלגוף שלנו יש תועלת מכך. הוא ירגיש רע אם לא ייתן.
    אבל: קיים קשר בין הרצון שלנו שהוא בנוי בצורה מוחלטת לקבל לתוכו, לבין יכולת התפיסה שלנו.
    אם באופן דמיוני הייתי משנה את הרצון שלי, מספיגה לתוכו, לפעולה מחוצה לו מה היה קורה אז? אז המוגבלות שלנו בתפיסה בחמשת החושים שלנו היתה מתרחבת. ריח, טעם, שמיעה, ראייה, מישוש, הינם חושים מוגבלים איתם אני חווה את המציאות.
    השלב הבא באבולוציה לא יהיה שלב בו החזק יהיה בעל הכוח הפיזי, הטילים או אותו אחד שהביא 20 ילדים לעולם.
    בשלב הבא של האבולוציה השורד יהיה המפותח, המפותח יהיה האחד שתהיה לו רשת קשרים ענפה יותר עם סביבתו. בן אדם יגלה שככל שרשת הקשרים שלו תגדל, הוא עצמו יפסיק להרגיש את האני שלו. הוא עצמו יהפוך למן סביבה שתוכל להתקשר לאחרים וליצור רשת.
    בדיוק כמו שמוח מפותח איננו מוח גדול פיזית אלא מוח בו מספר החיווטים והסינפסות גדול יותר. כך נגלה שבחיבור בין בני האדם נוכל להשיג ולגלות דברים חדשים.
    בדיוק כמו שהתחדשות אינה מופיעה אלא בחיבור של 2 מרכיבים או יותר (גזים, חומרים כימיים וכו), כך נגלה שדווקא בחיבור בני האדם קיימת היכולת להגיע לכיוונון האבולוציה שלנו.

  6. רק שתי נקודות:
    כפי שמצויין רק באופן מצומצם במאמר,כיום הברירה של מוטציות המביאות למחלות תורשתיות היא הרבה יותר חלשה מבעבר. מחלות שבעבר היו מונעות מהפרט להגיע לגיל הרבייה (או מביאות לעקרות, או פשוט מורידות סטטיסטית את מספר הצאצאים שהוא יעמיד) היום בזכות הרפואה, נשארות באוכלוסיה.
    היום זו לא בעייה, אבל אולי עוד 200 שנה זו תהיה בעייה שיהיו חייבים להתייחס אליה.
    הרפואה המודרנית מספקת גם את הפתרון לבעייה העתידית הזו: באמצעות IVF ובדיקה גנטית טרום השרשתית של עוברים להורים שידוע שאחד מהם נשא (וגם בדור הבא (״נכדים״) אם אחד ההורים גם חולה) ניתן למיין עוברים שאינם נושאים את המוטציות גורמות המחלה. אמנם יש כמה סוגיות אתיות שיש לדון בהן, אבל צריך לציין שכבר היום ההליך הזה מבוצע במחלות תורשתיות חמורות. (וזה הרבה יותר סביר, אתית וטכנית, בעתיד הקרוב מאשר התערבות והנדסה גנטית בבני אדם).

    נקודה שנייה היא ההסתגלות למזון: כפי שבעבר התרחשה סלקציה לעיכול חלב, כך גם בחברה המודרנית יש לחץ סלקטיבי חזק לעמידות לרמה גבוהה של סוכר ושומן במזון (וחוסר פעילות גופנית). יהיה מענייין לראות אילו פתרונות תמצא הביולוגיה לשינויי התזונה הללו.

  7. שינויים גנטים הם לא חזות הכל… מי שמכתיב את עתיד החומר הגנטי הם האורגניזמים המוצלחים ביותר.

    שאני אומר מוצלחים אני לא מתכוון לזוג מדענים שרוצה להיות אחראי לפיצוץ האוכלוסיה בעולם ועושה רק ילד אחד. מבחינה אבולוציונית הם כישלון.

    מי שמכתיב את הגנים לדורות הבאים הם אנשים כמו גינג׳ס חאן ודאעאש… הם המוצלחים מבחינה אבולוציונית. לחומר הגנטי של האורגניזם לא אכפת מ״האם אמא שלי כמו כל הבנות בכפר נאנסה״

    לא מוח גדול יותר, לא תארים באקדמיה, פרסי נובל או הקידמה הם המנוע לאבולוציה…. מה שקובע את המייק אפ הגנטי העתידי הוא כמה ילדים אתה עושה… ובחור עם עשרים ילדים מארבע נשים בערב הסעודית מוצלח הרבה יותר ממדען שוודי שמרוויח סכומי עתק ואין לו ילדים…כי אין לו זמן.

    עתידו של המין האנושי נקבע אל מול עינינו …

    במלחמה הזו הקידמה לא תנצח

  8. האבולוציה החדשה תתקבל ע"י זליגה ממקורות חיים שונים
    התפתחות מהירה בטכנולוגיה הגנטית, תגרום לזליגה של גנים מעולם החי
    כמו ראיייה, רייח, כוח, שמיעה וכדומה.
    הכוח המניע כנראה יבוא מכיוון שבירת שיאים ב אולימפיאדות.
    מה לא יעשו כדי לנצח.

  9. שלום לכם,ראיתי עכשיו סרטון של אמנון יצחק ש"מפריך" את האבולוציה ופשוט נדהמתי כמה הבן אדם מטומטם,יש מצב שפעם אחת ולתמיד מישהו ייתן לי פה עערך או משהו על תורת האבולוציה שמסביר בדיוק מה היא אומרת,אני יודע,פשוט אנשים לא מאמינים לי
    הינה הסרטון: http://www.youtube.com/watch?v=U-RYz4Sw_WQ
    אני מבקש מהאנשים שמבינים פה בנושא,תעשו משהו בנוגע לבן אדם הזה! לא יודע איך,אבל פשוט הנוער אוכל את החרה הזה ומאמין לו! זה פשוט בושה כמה אמנון יצחק מזלזל באינטיליגנציה של אנשים!
    בתודה-ליאו

  10. raul
    תגובה ארוכה ויפה. רק לא הבנתי בכלל על מה אתה מדבר..
    מעבר לזה שום סרט עתידני לא מתיימר לשקף מציאות כיוון שהמציאות הזו עדיין לא התקיימה.
    בסך הכול אני המלצתי על סרט שמראה איך העולם יכול להראות
    מנקודת המבט שאבולוציה גנטית ממשיכה להתרחש גם כיום, אבל בכיוון ההפוך..

  11. זה מובן מאליו כיוון שזה סרט הרפתקה וזה אינו סרט אומנותי
    זה לא בא לשקף את המציאות הוא לא בא ברצינות
    סרט אומנותי שבא לאמר משהו
    דוגמא זה אמריקן פסיכו
    שזה גם קשור לכתבה הזו
    תאר לך שכולם חכמים ויפים וכולם מושלמים
    קיבלת אוטופיה מכוערת
    ובשביל שאנשים יכולו לבטא את האני שלהם
    בדיוק כמו בסרט הם יעשו מעשים קיצוניים
    למרות שבסרט יכול להיות שהוא דמיין את הכל
    אז אנשים יהיו ממש רשעים וצינים
    אולי גם ממש מתוסכלים
    למרות שאני לא
    מאמין שאפשר לעצב אישיות של מישהו
    כמו שיש המון סיפורים שהורים שדחפו את הילדים שלהם
    לפסנטר ובסוף הם ניהיו שחיינים
    ואני מאמין שבנאדם נולד לוח חלק והסביבה מעצבת אותו
    אני לא יודע בטוח האם תשוקה למשהו
    זה דבר שעובר בתורשה או בכלל זה לא דבר שבא כתוצאה
    מסדר האירועים בחייו של אדם

  12. stranger לפי התגובות המציאות שמוצגת בסרט בהחלט בדרך להתגשם..
    ומה הקשר איזהז'אנר הסרט..גם רמבו 4 זה סרט אקשן אבל הוא משקף מציאות עגומה ואמיתית..

  13. כל כך הרבה גילוים, חידושים והמצאות עוד לפנינו, מרתק לדעת איך זה יתרחש.
    אבולוציה נעימה לכם.

  14. סטריינג'ר, אתה מוזמן לבקר בעזה ולדבר איתם כמו בני אדם. שיהיה לך בהצלחה, ותעדכן אותנו בתוצאות הדיבור. רק בזכות אנשים כמוך יבוא השלום. אני מקווה שאתה מבין שעליך להישאר ולחיות שם בעזה ולהמשיך לדבר איתם עד שיבוא שלום.

  15. לאייל
    אולי אני כסיל
    אחרי הכל לא למדתי היסטוריה [נולדתי למשפחה חרדית]
    ולכן אני לא מכיר את הרקע

    אבל מה שאני אומר זה שזה כן אפשרי להשיג ביטחון בלי מלחמה
    אפשר להקים מדינה לפלסטינאים

    פשוט אתה אומר שגם אז הם לא יכירו בנו
    אתה לא יכול להיות בטוח
    והטענה שלי נובעת גם מהעובדה שאני מאמין
    שאם אנחנו לא מנסים לפתור את זה כמו בני אדם
    keep talking אמר מישהו פיכח
    אז בסופו של דבר היתרון המספרי העצום שלהם יעשה את שלו
    ולא משנה כמה חזקים או חכמים ניהיה
    אמנם לא ידוע אם הקוף האיראני התקדם יותר מסאדאם
    אבל מה שבטוח ישראל לא תוכל לתקוף שוב מהאויר או משום מקום אחר
    ושום פתרון לא נותר חוץ מפתרון דיפלומטי
    ומכאן מה שאני אומר רוצים להילחם תלחמו בעצמכם

    ולגבי הפתרון שלך
    אתה אומר
    שבמדינה האזרחים חייבים לשרת בצבא ואם לא הם אינם נקראים אזרחים
    והם לא רשאים לחיות באותה מדינה ?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן