במצפה רמון כיבו את האורות בליל “מטר הג'מינידים” ולכן ראו האסטרונומים את אור גלגל המזלות
ד”ר נח ברוש
האנושות ממשיכה לצעוד קדימה, אבל לפעמים ההתקדמות מזיקה למדע. אחד המדעים הניזוקים הוא האסטרונומיה: שמי הלילה “הולכים לאיבוד” בתאורת הרקע הפראית שמקורה בערים.
זו אינה בעיה ישראלית בלבד – אלא נחלת כל העולם. תאורת הרקע מעלה את סף הגילוי של עצמים חיוורים, כמו כוכבים חלשים. זו הסיבה שמלב הערים הגדולות, כבר לא רואים את הכוכבים; שמי הלילה מוארים עד כדי כך שאורם עולה על אור הכוכבים.
הסיבה לתאורת הרקע של השמיים היא בחלקה הקטן טבעית – וברובה מלאכותית. בשכבות העליונות של האטמוספירה, בגובה של כ-100 ק”מ, נפלטים פוטוני אור מתהליכי שיחבור האלקטרונים ליונים. צפיפות האטמוספירה בגובה זה דלה, אך שם מתרחשים התהליכים הגורמים לפליטת האור, כמו “זוהר הצפון”.
האור הטבעי של האטמוספירה חלש לאין שעור מהאור המפוזר של התאורה המלאכותית. אור הפנסים מגיע כיוון שמולקולות האוויר מפזרות אותו. קרן אור שנשלחה ממנורת רחוב, למשל, עלולה להשתחרר בכיוון השמיים אם למנורה אין כיסוי מתאים שימנע זאת.
לא רק שהרשות המקומית, בתחומה מתרחש “זיהום האור” תהיה אחראית על בזבוז כספי משלם המסים (מחיר החשמל) – אלא שחלק מהאור ישוב לקרקע, לאחר שמולקולות האוויר יפזרו אותו חזרה.
מהמצב הזה של בזבוז ותאורה שאינה מתאימה, סובלים במיוחד מצפי הכוכבים. בארץ כמה מצפים, גדולים וקטנים. אחד שמשרת את הציבור בנאמנות מופעל בידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה בלב העיר גבעתיים. מיקומו נוח לקהל שבא לצפות – אבל הוא ממש קטלני ליכולת התצפית בגרמי השמיים החיוורים.
המצב הזה איננו פוגע במטרה החינוכית של המצפה, כיוון שרוב המטרות עליהן מבצע הקהל את התצפיות הן בהירות: כוכבי לכת, צבירי כוכבים, וכו'. אולם כדי להגיע ליכולת צפייה בגרמי שמיים חיוורים, בגלקסיות מרוחקות, בקווזרים שבקצה היקום – עצמים שהם כיום בחזית המחקר המדעי באסטרונומיה – יש צורך בשמיים שחורים במיוחד.
אלו ניתן למצוא כיום רק באתרים רחוקים מאד ממקומות ישוב, שם מקפידים למנוע את זיהום האור. המקום שבו פועל מצפה הכוכבים ע”ש וויז של אוניברסיטת תל אביב, במצפה רמון, הוא אחד מאלה.
המועצה המקומית מצפה רמון וראשה דרור דבש, שוקדים באחרונה על שימוש בתאורה מתאימה במיוחד עבור סביבה שבה מצוי מצפה כוכבים. התאורה בעיירה הנגבית צהובה, מבוססת על מנורות נתרן בלחץ נמוך. היא מפריעה פחות מאחרות לתצפיות האסטרנומיות. גם הרכבת כיסויים מיוחדים לפנסים, כדי למנוע זליגת אור לשמיים, שומרת על תאורת רקע נמוכה.
ומעל לכל: מצפה רמון מכבה לחלוטין את התאורה העירונית שלה כשמתרחש אירוע אסטרונומי מיוחד. למשל: בליל גשם המטאורים (14-13 בדצמבר) כשהאסטרונומים חקרו את מטר ה”ג'מינידים”. התצפית זכתה ללילה חשוך במיוחד, כיוון שהאורות במצפה רמון כבו כדי לסייע למחקר.
עקב כך, אפשר היה לצלם לקראת בוקר גם את “אור גלגל המזלות”: חרוט אור המופיע מעל האופק לפני הזריחה, שנגרם ממקור זיהום אור קוסמי. אבק במערכת השמש, בינינו לבין השמש, מפזר אור המגיע אל כדור הארץ.
