סיקור מקיף

כיצד סייע המדע לנפילת חומת ברלין? /גונג'אן סינהה

במלאת 25 שנה לנפילת חומת ברלין מספרת המדענית המפורסמת ביותר בגרמניה – הקנצלרית אנגלה מרקל למשתתפי כנס במכון איינשטיין שנפתח בברלין על התרומה של ההתקדמות המדעית במערב והעצרה במזרח להפלת החומה

הדמייית תהליך בניית החומה בתערוכה לרגל 25 שנה לנפילת חומת ברלין, פוטסדמר פלאץ, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי
הדמייית תהליך בניית החומה בתערוכה לרגל 25 שנה לנפילת חומת ברלין, פוטסדמר פלאץ, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

"ב-9 בנובמבר 1918 הכריז פוליטיקאי גרמני על יצירת האומה הדמוקרטית החדשה של גרמניה. עשרים שנה מאוחר יותר, ב-9 בנובמבר 1938, הרסו הנאצים בתי כנסת והרגו מאות יהודים, ושלחו אלפים נוספים למחנות ריכוז (ליל הבדולח, האירוע שנחשב לתחילתה של השואה – א.ב) ושוב באותו תאריך – ב-9 בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין ובאופן סמלי הביאה לסיום המלחמה הקרה. אין פלא שהגרמנים ארגנו ביום הזה אירועים רבים החל מקונצרטים חינם, תערוכות וזיקוקי די-נור. הגרמנים תמיד יזכרו את ה-9 בנובמבר כיום של שינויים גדולים.
לפיכך רק מתאים שקרן איינשטיין החדשה שהוקמה בברלין בחרה ביום הסטורי זה לארגן קבוצה של אנשי אקדמיה לשוחח על החומות האינטלקטואליות והתרבותיות שנפלו גם הם באותו יום והחומות הבאות שעשויות להיסדק, בכינוס המכונה "קירות נופלים". בין הנושאים שעלו בכינוס שהתקיים לקראת תאריך זה: החומות סביב הבנת האבולוציה האנושית, החומות סביב חיינו, החומות סביב היקום שלנו והקירות סביב מוחותינו.

לקוראי סיינטיפיק אמריקן, רבות מהחמות הנופלות הם אותן פריצות דרך שהם קוראים עליהם מזה שנים: ממצאים של מאובני הומנידים שנמצאו באפריקה ואשר מחברים את הפאזל של מוצא האדם, השתלות מוח שיום אחד יוכלו לאפשר לנחים להזיז זרועות מלאכותיות רק באמצעות חשיבה על כך; השלמת מאיץ ההדרונים הגדול שיאפשר לנו להכיר את היקום החבוי.

אך מה שאינו מוכר הוא כיצד ההתקדמות המדעית, והעדרה, תורמים לאירועים הסטוריים כמו הנפילה המרהיבה של חומת ברלין, לפחות לפי הפיסיקאית שאינה עובדת כעת בתפקידה שהפכה לקנצלרית של גרמניה – אנגלה מרקל. למרות לוח הזמנים העמוס שלה מרקל ביקשה להרצות בפני משתתפי הכנס: "לאנשים כאן יש קשר כזה או אחר לשינויים בחיי" אמרה.

ב-9 בנובמבר 1989 חצתה מרקל הצעירה, שעבדה אז כמדענית את הרחוב וצעדה לעבר מערב ברלין. הצעד "שינה את חייה" אך לא עמעם את אהבתה למדע, אמרה למדענים.
למעשה, קריסת מה שהיתה אז מערכת הממשל הדו קוטבי קרובה יותר למדע מאשר לכל דבר אחר, אמרה. היתה זו החדשנות המדעית שקידמה את תחום התקשורת האלקטרונית, שבלעדיה לא יכלו האנשים ללמוד אודות העולם המערבי ולהניע שינוי. חדשנות מדעית גם דורשת מסה קריטית של של אנשים בעלי חשיבה חופשית. אנשים אלה לרוב ברחו ממזרח גרמניה או הושתקו על ידי המשטר תהליך שהוביל אותו לאבדון ולכן היה קש למדינות הגוש המזרחי להתקדם באותו הקצב" אמרה. במילים אחרות הם קרסו כי לא התקדמו.

קטע מחומת ברלין, בתערוכה לרגל 25 שנה לנפילת חומת ברלין, פוטסדמר פלאץ, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי
קטע מחומת ברלין, בתערוכה לרגל 25 שנה לנפילת חומת ברלין, פוטסדמר פלאץ, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

ואכן, ההתקדמות היא הנושא המרכזי של הכינוס. נורברט הולאקאמפ, סגן מנהל ארגון ITER דיבר על ההתקדמות בבניית ספינה בשם טוקאמק (tokamak vessel) שתשמש למחקרי היתוך גרעיני; השותפים כבר החלו בבניית החלקים. מרטין שוואב, פרופסור למדעי העצב ב-ETH שבציריך דיבר על הפוטנציאל לסייע למשותקים ללכת שוב; הניסויים הקליניים בעיצומם ובהם מקבלים פצועים טריים עירוי של נוגדנים המיועדים לחסום חלבון המונע מהעצבים להתחדש. פרנץ-יוזף אולם, פרופסור להנדסת סביבה ב-MIT דיבר על ההתקדמות בפיתוח בטון מלט הפולט רק מחצית מפליטות הפחמן של המלט שאנו משתמשים בו היום.

לעומת החומות שנפלו היו מרצים שדיברו על החומות שעדיין קיימות. מחסום אחד לחדשנות מדעית הוא אי הרצון של מדינות לשתף פעולה בפרויקטים שבהם הן נדרשות להפסיד חלק מריבונתם. כדוגמה דיברה מרקל על אי היכולת של מדינות להסכים על תוכנית גלובלית לעצירת ההתחממות, וכיצד לאומנים חזקים התערבו בתהליך יצירת אירופה מאוחדת. "העולם לא יהיה גלובלי אם לא נאפשר שיתוף פעולה גלובלי. חומות אלה יכולות ליפול. אנו חיבים להיעזר בגלובליזציה כדי לדבר על החומות של העלום ולחשוב כיצד להפיל אותם." אמרה.

ההזדהות של מרקל עם הנושא של הועידה לא בא בהפתעה. היא גדלה ברפובליקה הדמוקרטית של גרמניה ולמרות זאת הצליחה לזכות באהבתם של המערב גרמנים שבחרו בה לא מכבר לכהונה שניה. היא גדלה בעולם שבו ממשלות נשלטו על ידי גברים והפכה לקנצלרית הראשונה של גרמניה. בטוח שהיא מרגישה בבית בכל הנוגע להפלת חומות."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אכן, ממש בריא. באמת צריך לרצוח את כל הרוצחים, ואז צריך לרצוח את כל הרוצחים שרצחו את הרוצחים, ואז צריך לרצוח את כל הרוצחים שרצחו את הרוצחים שרצחו את הרוצחים, וכן הלאה, וכך נשאר עם בלי אנשים בכלל. איזה יופי.

  2. החומה הייתה צריכה להישאר לעד כעונש לרוצחים הגרמנים. בושה איך מתוקפן אכזרי הם הפכו את עצמם לקורבן. בדיוק כמו בני בריתם הערבים בישראל. מי לימד את מי? עד היום הם בוכים על "החומה" אחרי שרצחו עשרות מיליוני איש ושליש מהעם היהודי. רוסיה הייתה צריכה להשמיד את גרמניה עד עפר, אבל לעולם לא מאוחר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן