הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

עקרונות ההומיאופתיה נוגדים את כל הידוע לנו בתחומי הפיזיקה, הכימיה הביולוגיה והרפואה

השבוע התפרסמה תחת הערוץ פארם-נט במדור הבריאות של Ynet כתבה הטוענת כי מחקר ישראלי הצליח להדגים כי לטיפול הומיאופתי יעילות גבוהה כנגד השמר (פטרייה) קנדידה. ההכנה ההומיאופתית, או הרמדי כפי שמכונים תכשירים הומיאופתים, אשר מוזכרת בכתבה קרויה “קנדידה מיקס”. היא נמכרת על ידי סופר-פארם – מפעיל הערוץ – ועל ידי חלק מעורכי המחקר.

הומיאופתיה מתבססת על העיקרון המיסטי לפיו “דומה מרפא דומה”, המוכּר למשל מהאגדה התנ”כית על נחושתן (במדבר כ”א, ו-י). חסידי ההומיאופתיה מאמינים כי חומר המסוגל לעורר תסמינים שונים באדם בריא ירפא את אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל ההכנות ההומיאופתיות מדוללות ומנוערות בתהליך המכונה “פוטנטיזציה”, לרוב עד שלא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד ההכנה המתקבלת, שהיא לרוב מים ללא זכר לחומר המקורי, מסוגלת לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרניים כי בזכות הליך הדילול המיוחד “תמצית” החומר נותרת. המים “זוכרים” את תכונות החומר המקורי ומסוגלים, לכאורה, לעורר את גוף המטופל לרפא את עצמו.

עקרונות ההומיאופתיה נוגדים את כל הידוע לנו בתחומי הפיזיקה, הכימיה הביולוגיה והרפואה אך יתכן כי הכנות הומיאופתיות מסוגלות לרפא חולים במנגנון כלשהו שעדיין לא התגלה. אולם, ניסויים מתכוננים ומבוקרים היטב, שנועדו לבדוק יעילות של תרופה או תהליך אפילו אם מנגנון פעולתם אינו ידוע, מעולם לא הצליחו להדגים את יעילותו של טיפול הומיאופתי. בכל ניסוי שנערך היטב הכנות הומיאופתיות היו יעילות כמו פלצבו (טיפול דמה), כלומר לא היו יעילות כלל (לפרטים נוספים על יעילות ההומיאופתיה וניסויים לבדיקתה ראו כאן, כאן וכאן).

אם טיפולים הומיאופתים אינם מסוגלים לרפא אף בעיה ממשית כיצד יתכן שההכנה ההומיאופתית “קנדידה מיקס” הצליחה להעלים, על פי הכתבה, את השמר?

הדבר טמון בהגדרה הרחבה שכותבי הכתבה העניקו למילה “מחקר”. מחקר מדעי מתפרסם בכתבי עת מדעיים לאחר שעבר ביקורת עמיתים (peer review). בתהליך ביקורת העמיתים מדענים אחרים בתחום, שלא קשורים למחקר, בודקים האם המחקר אמין, האם הוא מתוכנן היטב, האם כל השיטות מדווחות בבירור ובשקיפות, האם הוא ראוי לפרסום ועוד. למרות תהליך הביקורת לפעמים מתפרסמים מאמרים שמתגלים כשגויים או אפילו מזויפים, כדוגמת המחקר שטען כי תירס מהונדס גורם לסרטן או מחקר (הומוריסטי?) על יכולת הריפוי של ישו. מחקרים כאלה נחשפים לרוב לאחר שמדענים אחרים לא מצליחים לחזור על תוצאות הניסוי או בעקבות קריאה ביקורתית על ידי חוקרים אחרים בתחום.

חיפוש אחר המחקר המקורי בכתבי עת מדעיים העלה חרס. פרטים על ה”מחקר”, שנערך על ידי הרופא וההומיאופת ד”ר בועז רון ועמיתיו, מופיעים בכתבה:

“המחקר בוצע על 36 נבדקים (במגוון גילאים, חלקם גם בספקטרום האוטיסטי), ובמהלכו נשלחו דגימות צואה או רירית הנרתיק למעבדה מיקרוביולוגית בבית חולים אלישע.

הדגימות שנמצאו חיוביות לנוכחות פטרייה, נשלחו למעבדה ההומאופתית של סופר – פארם לשם הכנת תכשיר הומאופטי מתאים. לאחר שלושה חודשים, הנבדקים חזרו ושלחו דגימות למעבדה לשם בדיקת רמת הפטרייה בגופם. הטיפול נמצא כבעל יעילות רבה מאוד בטיפול בפטרייה (מעל ל 91%)”

כמו כן אפשר למצוא באתר של אדיב, המרכז להומיאופתיה קלאסית, מכתב של פרופ’ ישראלה ברדיצ’בסקי, פרופ’ למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון, המוצג כאילו היה מחקר לכל דבר.

כאמור המחקר ההומיאופתי לא התפרסם ולא עבר ביקורת עמיתים, זאת ועוד ניסויים מתוכננים ומבוקרים היטב הראו שוב ושוב כי הכנות הומיאופתיות אינן יעילות – שתי עובדות המעלות תהיות לגבי תקפות המחקר. אכן, נראה כי הניסוי המתואר בכתבה ובמכתב לוקה בכשלים רבים ורחוק מלהיות ניסוי מתוכנן או מבוקר היטב.

כאשר באים לבחון את יעילותו של טיפול רפואי יש לערוך ניסוי קליני אקראי בשיטת הסמיוּת הכפולה הכולל קבוצת ביקורת (randomized controlled double blind clinical trial). בניסוי כמו זה משווים בין מספר גדול של אנשים (כמה מאות עד כמה אלפים) שחולקו באקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת תקבל את הטיפול הנבדק והקבוצה השניה, קבוצת הביקורת, תקבל טיפול אחר או טיפול דמה. גם הנבדקים וגם החוקרים לא יודעים לאיזו קבוצה שייך כל מטופל, כדי למנוע מהטיות ליבם להשפיע, במודע או שלא במודע, על תוצאות הניסוי. הניסוי ההומיאופתי בטיפול בקנדידה לא עומד אפילו באחד מתנאים אלו.

כמות המטופלים שנבחרה לניסוי (36) קטנה ביותר ולא מאפשרת להסיק מסקנות בעלות תוקף מתוצאותיו ואפילו אם היו יותר משתתפים אין כל קבוצת ביקורת. ללא קבוצת ביקורת לא ניתן להסיק האם השיפור שנראה אצל המטופלים אכן נובע מההכנה ההומיאופתית או התרחש מסיבה אחרת, כגון שיפור ספונטני במצב או בזכות טיפול אחר ולפי הכתבה הנבדקים אכן טופלו גם בטיפולים אחרים (ההדגשה שלי):

“תוצאות המחקר מצביעות על כך כי הטיפול יעיל ביותר לעומת טיפולים אחרים שהם בעלי יעילות חלקית וזמנית. הטיפול ניתן ללא צורך בתוספי מזון יקרים וללא תופעות לוואי. הטיפול ניתן במקביל לטיפולים קיימים (תרופתיים, משלימים, תזונה וכו’) ואף משפר אותם, ללא חומרים כימיים או תופעות לוואי” (לפחות אכן אין תופעות לוואי או חומרים כימיים הרי כמעט כל ההכנות ההומיאופתיות הן לא יותר ממים).

לא ברור כיצד נבחרו הנבדקים בניסוי. כמו כן אין כל סמיות: גם הנבדקים וגם החוקרים יודעים מי מטופל, ביחוד כי אין קבוצת ביקורת.

קשר הקנדידה

קנדידה היא שמר הקיים באופן טבעי על גבי העור, במערכת העיכול ואצל נשים גם בנרתיק. הקנדידה אינה מזיקה ואפילו מגנה מפני חיידקים ואורגניזמים גורמי מחלות נוספים בכך שהיא מתחרה איתם על משאבים. לעיתים נדירות ובתנאים מסוימים, למשל לאחר נטילת אנטיביוטיקה הפוגעת בחיידקים המגבילים את התפשטות הקנדידה, הפטרייה עלולה להתפשט ולגרום לזיהום בנרתיק, בפה או על העור. באנשים הפגועים במערכת החיסון (עקב איידס, טיפולים לאחר השתלה, כימותרפיה וכו’) הפטרייה עלולה להתפשט לחדור לאיברים פנימיים ולסכן את חיי החולה.

מאחר שהקנדידה חיה על כל אחד ואחד מאיתנו ואף עלולה לגרום לבעיות קלות היא “אומצה” על ידי רבים מהעוסקים ברפואה אלטרנטיבית כמקור כל רע, במקביל לטענות שהממסד הרפואי הרגיל לא מסוגל לאבחן את הבעיות להן היא גורמת ולכן טוען שהכל שטויות. מטפלים אלה מאשימים את הקנדידה בתחלואים רבים אף כי אין כל עדות לכך שהיא אכן קשורה אליהם, בכתבה למשל רון טוען כי:

“נוכחות הפטריה והרעלים שהיא משחררת לגוף משפיעים על הבריאות הכללית (מעוררת אלרגיה, מחמירה הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, חולשה ועייפות מתמשכת, זיהומים בנרתיק ושלפוחית השתן ואף קשיים בפוריות, בהורדת משקל ועוד ) מלווה בתלונות במערכת העיכול”. חלק מהמטפלים גם מאשימים את הקנדידה כגורמת לאוטיזם, אך גם לכך אין כל בסיס.

מאחר שהקנדידה קיימת, כמוזכר לעיל, בכל מקרה כחלק מהפלורה הטבעית של האדם אין זה מפתיע כי הפטרייה התגלתה אצל כל 36 הנבדקים. מחקרים שונים הראו כי רמת הקנדידה משתנה גם ללא כל טיפול (למשל כאן וכאן) לכן גם אין כל הפתעה בכך שלאחר שלושה חודשים רמת הקנדידה ירדה אצל רוב הנבדקים, ביחוד כי הם קיבלו טיפול בנוסף להכנה ההומיאופתית.

לסיכום, פרט לכך שאין כל סיבה לנסות להשמיד את שמר הקנדידה אם אין פטרת או זיהום חמור יותר (אמיתי ולא דמיוני) גם נראה שהמחקר לא עומד באף אחת מהדרישות הבסיסיות של מחקר מדעי: להכנה הנמכרת אין כל יכולת להשפיע על הפטרייה והניסוי הנוכחי לא הצליח להראות כי יש ממש בהומיאופתיה. על פני הדברים נראה שבמקום לפרסם מחקר אמיתי, להוסיף לקורא ידע או לפחות להראות חשיבה ביקורתית, פרסום דבר המחקר ב-Ynet – תחת הערוץ של רשת שיווק – נועד לשיווק ויחסי ציבור למוצר יקר ומיותר ובדיקה לא זולה הנמכרים על ידי הרשת.
לקריאה נוספת

גלעד דיאמנט מבקר כתבה של Ynet הטוענת כי הומיאופתיה מסוגלת לרפא טרשת נפוצה.

הכתבה התפרסמה לראשונה בבלוג של נעם לויתן SciPhile