היסטוריון טען כי ההינדים הקדומים אכלו בקר – ועורר סערה בדומה ל”פסוקי השטן”
19.8.2002
“פרה קדושה: בשר בקר במסורות תזונה הודיות”, הוא מחקר היסטוריוגרפי. במלים אחרות, זהו ספר מהסוג שנקרא על ידי קומץ מומחים ובסופו של דבר נשכח על מדף בספרייה. אך כשמחברו, דוויג'נדרה נרייאן ג'ה, היסטוריון באוניברסיטת דלהי, ניסה לפרסם אותו בהודו בשנה שעברה, התחוללה סערה שכמותה לא נראתה מאז פרסום “פסוקי שטן” של סלמאן רושדי ב-.1989 הסיבה: קביעתו של הסופר כי ההינדים הקדומים אכלו בשר בקר.
ספרו של ג'ה נשלח לדפוס באוגוסט שעבר. בתוך ימים ביטל המו”ל את פרסום הספר ופעילי דת העלו קטעים ממנו באש. מו”ל נוסף ניסה לפרסמו, אך בית המשפט האזרחי בהידראבאד אסר על הוצאתו לאור. דובר המועצה ההינדית העולמית כינה את הספר “דברי כפירה מוחלטים”. חבר פרלמנט לשעבר קרא לממשלה לעצור את ג'ה. מטלפנים אנונימיים איימו לרצוח אותו. במשך 10 חודשים נזקק ג'ה לליווי משטרתי בדרכו לקמפוס ובחזרה. לאחר חודשים של מאבק משפטי הצליחו עורכי דינו של ג'ה לבטל את איסור הפרסום באביב הקרוב וכעת פורסם הספר בבריטניה ובארה”ב, תחת השם: “מיתוס הפרה הקדושה”.
מי שצעד ברחובות הודו הגדושים בפרות יודע כי ההינדים, המהווים יותר מ-%80 מהאוכלוסייה ההודית, מעניקים לבהמה הזו מעמד מיוחד. גנדי התייחס לפרה כאל “אמנו”, ואמר שההגנה על הבקר היא “העובדה הבסיסית של הדת ההינדית”. בכמה מדינות בהודו אוסר החוק על הריגת פרות. על אף שפרות וצמחונות הם מרכיבים מרכזיים בדת ההינדית כיום, אומר ג'ה: “האיסור על אכילת בשר בקר הוא אמנם סמל הזהות ההינדית, אך מבחינה היסטורית זה אינו נכון”. בספרו הוא ליקט שפע של ראיות לכך. בהסתמכו על מקורות כגון כתבי קודש עתיקים, אפוסים בסנסקריט וממצאים ארכיאולוגיים, טוען ג'ה כי “'קדושת' הפרה היא מיתוס, ובשרה היה חלק מתרבות התזונה ההודית המוקדמת, שלא היתה צמחונית”. באחד מכתבי הדת מתוודה החכם הנערץ יאג'נוואלקייה על חולשתו לבשר: “יש שאינם אוכלים בשר פרה. אני אוכלו, בתנאי שהוא רך”.
אנשי אקדמיה אומרים שכל זה אינו חדש. בביקורת שהתפרסמה לאחרונה במוסף הספרותי של העיתון “ניו יורק טיימס”, כתבה ונדי דוניג'ר, פרופסור להיסטוריה של הדת באוניברסיטת שיקגו, שספרו של ג'ה הוא “סקירה אקדמית יבשה (…) המוכיחה מה שכל איש אקדמיה בהודו יודע. הספר אינו 'פסוקי שטן', הוא ספר אקדמי מעניין למד, שאינו מתאר את ההינדים כבני אדם נוראיים”.
לדברי ג'ה, ספרו נפל קורבן למלחמות התרבות שפשו בהודו מאז שעלתה לשלטון לפני חמש שנים מפלגת בהאראטיה ג'אנאטה ההינדית-לאומית.
“הקווים מותווים בבהירות רבה”, אמר ג'ה, “מצדו האחד של המתרס פלורליזם תרבותי וערכים דמוקרטיים. מהצד השני פונדמנטליזם הינדי ולאומנות תרבותית”.
בהקשר זה אפילו לאוכל יש משמעות פוליטית. הלאומנים ההודים משתמשים בצמחונות כדי להבדילם מהמוסלמי הלא מוסרישאוכל בשר בקר. לדברי דוניג'ר, ספרו של ג'ה “סותר את עמדת המפלגה, שלפיה ההינדים חיו מאז ומתמיד בהודו ומעולם לא אכלו פרות, ואילו המוסלמים חדרו למדינה, הרגו ואכלו פרות, ולפיכך יש להשמידם”.
מאת אמילי איקין, ניו יורק טיימס, פורסם בארץ. אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
