תגלית אסטרונומית שמעולם לא נצפתה לפני כן: כמות בלתי רגילה של אבק מסביב לכוכב נעלמה באופן מסתורי.
תגלית אסטרונומית שמעולם לא נצפתה לפני כן: כמות בלתי רגילה של אבק מסביב לכוכב נעלמה באופן מסתורי.
במרחק של כ-450 שנות אור מכדה”א, בכיוון קונסטלציית קנטאורוס, התרחש לאחרונה מופע היעלמות שהפתיע אסטרונומים ברחבי העולם. “זה כמו טריק הקוסמים הקלאסי של היעלמות”, אומר קארל מליס, חוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, אשר מוביל את המחקר. “רק שבמקרה הזה מדובר על מספיק אבק כדי למלא את מערכת השמש הפנימית”.
, מאז שנת 1983 (אף אחד לא צפה בכוכבים בקרינה אינפרה אדומה לפני כן), והוא המשיך לזהור בבהירות באור האינפרה אדום במשך 25 שנים. ב-2009 החלה בהירותו לדעוך, וב-2010, האבק נעלם. אסטרונומים צפו בכוכב פעמיים באותה שנה באמצעות מצפה ג’מיני בצ’ילה, בהפרש של 6 חודשים בין תצפית לתצפית. תמונה באור אינפרה אדום מה-1 למאי השנה מאשרת כי האבק החם נעלם מזה שנתיים וחצי.
“זה כאילו הטבעות מסביב לשבתאי היו לפתע נעלמות”, אומר בנג’מין צוקרמן, פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה מאוניברסיטת קליפורניה, שאת מחקרו מממנת נאס”א. “זה אפילו יותר מדהים מאחר ודיסקת האבק הייתה מאסיבית יותר מטבעותיו של שבתאי. אם היינו פורסים את כמות האבק הזה בתוך מערכת השמש, היא הייתה משתרעת מהשמש ועד כוכב חמה”.
“הדבר התמוה בגילוי, הוא שאין לנו מודל משכנע להסביר מה קרה מסביב לכוכב”, אומר מליס, מאוניברסיטת קליפורניה. “מופע ההיעלמות נראה כבלתי קשור לכוכב עצמו, ואין שום עדות המצביעה על כך שהכוכב גרם לאבק להיעלם באמצעות מגה-התלקחות או כל אירוע אחר”.
לדברי מליס מאפייני הכוכב היו אמורים להיות דומים לשמש שלנו. “אף תופעה כזו מעולם לא נצפתה במאות הרבות של כוכבים שנחקרו על ידי אסטרונומים בהקשר של אבק טבעות”, אומר צוקרמן. “ההיעלמות הזו היא מהירה ביותר, אפילו בקנה מידה של בני אדם, ובטח שבהשוואה לקנה מידה אסטרונומי. היעלמות האבק היא כה ביזארית ומהירה, שבהתחלה פשוט חשבתי שנתוני התצפית שלנו השתבשו באופן מוזר”.
נורם מוריי, מנהל המכון הקנדי לאסטרופיזיקה תיאורטית, שלא היה חלק מקבוצת המחקר, אומר: “ההיסטוריה של עולם האסטרונומיה הוכיחה כי אירועים שלא צפו אותם וקשה להסבירם, יכולים לשמש בתור כאלו ה’משנים את חוקי המשחק'”.
מאחר וכל כך הרבה אבק חג מסביב לכוכב, ככל הנראה זהו מקום שבו נוצרות פלנטות חדשות, אומר צוקרמן. העובדה שאין לנו מודל שמסביר מה שהתרחש שם מסביב לכוכב, מצריך אסטרונומים לחשוב מחדש על תהליכי היווצרות של מערכות שמש צעירות בהתהוות. ככל הנראה האבק נוצר מהתנגשויות אלימות של סלעים, אבל זה לא מסביר לאן האבק נעלם. האם הוא נבלע איכשהו על ידי הכוכב?
“למרות שזיהינו מספר מנגנוני הסבר שתקפים מבחינה פוטנציאלית, אף אחד מהם לא באמת משכנע”, אומר מליס.
אזורים המכילים הרבה אבק נמצאים גם במערכת השמש שלנו, כמו למשל חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. אזור אחר ממוקם ליד נפטון. במשך 30 השנים האחרונות טלסקופ החלל באינפרה אדום של נאס”א (IRAS) הספיק לגלות אזורים דומים המלאים באבק ומקיפים כוכבים בדומה לכוכב הזה, אך מעולם לא נצפה מהלך היעלמות.
המחקר מבוסס על מספר תצפיות ברחבי העולם וביניהם המצפה התרמי של ג’ימיני בצ’ילה, ה-IRAS, טלסקופ WISE של נאס”א, טלסקופ האינפרה אדום של נאסא בהוואי, טלסקופ החלל הרשל של סוכנות החלל האירופית, ולווין AKARI היפני.
“אנו ברי מזל לתפוס כזה מחזה”, אומר צוקרמן, “יתכן ואירועים אלה נפוצים למדי בחלל, בלי שאנו ערים לכך”.
23 תגובות
חברים
האם קיימת גם אפשרות כי האבק נדחף כלפי חוץ ע”י הקרינה מהכוכב ?
אם כך הוא הדבר, הרי שזה ניתן לאימות ע”י מדידת השתנות קוטר הדיסקה.
אם מדובר בכוכב צעיר, היתכן שתפסנו אותו ממש בתהליך ה”התנעה” הגרעינית שלו ?
דהיינו, שלפני כן הוא לא קרן .
חברים
האם קיימת גם אפשרות כי האבק נדחף כלפי חוץ ע”י הקרינה מהכוכב ?
אם כך הוא הדבר, הרי שזה ניתן לאימות ע”י מדידת השתנות קוטר הדיסקה
זה לחלוטין לא הייתי אני. ב-א-דוק.
תודה צבי,
דבריך נכונים, אם כי אינם מפריכים לחלוטין את דברי. אך בטרם נחרוץ משפט סופי, אני מציע שנחכה כמה שנים לראות אם דיסקת האבק תשוב לזרוח.
יובל
אין מקור אימפרא אדום.
דיסקאות גז שנמצאות סביב מקורות אור חמים (כוכב במקרה זה) קורן הגז באימפרא אדום כי הוא מתחמם.
גם כדור הארץ קורן באימפרא אדום (אם כי מעט כי הוא קטן) וזאת עלל אף שאת רוב הקרינה הוא קולט בתחום האופטי.
כדי שנוכל לראות את ענן האבק נדרש לא רק הענן עצמו אלא גם מקור האור האינפרה-אדום. אינני שולל את האפשרות שהענן נספג או התפזר, אך הנני סבור כי יש לבקש הסבר פשוט וכדאי לחפש את מקור האור. יתכן כי פשוט מדובר בכוכב כפול אשר אחד מבני הזוג מסתתר זמנית מאחורי הכוכב השני.
איציק ג,
משמעות האמירה שדיסקת הגז מתפזרת אחרי 10 מיליון שנים, היא לא שיש שעון שמודד 10 מיליון שנים וברגע שהן עוברות הדיסקה מתפזרת, אלא שיש תהליך איטי בו הדיסקה נעלמת על סדרי גודל של 10 מיליון שנים. כלומר, באופן טיפוסי אחרי 15 מיליון שנים כבר כמעט לא רואים דיסקה בעוד שאחרי 5 מיליון שנים רואים דיסקה תפוחה ומלאה – המעבר בין המצבים רציף.
חשוב על זה באופן כזה
כמה זמן לוקח כוס קפה להתקרר – 20 דקות נניח…
אם תניח כוס קפה על השולחן לא תמצא אותה אחרי 19 דקות רותחת לחלוטין ומצד שני אחרי 21 דקות לא תמצא אותה קפואה – המעבר לוקח זמן שהוא מסדר גודל של אותם 20 דקות.
אז אולי עכשיו הגיעו לקיצן. אותם 10 מליון שנים?
אולי מישהו פשוט ניקה את האבק?
מה הסיכויים שענן גז/אבק בין-כוכבי קר ומאסיבי באופן יחסי לאותו ענן שנמדד (בצורה מספיק חזקה), שייט לו בחלל במסלול משלו ונתקל בענן המדובר, התלבש עליו למעשה וכך במשך כמה שנים ביצע את ההתלבשות הזו תוך כדי הורדת הטמפרטורה כמובן?
אין מה לעשות יהודה – העולם שייך לצעירים (בני פחות מ-10 מיליון שנה)!
לצבי
אם מדובר על כוכב צעיר ולא על זקן, אזי אתה צודק
ניכנסתי למאמר המצוטט ושם
About 460 light-years away in the constellation Centaurus, a thick disk of dust swirled around a young star named TYC 8241 2652 1
אכן מדובר על כוכב צעיר!
יום טוב לצעירים!
סבדרמיש יהודה
I’m not saying that it’s aliens… but It’s probably aliens.
יהודה,
לא מדובר על חומר שנפלט מהכוכב אלא על חומר שלא היה חלק ממנו מעולם.
כוכב נוצר (או “נולד” אם אתה בערוץ 2) כאשר ענן גז גדול קורס לכדור גז שהוא הכוכב ולדסקת גז סביבו בה מצוי סדר גודל של 1% מהמסה. כיוון שהדיסק הזה קל מאד הוא כמעט לא משפיע מבחינת המסה והתנועה של הדיסק בקירוב קפלרית. הדיסק הזה הולך ומתפוגג וכעבור סד”ג של 10 מיליון שנה הוא נעלם. הדיסק שראו כאן, נעלם בזמן קצר בהרבה מהצפוי.
ראה: http://www.nature.com/nature/journal/v487/n7405/full/nature11210.html
א. בן נר,
ההצעה שלך בהחלט אפשרית, אלא שלרוב מודלים המדברים על יצירת פלנטות דורשים פרקי זמן ארוכים בהרבה ולכן סביר שלא היווצרות פלנטה היא שגרמה להיעלמות הגז . אגב, שים לב שאיתור הדיסק מלמד כי כנראה ראו את המערכת מזווית הקרובה להיות ניצבת למישור הסיבוב. אם אכן כך הדבר, יהיה איתור הפלנטה בלתי אפשרי שכן לא יהיו שינוי במהירות הפלנטה ולא ניתן יהיה לאתרה באמצעות radial velocity.
על שם פרימן דייסון קראו שני דברים : אחד , ( או אחת ) – ביתו . והשני – שואב אבק דייסון .
בהנחה (היפוטטית) שנוצרה שם פלנטה, ניתן לנסות ולמדוד את השפעת תנועת הפלנטה על תנועת הכוכב.
אם תימדד תנודתיות מחזורית של מיקום הכוכב, זו עשויה להיות ראייה לקיומה של פלנטה במקום ענן האבק שנעלם. אז צריך יהיה לתת הסבר למהירות התהליך . אם לא תמצא ראייה לקיום פלנטה- אז זה מתחיל להיות מעניין.
אתם פשוט עיוורים וטיפשים.
זו ההוכחה שאנחנו לא לבד. מדובר במבצע רב-לאומי ורב-פלנטרי לניקוי כוכב שנפגע במלחמה בין גלקטית.
הממסד מנסה להסתיר את המידע כדי שאנשים יהיו רדומים ולא ידרשו שגם כדור הארץ יקח חלק ויעזור למורדים שמנסים להינצל מעושק וביזה בין-גלקטית.
הנושא ידוע בכדור הארץ וזו היתה הסיבה להקמת האו”ם כשכדור הארץ נדרש על-ידי הקונגרס הבין-גלקטי להקים ממשל פלנטרי.
הגיע הזמן להכיר באמת!!!
למה אין תמונה של לפני? רק כך נוכל להתרשם מהקסם.
אולי זו עקרת בית חרוצה שנקלעה לאזור בטעות
לצבי
זהו, שאני לא מבין למה חומר הניפלט מכוכב, יעשה זאת בצורה קפלרית ובדיוק במהירות הסיבובית הנידרשת. הרי החומר אמור להתפשט בקו ישר כלפי מעלה!
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
יעל,
טוב לראות שחזרת לכתוב, אם אינני טועה לא נתקלתי בכתבה שלך כבר זמן רב
יהודה,
דיסקה מסביב לכוכב מכילה חומר שנע קפלרית סביב הכוכב (בקירוב טוב). לכן הדיסקאות הללו יציבות בדרך כלל תקופה של כ-10 מיליון שנים, מאותן סיבות בגללן הטבעות של שבתאי יציבות. היעלמות של דיסקה על סקאלה של שנים בודדות היא לפיכך אירוע משונה ולא מובן.
הטבעות מסביב לשבתאי אינן יכולות להעלם כי הן סובבות מסביב לשבתאי.והכוח הצנטרפוגאלי שלהם שווה לכוח המשיכה הגרביטציוני של שבתאי,
אבל,
חומר הניזרק מכוכב במאונך אמור לעשות אחת משתי האפשרויות:- או להסתלק מן הכוכב אם מהירותו גדולה ממהירות הבריחה שלו, או, ליפול לכוכב אם מהירותו קטנה ממהירות הבריחה שלו. בשני המיקרים הוא עשוי להעלם מן הכוכב. נותרים רק אלה שהחומר שסביבם סובב את הכוכב.גם שם יש את האפשרות שיווצר כוכב לכת שיאסוף את רוב החומר ולכן גם אז ענן האבק יעלם אבל זה יקח זמן רב.
הייתי מהמר שברוב ההתפרצויות החדשותהחומר אמור להעלם תוך זמן קצר יחסית.
לכן לא מבין מה הפליאה כאן.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה