השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים לשנת תשע”ו

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע”ז, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים נבחרים לגבי ההשכלה הגבוהה בישראל לשנה האקדמית הקודמת תשע”ו (2015/16).

• בשנת תשע”ו שבה והתחדשה מגמת העלייה במספר הסטודנטים, לאחר שבשנת תשע”ה (2014/15) היא נפסקה. בשנת תשע”ו נוספו 3.6 אלף סטודנטים, הודות לעלייה במספר הסטודנטים הערבים (3.2 אלף) והחרדים (0.8 אלף). משאבים רבים הושקעו במטרה להגדיל את מספר הלומדים באוכלוסיות אלו. יצוין כי מספרם של שאר הסטודנטים (יהודים שאינם חרדים, אחרים) ירד (0.4 אלף).
• בשנת תשע”ו היו 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (מהם 46.2 אלף באוניברסיטה הפתוחה).
• בהשוואה לתשע”ה (2014/15), הייתה בתשע”ו עלייה (של 0.8%) במספר הסטודנטים לתואר ראשון (באוניברסיטאות – ירידה של 2.8% ובמכללות האקדמיות עלייה של 4.3%), עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים לתואר שני (באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.2%) וכן עלייה של 0.5% במספר הסטודנטים לתואר שלישי (אוניברסיטאות בלבד).
• באוניברסיטאות, נמשכה הירידה במספר הכולל של הסטודנטים, ירידה של 1.7% (1.0% בשנה הקודמת). במספר הסטודנטים לתואר ראשון התחזקה הירידה (2.8% השנה בהשוואה ל-2.0% בשנה קודמת) ובמספר הסטודנטים לתואר שני הייתה ירידה (0.2%).
• בתשע”ו כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מהסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (37.6% ו-31.2%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע ומתמטיקה (40.3%) ומדעי הרוח (24.8%).
• בשנה זו, הנשים היוו רוב (58.6%) בכל התארים. שיעור הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – 67.9%.
• בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-9.8% בתש”ס (1999/2000) ל-14.3% בתשע”ו, בתואר שני – מ-3.6% ל-11.7%, בהתאמה ובתואר שלישי – מ-2.8% ל-6.0%, בהתאמה.
• בשנת תשע”ו למדו לתואר ראשון 9.9 אלף סטודנטים חרדים, עלייה של 8.8% לעומת השנה הקודמת. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (28.5%) ורק 32.5% היו גברים.
• בשנה זו, 20.8% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני שיעורם עמד על 28.6% ובתואר שלישי על 33.5%. שיעוריהם של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היו 14.4% בתואר הראשון, 10.3% בתואר השני ו-4.3% בתואר השלישי.

בעשור האחרון חלה עלייה רציפה במספר הסטודנטים עד לשנת תשע”ה (2014/15) שבה נפסקה המגמה (ירידה של 0.1 אלף). בשנת תשע”ו (2015/16) שבה והתחדשה מגמת העלייה ובה נוספו 3.6 אלף סטודנטים, הודות לעלייה במספר הסטודנטים הערבים (3.2 אלף) והחרדים (0.8 אלף). בשתי אוכלוסיות אלו הושקעו משאבים רבים במטרה להגדיל את מספר הלומדים. יש לציין כי מספר הסטודנטים היהודים (שאינם חרדים) והאחרים ירד (0.4 אלף).

במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתהליך כללי של התרחבות. בשנת תש”ן (1989/90) היו בארץ 21 מוסדות שהעניקו תארים אקדמיים, ובהם למדו 88.5 אלף סטודנטים (כולל כ-13.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). בשנת תשע”ו (2015/16) היו 63 מוסדות ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (כולל 46.2 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). בתקופה זו, גדלה אוכלוסיית הסטודנטים ב-5.0% בממוצע לשנה. גידול זה נובע בעיקר מפתיחת מכללות אקדמיות במהלך שנות ה-90 ובעשור הראשון של שנות ה-2000.

מבין 268.2 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע”ו (2015/16) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 73.6% (197.4 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 21.7% (58.3 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4.1% (11.0 אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוראה, תעודה בתרגום).

מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-1,500 אולם מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון[1] עלה ב-477 בלבד, כך שהגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון משקף בעיקר תוספת במספר הסטודנטים הוותיקים.

מספר הסטודנטים[2] (כולל האוניברסיטה הפתוחה) לתואר ראשון עלה ב-0.3%, לתואר שני עלה ב-3.1%, לתואר שלישי עלה ב-0.5% ולתעודות עלה ב-2.5%.

באוניברסיטאות ניכרה ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון (2.8%) – מ-80.8 אלף בתשע”ה (2014/15) ל-78.6 אלף בתשע”ו (2015/16) . בחינה של סטודנטים חדשים לתואר ראשון מצביעה על כך שבאוניברסיטאות הירידה הייתה משמעותית (ירידה של 5.1%) ואילו במכללות האקדמיות מספרם עלה ב-7.4% (עלייה של 9.7% במכללות האקדמיות המתוקצבות ועלייה של 4.4% במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) בניגוד למכללות האקדמיות לחינוך (ירידה של 2.9%). מספר הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן ירד בכ-2.1 אלף סטודנטים (במכללה האקדמית גליל מערבי ובמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן עלה בכ-650 ו בכ-350, בהתאמה). בקריה האקדמית אונו עלה מספר הסטודנטים ב-2,300 לערך.

רוב הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות מקורו באוניברסיטת בר-אילן (86%) ובאוניברסיטת בן-גוריון (12%), שכן, פחות סטודנטים למדו במכללות בחסות האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן[3] ובן-גוריון ויותר למדו ישירות במכללות.

בשנת תשע”ו (2015/16) הייתה עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים לתואר שני ביחס לשנה שלפניה. עלייה זו נובעת בעיקרה מהעליות המשמעותיות במספרם של הסטודנטים במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך (11.2% ו-14.1%, בהתאמה). לעומת זאת, מספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות ירד ב-0.2%.

מעניין לראות כי בשנת תש”ע (2009/10) חלקם היחסי של הסטודנטים לתואר שני, בקרב כלל הסטודנטים היה 19.4%, ואילו בתשע”ו (2015/16), שש שנים מאוחר יותר, עלה חלקם היחסי ל-21.7%. חלקם היחסי של הסטודנטים לתואר ראשון ירד בתקופה זו מ-75.8% ל-73.6%, בהתאמה.

במהלך 6 השנים שבין תש”ע (2009/10) לבין תשע”ו (2015/16) עלה מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות ב-58%. במהלך שנים אלו עלה מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות לחינוך פי 3.1 בקירוב.

בשנת תשע”ו למדו 46.2 אלף סטודנטים במסלול האקדמי באוניברסיטה הפתוחה, מהם 42.7 אלף למדו לקראת תואר ראשון והיתר למדו לקראת תואר שני או תעודה אקדמית. במספר הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה חלה ירידה בתואר הראשון (2.0%) ובתואר השני (6.0%) ועלייה בלימודי תעודה (6.5%).

סטודנטים לפי תחומי לימוד

בשנת תשע”ו, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (29.0%) ומדעי הרוח 26.8%. בדומה לכך, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון, היו מדעי החברה (30.8%) ומדעי הרוח (29.1%). לשם השוואה, בתש”ס (1999/2000) היה שיעורם של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במדעי הרוח גבוה יותר – מעל שליש מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו תחום זה (35.5%) וכרבע נוספים למדו מדעי החברה (23.8%). בתשע”ו, התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי החברה (37.6%, מתוכם 21.2% למדו עסקים וניהול) ומדעי הרוח (31.2%).[4] בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, 40.3% למדו מדעי הטבע ומתמטיקה, ורבע מהסטודנטים לתואר שלישי למדו מדעי הרוח (24.8%).

סטודנטים לפי קבוצת אוכלוסייה

מבין 268.2 אלף הסטודנטים שלמדו בשנת תשע”ו (2015/16) במוסדות האקדמיים, 14.3% היו ערבים (37.8 אלף סטודנטים). חלקם היחסי של הערבים היה גדול יותר בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון או תעודה אקדמית (15.5% ו-21.0%, בהתאמה), מאשר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (11.7% בתואר שני, ו-6.0% בתואר שלישי).

במהלך השנים האחרונות שיעורי הערבים בקרב כלל הסטודנטים עלו באופן משמעותי מ-9.8% בשנת תש”ס (1999/2000) ל-14.3% בשנת תשע”ו (2015/16). בתקופה זו שיעורי הערבים עלו באופן משמעותי בכל התארים האקדמיים, במיוחד בתואר השני (מ-3.6% ל-11.7%, בהתאמה) והשלישי (מ-2.8% ל-6.0%, בהתאמה).

רוב (88%) הגידול במספר הסטודנטים הערבים בתשע”ו (לעומת תשע”ה) מקורו בגידול במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון (68%) ושני (20%) במכללות האקדמיות. במכללות האקדמיות נרשם גידול יוצא דופן (פי 2.65) במספר הסטודנטים הערבים לתואר שני בתחום עסקים ומדעי הניהול.

סטודנטים לפי מין

58.6% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע”ו (2015/16) במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היוו רוב בכל התארים: 57.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 61.9% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.6% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-76.6% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית.

בשנת תש”ס (1999/2000) רוב הסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (61.7%) ובשנת תשע”ו (2015/16) האחוז גדל באופן ניכר והגיע ליותר משני שלישים (67.3%) כלומר שתי סטודנטיות על כל סטודנט. בשנים אלו העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים (בתואר השני – מ-40.9% בתש”ס ל-70.7% בתשע”ו, ובתואר השלישי – מ-18.3% ל-57.5%, בהתאמה). בתקופה זו, לא היו מגמות משמעותיות בשיעורי הנשים בקרב הסטודנטים היהודים והאחרים אך הן היוו רוב בכל התארים.

סטודנטים חרדים^[5]

בשנת תשע”ו (2015/16) למדו לתואר ראשון, כולל באוניברסיטה הפתוחה, 9.9 אלף סטודנטים חרדים לעומת 9.1 אלף בתשע”ה (2014/15). בתשע”ו (2015/16) , 6.5 אלף מהסטודנטים היו נשים (66.5%).

1.3 אלף סטודנטים חרדים למדו באוניברסיטאות, 1.3 אלף – באוניברסיטה הפתוחה, 4.6 אלף – במכללות האקדמיות ו-2.6 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך.

הסטודנטים החרדים (גברים ונשים בסה”כ) התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (28.5%), בתחום מדעי החברה (17.2%) וכן עסקים ומדעי הניהול (12.2%).

הסטודנטיות החרדיות התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.9%), בתחום מדעי החברה (16.1%) וכן עסקים ומדעי הניהול (13.4%) ומקצועות עזר רפואיים (13.3%).

הסטודנטים החרדים הגברים התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (21.8%), בתחום מדעי החברה (19.4%) וכן משפטים (18.3%).

סטודנטים[6] לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישוב מגורים^[7]

בשנת תשע”ו (2015/16), 20.8% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני שיעורם עמד על 28.6% ובתואר שלישי על 33.5%. בשנת תשע”ה (2014/15) עמדו השיעורים על 20.8%, 28.8% ו-33.7%, בהתאמה. שיעוריהם של סטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היו: 14.4% בתואר הראשון, 10.3% בתואר השני ו-4.3% בתואר השלישי. בשנת תשע”ה (2014/15) עמדו השיעורים על 13.6%, 9.6% ו-4.4%, בהתאמה.

הערות 

[1] סטודנט חדש: סטודנט שלומד לראשונה במערכת ההשכלה הגבוהה.

[2] כולל האוניברסיטה הפתוחה. יתר הנתונים בהודעה זו אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה, מלבד במקומות שבהם מצוין דבר זה בפירוש. לאוניברסיטה הפתוחה מאפיינים המייחדים אותה מיתר המוסדות להשכלה גבוהה. הדבר בא לידי ביטוי בקבלה פתוחה ללימודי תואר ראשון (ללא דרישות מוקדמות), בגמישות בבחירת מסלול הלימודים האישי ומשך זמן הלימודים. עם זאת השאיפה היא לשלב את נתוני האוניברסיטה הפתוחה בסטטיסטיקה השוטפת של המוסדות להשכלה הגבוהה, תוך התייחסות לייחודיותה.

[3] המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המכללה האקדמית צפת; המכללה האקדמית גליל מערבי;

[4] מקצועות החינוך וההכשרה להוראה נמנים בתחום מדעי הרוח. שיעור הלומדים מקצועות אלו בקרב כלל הסטודנטים לתואר שני עלה מ-9.9% בשנת תש”ס (1999/2000) ל-19.2% בשנת תשע”ו (2015/16).

[5] סטודנט חרדי הוא מי שבית הספר האחרון שבו למד היה בפיקוח חרדי.

[6] לא כולל האוניברסיטה הפתוחה.

[7] לפי המדד החברתי-כלכלי לשנת 2008. המידע על יישובי הסטודנטים מתייחס לינואר 2014. בחישוב המדד החברתי-כלכלי בוצע שינוי מתודולוגי יחסית לשנה שעברה. להסבר על המדד החברתי-כלכלי ראו הגדרות והסברים להלן.

להודעה של הלמ”ס