סיקור מקיף

נפרדים מטלסקופ "הרשל"

טלסקופ החלל סיים את דרכו כמתוכנן לאחר ארבע שנות פעילות * סוכנות החלל האירופית שוקלת לשגרו לחלל העמוק או לרסקו על הירח

. צילום: טלסקופ החלל הרשל
. צילום: טלסקופ החלל הרשל

האסטרונום הבריטי וויליאם הרשל, בן המאה ה-18 חתום על כמה מהתגליות החשובות באסטרונומיה, בהן גילוי הקרינה התת-אדומה וכוכב הלכת אוראנוס. זכרו של הרשל הונצח בטלסקופ חלל של האיחוד האירופי הנושא את שמו, ואתמול סיים את משימתו. "הרשל" שוגר לפני 4 שנים. "המשימות העיקריות שלו היו תצפיות בתחום האינפרא-אדום הרחוק, כלומר באורכי גל מאוד ארוכים", מסביר הפרופסור חגי נצר מאוניברסיטת תל אביב. "אלה תצפיות אל מה שמכונה בשפה שלנו 'אזורים קרים', ובראשם מקומות שבהם נוצרים כוכבים חדשים כל הזמן".

לידה מואצת של כוכבים

הרשל היה טלסקופ גדול מאוד, 3.5 מ' דבר שאיפשר לו תצפיות אל מרחקים אדירים של יותר מעשרה מיליארד שנות אור. "הוא גילה יצירת כוכבים בקצב אדיר המתרחש כמעט בכל אזורי היקום הרחוק", אומר נצר. "הם נוצרים בקצב מהיר פי 100 יותר מאשר בגופים בהירים מאוד, ופי 1000 ויותר מאשר בגלקסיה שלנו. תצפיות כאלה מסייעות להסביר למשל את תהליכי האבולוציה של גלקסיות".

בלי הליום לירח

הרשל כאמור סיים את דרכו כמתוכנן. תצפיות באורכי הגל שלו דורשות קירור של מכשיריו לטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, דבר המחייב שימוש בהליום נוזלי, וכעת, כשאזל ההליום, אין עוד אפשרות להפעיל את המכשירים. "לצערי הרב המכשיר הבא ייבנה ככל הנראה בידי יפאן ומדינות אירופה רק בסוף העשור, או בתחילת העשור הבא", אומר פרופ' נצר שהיה שותף לעבודה עם הטלסקופ. "להרשל לא יהיה תחליף בשנים הקרובות, אבל הוא עשה כ"כ הרבה דברים, שמדענים רבים ימשיכו לחקור את הנתונים שאסף".

מה יעלה כעת בגורלו של הטלסקופ? סוכנות החלל האירופית תיאלץ להסיט אותו מהמסלול סביב כדור הארץ, מחשש שיתרסק אל כוכב הלכת שלנו. בין השאר נבדקת האפשרות לשגר אותו על עומק החלל או לגרום להתרסקותו — על הירח.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. הרשל'ה שכח לקחת את גלולת הוויטמינים.

    האמריקאים הצליחו לעשות מספר ניתוחים לטלסקופ החלל שלהם כולל התקנת "משקפיים" לתיקון העיוות במראה הגדולה, החלפת כל מערכות האלקטרוניקה מספר פעמים, התקנת מצלמות חדשות, החלפת סוללות ומה לא. הארופאים לא טורחים לשלוח משימת תדלוק פשוטה, שתכפיל את אורך חייו (מארבע לשמונה שנים). אולי הם פשוט לא מסוגלים?

    כמה תגליות היה יכול לגלות הטלסקופ בעוד כמה שנות פעילות, כמה עלוב.

  2. למה צריך הליום נוזלי בחלל? הטמפרטורה שם לא מספיק נמוכה גם ככה?
    ומה יהיה עם הטלסקופ ג'יימס ווב, גם הוא יהיה תלוי בהליום נוזלי?

  3. מוזר שלא ניתן היה לתכננו כך שמאגרי ההליום ימולאו מחדש, נראה לי שמה שנגמר זה המזומנים לא ההליום…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן