סיקור מקיף

‫שטיפת מוח – הנחש-ידידו הטוב של האדם? / יצחק פרנס ז"ל‬

חוקרים גילו כי מרכיבים מסוימים בארס של נחש הממבה השחור מסוגלים לשכך כאב 

נחש הממבה השחור. צילום: ביל לאב, מתוך ויקיפדיה
נחש הממבה השחור. צילום: ביל לאב, מתוך ויקיפדיה

חוש הכאב הוא אחד הדברים המורכבים שבגופנו. הוא מגיב לכמה גירויים השונים זה מזה מבחינה איכותית. למשל חום גבוה גורם לכאב, וכך גם החומר המצוי בפלפל חריף, לחץ מכני, מתיחה חזקה ועוד. הגירוי המכאיב נקלט על ידי קצות עצב חשופים ברחבי הגוף, שיש בהם חלבונים מיוחדים המתפקדים כקולטנים או כתעלות יוניות שונות, הרגישים לאותות הכאב. קצות העצבים קולטים את הגירוי ויוצרים תגובה חשמלית המועברת לחוט השדרה ומשם למוח, המפרש את התגובה ככאב. בחלק מקצות עצבים אלו יש תעלות יוניות הרגישות במיוחד לחומצה, והפעלתן גורמת לכאב חד ושורף.

שנים רבות שימשו חומרים רעילים ממקורות שונים לחקר ולהבנת המאפיינים של תעלות יוניות. לדוגמה, הרעלן טטרודוטוקסין מדג הפוגו שימש כמכשיר רב עוצמה להבין כיצד פועלת תעלת יוני הנתרן בתאי עצב. רעלן זה חוסם את התעלה ולכן גורם לשיתוק עצבי. אותו דג, אגב, הוא מעדן יפני ידוע, ורשאים להגיש אותו רק שפים שהתמחו בהסרת חלקיו הרעילים. גם רעלי נחשים משפיעים על מערכת העצבים, ורבים ידועים כחומרים המפעילים תעלות יוניות הרגישות לחומצה, ומשום כך הם גורמים לכאב. קבוצת חוקרים מצרפת השתמשה בארס של נחש הממבה השחור כדי לחקור תעלות יוניות רגישות לחומצה. נחש הממבה הוא הנחש הארסי הארוך ביותר באפריקה, והמהיר ביותר בעולם. בגלל מהירותו, תוקפנותו והרעילות הגבוהה שלו, הוא נחשב בעיני מומחים רבים לנחש הקטלני ביותר המוכר לנו. ארס נחש הממבה מכאיב ביותר ומכיל רעלנים רבים, ואולם החוקרים התמקדו, כאמור, רק במרכיבים המשפיעים על תעלות יוניות, וכאן באה ההפתעה הגדולה. הם גילו שמולקולות שבודדו מארס נחש הממבה השחור, לא זו בלבד שלא גרמו לכאב, אלא אף להפך, הן פעלו כגורמים משככי כאב, על ידי חסימת הפעילות של תעלות יוניות רגישות לחומצה. קבוצה זו של חומרים כונתה בפיהם בשם ממבלגינים.

החוקרים הראו כי הממבלגינים מעכבים את הפעילות של תעלות יוניות רגישות לחומצה הן בעכברים והן בבני אדם, ואף ערכו ניסויי התנהגות בעכברים. בניסויים אלו הם מצאו כי סף הכאב עלה במידה ניכרת לאחר הזרקה של ממבלגין. הממבלגין פעל גם כשהזריקו אותו היישר למוח וגם ברקמות היקפיות. יעילות שיכוך הכאב דמתה לזו של מורפין, אך ללא תופעות הלוואי השליליות של מורפין. לא רק זאת, אלא שלממבלגינים לא היו תופעות לוואי שליליות אחרות המוכרות מרעלנים אחרים, כמו ליקויים בפעילות המוטורית. מורפין הוא משכך כאבים מקבוצת האופיאטים, שאליה משתייך גם האופיום, ועל אף היותו משכך כאבים רב עוצמה, שימוש מתמשך בחומר הזה גורם לא פעם לפיתוח תלות או לחלופין לפיתוח עמידות. כמו כן, למורפין תופעות לוואי העלולות להיות מסכנות חיים, כמו דיכוי מערכת הנשימה. משום כך, החשיבות הגדולה בעבודה זו היא בכך שנמצאה קבוצת חומרים חדשה בעלת יכולת לטפל בכאב, שהשפעתה דומה בעוצמתה לזו של מורפין, אך ללא ההשפעות המסוכנות. ממצא חשוב נוסף הוא מידת המעורבות של תעלות יוניות רגישות לחומצה בתיווך כאב. התעלות האלה ישמשו, ללא ספק, יעד לא רק לממבלגינים אלא גם לתרופות עתידיות לטיפול בכאב, תרופות העשויות להיות אף יעילות יותר מן הממבלגינים עצמם.
<a href="http://sciam.co.il/wp-content/uploads/2013/02/brain.jpg"><img class="size-medium wp-image-6440" title="brain" alt="" src="http://www.hayadan.org.il-content/plugins/rss-poster/cache/08ca5_brain-300×200.jpg" width="300" height="200" /></a>
<p class="wp-caption-text">קרדיט: דפנה אקסל</p>

על המחבר

יצחק פרנס היה פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא ייסד את האגודה הישראלית למדעי העצב והקים את מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים. פרופסור פרנס הלך לעולמו זמן קצר לאחר כתיבת הטור הזה.

ועוד בנושא

Black mamba venom peptides target acid-sensing ion channels to abolish pain. Diochot et al. in Nature Vol. 490, pages 552-557, October 2012Post to Twitter Post to Facebook Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן