הלו, יש מישהו שם בחוץ?

מתי החלו לחפש חיים מחוץ לכדור הארץ? מה מחפשים היום ובאילו אֶמצעים? ומה הסיכוי שתנחת ברחוב שלנו חללית חייזרים כמו בסרטים? קיצור תולדות האַסטרוֹבּיוֹלוֹגיה

אגודת הידידות ארצנים-חייזרים. איור: shutterstock
אגודת הידידות ארצנים-חייזרים. איור: shutterstock

כתבה: בת-שבע וגון-גלמידי, גליליאו צעיר
ראש גדול, גוף דקיק וידיים ארוכות? יְצורים ירוקים קטנים ושובבים או מפלצת רירית אֵימתנית? עִצמו את העיניים ונסו לדמיין – איך חייזר נראֶה? סביר להניח כי החייזר שדמיינתם דומה מאוד לזה שהופיע בסרט המדע הבדיוני האחרון שראיתם. אמנם הספרים, הקולנוע והטלוויזיה מלאים חייזרים, אבל במציאות עד היום לא התגלה אפילו חייזר קטן אחד. וזה לא שאיננו מחפשים.

בני האדם מחפשים חיים מחוץ לכדור הארץ כבר מאות שנים. מתי זה התחיל? ברגע שהבנו כי אנחנו לא ממש במרכז היְקוּם. עד לפני פחות מ-500 שנה היו כולם בטוחים שכדור הארץ נמצא במרכז; השמש, הירח והכוכבים סובבים סביבו; וכל היקום נוצר לכבוד החיים שעל פני כדור הארץ. עם תפיסה כזו, מי חשב לחפש חיים במקום אחר? המהפכה הגדולה הִגיעה כאשר קבע ניקוֹלאוס קוֹפֶּרניקוּס שכדור הארץ הוא רק אחד מכמה כוכבי לכת הסובבים סביב השמש. מאוחר יותר הבנו שגם השמש שלנו לא ממש מיוחדת, היא רק אחת ממאות מיליארדי שמשות שמרכיבות את הגָלַקסְיה שלנו – גלקסיית שביל החלב – וממוקמת אי-שם בשוּליה. ואם כל זה כבר גורם לנו להרגיש מיוחדים קצת פחות, אז כבר כמה עשורים אנחנו יודעים שגם הגלקסיה שלנו אינה מיוחדת בכלל – היא רק אחת ממאות מיליארדי הגלקסיות הנמצאות ביקום. אבל על פי כל הידוע לנו עד כה, כוכב הלֶכת הקטן שלנו הוא המקום היחיד שהתפתחו בו חיים. אז כנראה בכל זאת יש בו משהו מיוחד, אפילו מיוחד מאוד.
מה זה בכלל "חיים"? על פי ההגדרה המוסכמת על הביולוגים, יצור נחשב חי אם הוא בעל יכולת שִׁכפּול עצמי, כלומר אם הוא יודע להִתרַבּוֹת ויש לו המשכיוּת גֵּנֵטית, ואם יש לו יכולת לחוות אֵבוֹלוּציה, כלומר שינויים גנטיים קטנים, וכך להיות מותאם לתנאי הסביבה המשתנים.

מֶסר לחייזרים
חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ מתמקד בעיקר בחיפוש ציוויליזַציוֹת תְּבוּנתיוֹת מצד אחד, ובחיפוש יצורים מיקרוֹסקוֹפּיים מצד אחר. בואו נודה, חוצנים אינטליגנטים מסעירים את הדמְיון הרבה יותר מחיידקים, ולכן החלו אַסטרוֹנומים לחפש אותות בחלל שיעידו על קיוּמן של ציוויליזציות זרות המשדרות אלינו. בעקבות התפתחות הרדיו-טֵלֶסקוֹפּ בשנות השישים של המאה העשרים, הוקם מֵיזָם SETI המחפש חיים תבוניים באמצעות האזנה לאותות רדיו שמַגיעים מהחלל.

אסטרוֹנוֹמים ביקשו להעביר את כל עניין החייזרים מתחום המדע הבִּדיוֹני למדע האִמתי, והדרך המדעית היא כמובן בעזרת נוסחאות מתמטיות. כך פיתח האסטרונום המפורסם פְרנק דרייק נוסחה שמחשבת את מספר הציוויליזציות המנסות ליצור עם האנוֹשוּת בתקשורת רדיו. הבעיה היא שהנוסחה מבוססת על הנחות וכוללת כל מיני משתנים שקשה למדוד, כמו הסיכוי שבכוכב מסוים יהיו חיים, הסיכוי שהחיים יפתחו אינְטֵליגֶנציה והסיכוי שהחייזרים האינטליגנטים יפתחו טכנולוגיה שתשדר אותות לחלל. בשנות השבעים שוגרה החללית פָּיוֹניר-10, שמטרתה הייתה לצאת ממערכת השמש; היא נשאה עליה דיסקית ובה מסר לחייזרים, אשר נכתב בשפה שכל חייזר עם קצת אינטליגנציה אמור להבין…

יש למישהו מים?
לאחר שנכשלו כל הניסיונות למצוא רמזים לקיומה של ציוויליזציה מפותחת אי-שם ברחבי היקום (עד כה), השתנתה הגישה לחיפוש חיים בחלל. ענף מדעי חדש נולד: האַסְטְרוֹבּיולוגיה; הענף הזה עוסק בחֵקר החיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגים כבר אינם מַבּיטים דרך טלסקופים ומקווים למצוא חייזר שמנופף לנו לשלום בחזרה. הם מתרכזים בשאלות מדעיות שאפשר לחקור: מהם חיים? כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ? אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים? כיצד אפשר לקבּוע אם יש חיים על כוכבי לכת אחרים? מה יהיה הבסיס הבּיוֹכימי לחיים על כוכבי לכת אחרים? ועוד.

רמז חשוב להיתכנוּת של חיים על כוכב לכת הוא נוכחותן של מולקולות אוֹרגָניוֹת. גָּשׁוֹשׁיוֹת רבות שנחתו על כוכבי לכת וירחים במערכת השמש שלנו חיפשו עדוּיוֹת לקיומן של תִּרכּוֹבות אורגניות. מכיוון שהחיים המוּכּרים לנו מכדור הארץ מבוססים על מים (כשבעים אחוז מגופנו הם מים) אסטרוביולוגים מחפשים כוכבי לכת שיש בהם מים במצב נוזלי, ועד היום אין הוכחה חד-משמעית לכוכבי לכת כאלה. במַאְדים לדוגמה התגלו מקורות מים רבים, אך בגלל הטֶמפּרטוּרה הנמוכה שלו, המים נמצאים במצב מוצק, כלומר בצורת קרח. לעומת זאת, אסטרונומים מצאו עדויות גֵּאוֹלוֹגיות לכך שייתכן כי בעבר היו על מאדים מים נוזליים: ערוצי נחל ואגמים שהתייבשו. גם באחד הירחים של צדק – אירופה – האסטרוביולוגים תולים תקוות רבות: שינויים בשדה המגנטי שלו מעידים כנראה על אוֹקיינוֹס של מים נוזליים מתחת לשכבת הקרח העבה.

האסטרונומים אינם עוצרים בגבולות מערכת השמש שלנו, והחיפושים נמשכים גם ברחבי הגלקסיה. איך מתחילים? קודם כול, במציאת כוכבי לכת. חיים אינם יכולים להתפתח על כוכבים לוהטים ומקרינים אור (שמשות), אלא רק על כוכבי הלכת המַקיפים אותן. הבעיה היא שכלל לא פשוט למצוא כוכב לכת קטנטן שסובב סביב שמש ענקית ומסנוורת, שנמצא במרחק של שנות אור מאִתנו. לצורך כך שוגר ב-2009 טֵלֶסקוֹפּ החלל קפלר. כוח הכְּבידה שכוכב הלכת מפעיל גורם לשמש שלו לנוע במסלול אֵליפְּטי מעט, והטלסקופ יכול למדוד במדויק את השינויים במהירות השמש, וכך למצוא כוכב לכת שמַקיף אותו. עד היום התגלו בערך 1,800 כוכבי לכת בגלקסיה שלנו, אבל אסטרונומים מעריכים כי יש מאה מיליארְד כאלה לפחות!

מחפשים כוכב שדומה לשלנו

אבל למצוא כוכב לכת זה לא מספיק. הנה, במערכת השמש שלנו יש שמונָה כוכבי לכת (כוכב חמה, נוֹגה, ארץ, מאדים, צדק, שַׁבּתאי, אורנוּס ונֶפּטוּן), ומהם – רק בכדור הארץ התפתחו חיים. אז מה מיוחד כאן כל כך? קודם כול, כדור הארץ נמצא ב"אזור הישיב" (או: "החגורה הירוקה") – זהו המרחק מהשמש שלא חם בו מדי ולא קר מדי. כוכב חמה לדוגמה נמצא קרוב מדי לשמש, וביום שוררת בו טמפרטורה של יותר מ-400 מעלות! בטמפרטורה כזו לא ייתכנו מים נוזליים כי הם מתאדים מיד, וכמובן גם לא חיים, לפחות לא כאלה שדומים לְמה שאנחנו מַכּירים. מאדים לעומת זאת נמצא רחוק מדי, ולכן קפאו כל המים בו. אסטרונומים היום יודעים לחשֵׁב את מרחקו של כוכב הלכת מהשמש שלו ולדעת אם הוא נמצא ב"אזור הישיב". לכדור הארץ גם יש אַטמוֹספֵרה – שכבת גזים שעוטפת אותו, והיא הכרחית לקיומם של חיים. האטמוספרה מאפשרת סביבת מִחיה, מְגִנה על כוכב הלכת מפני הקרינה הקַטלנית המַגיעה מהשמש ושומרת על מזג אוויר יציב. לכוכב לכת קטן מדי אין כוח משיכה שמספיק לשמר שכבה של גזים מסביבו, והם מתנדפים לחלל. לעומתו, לכוכב לכת ענקי כמו צדק ושבתאי אין קרקע מוצקה, והוא פשוט כדור גז ענקי.

בעזרת טלסקופ אינְפְרה-אדום אפשר לזהות את מרכיבי האטמוספרה של כוכב לכת ממרחקים עצומים. אסטרוביולוגים מחפשים באטמוספרה מרכיבים שמרמזים על היתכנות חיים, כמו מים, פַּחמָן דו-חַמצני, אוזוֹן ומתאן. למעשה, הם מחפשים כוכב לכת שסובב סביב שמש אשר דומה לשמש שלנו, במרחק שנמצא ב"אזור הישיב" ובגודל שדומה לזה של כדור הארץ.

מתחילים מהבית
עד היום נמצא רק כוכב לכת אחד שעונה על כל הדרישות האלה, והוא נמצא במרחק של 490 שנות אור מאִתנו (ונקרא קפלר 186f). המסע למערכת שמש אחרת אינו אפשרי, נכון להיום לפחות. אבל האסטרוביולוגים אינם מתייאשים: למה ללכת רחוק כל כך אם אפשר להתחיל בחיפושים בבית? כדי להרחיב את האפשרויות לכוכבי לכת נוספים שייתכנו בהם חיים, מחפשים היום יצורים "משוגעים" שנקראים אֶקסְטְרימוֹפיליים, כלומר חובבי אקסטרים. לא, אין מדובר בחובבי צניחה חופשית ומכוניות מרוֹץ, אלא כאלה שחיים על פני כדור הארץ בתנאים קיצוניים לגמרי – חיידקים. יש חיידקים שחיים במעיינות מינרליים בטמפרטורה של 112 מעלות, ובקרחונים באַנטַרְקְטיקה בעשרים מעלות מתחת לאפס; יצורים בקרקעית האוֹקיינוֹס או בבאֵרות נפט חיים בלחץ אדיר של יותר מאלף אטמוספרות; יצורים חד-תאיים התגלו אפילו במְכָלים של פסולת רַדיוֹאַקטיבית! אפילו ים המלח שלנו, הקרוּי ים המוות – בעצם שוֹקק חיים חד-תאיים.
אז מה דעתכם? האם יום אחד תנחת חללית על כדור הארץ ויצורים ירוקים וידידותיים ילחצו את היד שלנו, או שאולי אנחנו ממש מיוחדים בכל היְקום העצום הזה? מה שבטוח, אין תחום שהמדע הבדיוני והמדע האמִתי נפגשים בו כמו התחום של חֵקר החיים מחוץ לכדור הארץ – האסטרוביולוגיה.

הידעתם?

אסטרונומים מכנים את כדור הארץ בחיבּה בשם "זהבה". זוכרים את זהבה ושלושת הדובים? זוֹ שלא אהבה קר מדי או חם מדי, קטן מדי או גדול מדי? כדור הארץ אינו נמצא קרוב מדי אל השמש כמו כוכב חמה – ששם המים היו מתאדים, או רחוק מדי כמו מאדים – ששם המים קפאו.

הידעתם?

"אם אכן יש חיים תבוניים ביקום, אז היכן הם?" שאל הפיזיקאי אנריקו פרמי בשנות החמישים. פָּרָדוֹקְס פרמי טוען – בעקבות חישוב מתמטי – שאילו הייתה תרבות טכנולוגית על כוכב לכת אחר בגלקסיה היא הייתה צריכה להגיע מזמן לכדור הארץ.

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. רפאל
    ואני עניתי על מה שאמרת.
    כתבתי "בוא נסתכל על זה הפוך – קשה להאמין שלא יתפתחו חיים במקום שדומה לכדור-הארץ. לכן, כדאי לחפש דווקא פלנטות כאלה." מצד שני לא מצאנו חיים בפלנטות קרובות עם תנאים שונים מאד משלנו – אז למה לחפש דווקא רחוק באותם סוגי הפלנטות?

    בקשר ל-RNA – גם עניתי לך – אף אחד לא טוען ש-RNA התפתח בצורה אקראית!
    אם אתה לא מכיר את הביטוי "טענת איש קש" – זה אומר שאתה זורק טענה שאף אחד לא טוען, ומפיל את הטענה הזו.

    עכשיו, אחרי שחזרתי על מה שאמרתי, זה מובן?

  2. ניסים בא נדייק
    אני אמרתי שאין טעם לחפש דווקא בפלנטות שיש בהם תנאים דומים לאלו שבכדור הארץ. כי גם בכדור הארץ ישנם יצורים שחיים בתנאים קיצוניים מאד.
    לגבי rna – אני טוען שאין סיכוי שהיא התפתחה באקראי. לא הבנתי מה הטענה שלך בנושא.

  3. חן טי
    הסתכל על זה הפוך – נניח שיש אכן חיים כאלה, והם לא רוצים את טובתינו. לא כדאי לדעת עליהם לפני שהם דופקים בדלת?

  4. שוב מאמר קטן ודמיוני לחלוטין. רק חבל שמלעיטים את מוחות הילדים בגלילאו הצעיר, בסיפורי מעשיות שמסתתרות כביכול מאחורי אמת מדעית, אבל כל כולם יציר הדמיון הפורה של כותבי הכתבה.

    כל עוד המיינסטרים המדעי מתעלם מתופעת העב"מים, הרי שהוא יכול להמשיך ולמכור לציבור לוקשים אודות פרויקטים כמו SETI ושאר בדיחות מעין אלו, שתרומתם היחידה לאנושות הסתכמה בשומר מסך אחד ובסת שוסטק אחד….

    ואם מישהו באמת מתעניין במחקר המדעי של תופעת העב"מים ולא מוכן להאמין לאגדות המסופרות לילדים, תחת מסווה של מידע מדעי בדוק – מוזמן לפנות לעמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים.

    לקבוצת הפייסבוק:
    https://www.facebook.com/groups/59433340944/

    לאתר העמותה:
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  5. רפאל
    אתה שואל שאלת "איש קש". אף אחד לא טוען, פרט למטיפי דת למיניהם, שמולקולת RNA התפתחה באקראי.
    ואתה בעצמך אמרת – ייתכנו בהחלט צורות חיים שאינן מבוססות RNA (או DNA).

  6. ומה השלב הבא? נניח שמצאנו כוכב לכת עם חיים תבוניים שמצאים בשלב של האדם הקדמון או אפילו יוון העתיקה. עכשיו מה?! נלמד אותם כיצד עושים סלפי? נחנך אותם לדמוקרטיה? נמכור להם אלכוהול וסמים?
    הרי התגובה המוסרית היא לא להתערב ולתת להם לחיות את החיים שלהם מבלי להשליט עליהם צורת מחבה ואורך חיים שלנו. אז מדוע שתרבות המתקדמת מאיתנו באלף שנים לא תחשוב אותו הדבר אם היא כבר גילתה אותנו? מה יקרה אם אותה תרבות המתקדמת טכנולוגית אך עם ערכי מוסר רודניים וכוחניים תשמח לשעבד אותנו לצרכיה? מה יקרה אם הם יכולים ללמד אותנו להזיז חפצים בעזרת כח המחשבה או טכנולוגיה שהם פיתחו בעשור האחרון? אנחנו באמת רוצים כזה כח עבור אנשים מסויימים?
    כלומר, איפה המהלך הבא? מהי האסטרטגיה מעבר לסקרנות ביולוגית, קוסמולוגית ואנטרפולוגית?

  7. נניח שהאדם התישב בירח ובמאדים,כשבחוסר קרינה האבולוציה של חיידקים מואצת.משמעות הדבר שבעתיד האבולה הייה "כסף קטן". הייה צורך בחיידקים טובים יותר חזקים.נניח בא לי,שיגלו מין חדש על שמי.אז אטפח באבולוציה מתוכננת(טיפוח) "הפתעה למדע". בקיצור החיים מאוד חזקים רק תן להם כמה תנאים בסיסיים,אפילו על פלוטו.

  8. למה קשה להאמין שלא יתפתחו חיים על פלנטה דומה לשלנו? אני אומר שקשה להאמין שיתפתחו בכלל חיים במקרה בכל מקום שהוא. מה הסיכוי הסטטיסטי להווצרות מולקולת rna במקרה? אפילו בתנאים הכי אופאימליים?

  9. רפאל
    יש כמות עצומה של מינים על כדור-הארץ. לכן, אם נמצא פלנטה דומה לשלנו, יש סיכוי יחסית גבוה למצוא שם חיים – ומעבר לכך, נוכל לזהות שיש שם חיים מרחוק.

    כדי לזהות צורות חיים שונות לחלוטין, נצטרך להבין איך צורות החיים האלה משפיעות על הפלנטה. אחרת, נצטרך לטוס לשם כדי לגלות חיים – ובמקרה הזה אולי נצטרך לשלוח בני אדם כי מכשירים יודעים לחפש סימנהים לחיים שאנחנו מכירים.

    בוא נסתכל על זה הפוך – קשה להאמין שלא יתפתחו חיים במקום שדומה לכדור-הארץ. לכן, כדאי לחפש דווקא פלנטות כאלה.

  10. החיפוש אחר כוכב לכת דומה לשלנו דבילי מכיון שגם בכדור הארץ שלנו חיים יצורים בתנאים שאף אחד לא היה מעלה על דעתו שיתכנו חיים בתנאים כאלו.

סגור לתגובות.

דילוג לתוכן