שירותי בריאות כללית תוכל לחזות התדרדרות רפואית של לקוחותיה

החלה ביישום פרוייקט IT חלוצי בתחום הרפואה המונעת

יוסי הטוני, אנשים ומחשבים

שירותי בריאות כללית החלה ביישום ניסיוני של פרוייקט IT חלוצי בתחום הרפואה המונעת, והוא ייכנס ליישום מלא עד תחילת שנת 2006, כך הודיע מנכ”ל הקופה זאב וורמברנד, לקראת כנס אילא שיתקיים ב- 5.4.05. הפרוייקט מבוסס על כריית מידע (Data Mining) ומאפשר לחזות התדרדרות –רפואית של לקוחות. בדומה לבנקים וחברות אשראי אשר בונות פרופיל לקוחות שירותי בריאות כללית בנתה פרופיל לקוח הכולל מגוון משתנים רפואיים ודמוגרפיים. על בסיס פרופיל לקוח זה פותח מודל סטטיסטי המאפשר לאתר מטופלים הנמצאים בסיכון להתדרדרות במצבם.
באמצעות מודל זה נתן להתמקד ולשפר את איכות הטיפול באוכלוסייה.
זאב וורמברנד, מנכ”ל שירותי בריאות כללית, אמר “אנו קופה מאד גדולה. למרות זאת, חשוב להדגיש שהכל צריך להיעטף בטיפול אישי. יש לנו מדי שנה, 70 מיליון מפגשים פיזיים, של מטפל-מטופל. זאת, בנוסף לעוד 12 מיליון שיחות בקול סנטר. במפגשים הללו יש שני רכיבים חשובים – האיכות הרפואית, ואיכות השירות. ה- IT מסייע לשפר את שני ממדים אלו. בנוסף, הרפואה עצמה הולכת לכיוון יותר טכנולוגי – יותר גנטיקה, יותר ניתוחים לא פולשניים, רפואה זעירה, הרבה מידע הקשור לדימות – CT, MRI, שינוע המידע. גם הטיפולים הופכים למורכבים יותר, וכן כל נושא ההשתלות. כל זה מחייב שיפור מתמיד במערכות המידע שלנו, כחלק מההתייעלות וההתקדמות הטכנולוגית”.

לדברי וורמברד תקציב ה- IT בכללית עומד על כ- 200 מיליון שקלים, המהווים 1.3 אחוזים מההוצאות התפעוליות. “ה- IT מאפשר לספק רפואה נכונה יותר, ולהצביע על תהליכים אותם ניתן לייעל. מערכות ה- IT מסייעות לנו לקבל כלים, למצות טוב יותר את המידע הרפואי האצור אצלנו, ולטייב את השירות הרפואי. אצלנו, יש חשיבות לאמרה לפיה 'הלקוח הוא במרכז', יותר מבכל מקום אחר.”

זאב וורמברנד ישתתף בכנס אילא השנתי אשר יתקיים ב 5.4.05 וידבר על חשיבות הכנסת הרשומה הרפואית למערכת הבריאות בישראל.

מערכות ה- IT במערכי הבריאות הופכות לקריטיות יותר
כך אומר ל- InformationWeek מנכ”ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, מהמשתתפים בכנס אילא * שם המשחק – הפקת מידע רפואי איכותי, להעלאת איכות הטיפול הרפואי * “בעזרת כריית מידע ניתן לחזות התדרדרות אישית-רפואית, ולמנוע אותה, שנה מראש” * דוקטור, הבובה חולה

זאב וורמברנד, מנכ”ל שירותי בריאות כללית, מה הערך, התכלית, של מערכות ה- IT לשיטתך?

“על השימוש במידע להוות כלי תחרותי. לשיטתי, ארגון שלא יהיה חלוץ במערכות ה- IT שלו, אינו יכול לשרוד. בסופו של יום, מתן שירותי בריאות, זה הרבה יותר מאספקת שירותים כספיים בבנקים. זה הדבר הכי מקודש והכי חשוב לנו. ככל שהלקוחות – הרופאים והמטופלים – יפנימו באופו מעמיק כי מערכות המידע של שירותי בריאות כללית הן זמינות יותר, מדויקות, כך השימוש הנרחב ביישומים שבהן, יצליח להביא ליותר מידע רפואי. מידע זה הוא שמעלה את הסיכוי להחלמה. ניצול נכון של המידע האגור במערכות ה- IT מאריך ומציל חיים, ומשפר את הסיכוי להחלמה. בעזרת המידע המופק מהנתונים האגורים במערכות ה- IT, ניתן למנוע טעויות רפואיות.

ככל שנתוני המידע יהיו אמינים וזמינים יותר, כך תתקבל יותר שקיפות של המידע, ובהכרח תעלה איכות הטיפול הרפואי בעזרתו. המצב כיום הוא שעדיין, יש פער מידע אודות המטופל, אצל המטפל. מערכות ה- IT יכולות, ומצליחות, לצמצם פער מידע זה, ומאפשרות למידע להיות תומך חשוב במהלך הטיפול הרפואי, לשפר את קבלת ההחלטות של הרופאים, על בסיס מידע רב יותר. העולם היום מתאפיין בריבוי מידע, וגם הנגישות למידע זה גדלה. כל שנדרש הוא לנצל את מערכות ה- IT, על מנת לטייב את המידע שמגיע למטפלים. בשל כך, מערכות ה- IT במערכי הבריאות הופכות להיות קריטיות יותר”.

איך נערכים שירותי בריאות כללית לשפר את המצב, ולגשר על פערי המידע?

“יש לנו בשירותי בריאות כללית כמה מטרות: האחת, להציב מדדי איכות רפואי, על מנת לבדוק בכלים אובייקטיביים את ההישגים הרפואיים של הצוות המטפל. לדוגמה, להגדיל את סיכויי ההסתברות לייצוב חולי סכרת, בעזרת שימוש במדדים של רפואה מונעת. המדובר במערכת בה מציבים מדדי איכות רפואיים בכל אחת מהמרפאות, ובאמצעותה מספקים לרופאים כלים ניהוליים-סטטיסטיים. הכלים הללו אמורים לספק לרופא תובנות נוספות בתחום הרפואה המונעת. אנו מציבים בפני הרופאים יעד, של מדד איכות, ומספקים לו כלים להגיע ליעד זה. המערכת מטפלת במידע הרפואי, ומחייבת את הרופא לעבוד על פי היעדים, תוך ביצוע השוואות מתמידות. הצבנו מעל 34 מדדי איכות כאלו, והכל עובד על כלי מיקרוסופט”.

קבלת מידע ב- 10 שניות
ומה המטרות הנוספות?

“מטרה נוספת היא להביא לכל נקודת מפגש בין מטפל ומטופל, Point of Care, מידע רפואי, אשר הוא מסווג ושמור, אבל רלוונטי על מנת למנוע טעויות ולטייב את איכות הטיפול.

מערכת “אופק”, מערכת מידע וירטואלי המיושמת בכללית, מאפשרת בכל נקודת טיפול להעביר ולקבל מידע רפואי וירטואלי, ולהעביר עולמות של מידע רפואי לנקודת הטיפול. הפתרון הטכנולוגי של תיק וירטואלי, מאפשר למטפלים לקבל את המידע במהירות – תוך עשר שניות. הפתרון נותן יכולת להעביר מסרים, מהרפואה הקהילתית לבתי החולים. מתקבל גם ערך מוסף, שהוא הכבוד שניתן לחולה – המטפל יודע את שמו ופרטיו, ואת ההיסטוריה הרפואית שלו. כל המידע המתקבל הוא אמין וזמין.

יש להבחין בין תיק רפואי, לרשומה רפואית לאומית. הרשומה הלאומית הוא כלי, טכנולוגיה, שבאמצעותו ניתן להעביר את המידע הרפואי החשוב והקריטי, מתוך בתי החולים לרפואה הקהילתית, ולהיפך. אנו לפני שלב יישום של פרויקט תיק רפואי אחיד לכל בתי החולים בשירותי בריאות כללית, ובמהלך החודשים הקרובים ניישם פרויקט זה”.

מה לגבי כריית מידע?

“אנחנו מאד מאמינים בכריית מידע. בעזרת Data Mining ניתן לצפות, לחזות התדרדרות אישית-רפואית. בקטע הזה אנחנו חלוצים. המדובר בנושא שאנו בחיתוליו, אולם בכללית מאד מאמינים בו. כמו שעד היום בנקים וחברות אשראי בנו, ובונים, פרופילים של לקוחות, כך ניתן ליישם מודל זה בשירותי בריאות כללית, בעזרת כריית מידע נכונה. ניתן לצפות את ההחמרה העתידית של המטופל, על פי אירועים שהוא עבר בעבר, וכן על סמך נתונים סטטיסטיים מורכבים.

כתבנו אסטרטגיה, הבנויה על בסיס רפואה מונעת. היא מכילה שני רכיבים: עבודה לפי מדדי איכות קליניים, וטיפול כוללני. את שני הרכיבים הללו באסטרטגיה – אי אפשר לממש ללא יישום של מערכות מידע מתקדמות.

בעזרת כריית המידע, על בסיס מחסן הנתונים הארגוני, DWH, ובאמצעות אותם כלים סטטיסטיים, ניתן לחזות הדרדרות רפואית של מטופל, שנה מראש! כך, ניתן למנוע הדרדרות זו, ולשמר את איכות החיים של המטופל. הפרויקט החשוב הזה נמצא בשלבי הפיילוט, והוא ייכנס ליישום מלא בסוף שנת 2005, עד תחילת שנת 2006.

אנו קופה מאד גדולה. למרות זאת, חשוב להדגיש שהכל צריך להיעטף בטיפול אישי. יש לנו מדי שנה, 70 מיליון מפגשים פיזיים, של מטפל-מטופל. זאת, בנוסף לעוד 12 מיליון שיחות בקול סנטר. במפגשים הללו יש שני רכיבים חשובים – האיכות הרפואית, ואיכות השירות. ה- IT מסייע לשפר את שני ממדים אלו. בנוסף, הרפואה עצמה הולכת לכיוון יותר טכנולוגי – יותר גנטיקה, יותר ניתוחים לא פולשניים, רפואה זעירה, הרבה מידע הקשור לדימות – CT, MRI, שינוע המידע. גם הטיפולים הופכים למורכבים יותר, וכן כל נושא ההשתלות. כל זה מחייב שיפור מתמיד במערכות המידע שלנו, כחלק מההתייעלות וההתקדמות הטכנולוגית.

כך, בסופו של טיפול, הלקוח צריך להבין כי הוא קיבל את המענה הרפואי ההולם, והטוב ביותר שאפשר”.

((((((((ביניים)))))))

ה- IT תומך בביזור ניהולי

הכללית נמצאת בקשיים תקציביים.

“על פי תכנית העבודה, נגיע השנה לאיזון, נצא מהגירעון בו היתה שרויה הקופה, של מאות מיליוני שקלים. חלק מהבניית האסטרטגיה הארגונית בכללית – ארגון גדול העוסק בטיפול פרטני – היה מהלך של ביזור. כל מרפאה מנהלת את עצמה, ומערכות ה- IT תומכות ומסייעות בצורה מסיבית לתהליך זה. כך, מתאפשר לספק ללקוחות שירותי רפואה טובים יותר, כמו גם להצביע על תהליכים יעילים פחות. כל אחת מהמרפאות בנתה לעצמה תכנית עבודה משלה, כאשר כלי ה- IT מספקים את המטרות של שאיפה לאיכות וליעילות. בנוסף, המרפאות משוות את הביצועים שלהן עם מרפאות אחרות.

תקציב ה- IT בכללית עומד על כ- 200 מיליון שקלים, המהווים 1.3 אחוזים מההוצאות התפעוליות”.

מה לגבי היבטי אבטחת המידע?

“אנו מבינים את החשיבות של הנושא, ושמים דגש על חסיון פרטי הלקוח. אנו מקצים תקציבים לנושא לאורך כל השנים, בשל ההבנה הזו. אנו ארגון בריאות, וככזה, היבטי אבטחת המידע ברורים לנו, וחשובים. אנו דואגים לשלב היבטי אבטחת מידע בכל פרויקט מעשרות פרויקטי ה- IT שאנו מיישמים.

אחד התחומים שנדרש מאתנו לטפל בו בקפידה, הוא ההרשאות – למי מותר לראות איזה סוג מידע רפואי, למי להעביר, מה. כבר כיום ברור לנו, כי נושאים שלא מסייעים ישירות לטיפול ולהצלת חיים – הם נושאים שהמידע אודותם לא ישונע. כך, לדוגמה, מידע על הפלות שעוברות צעירות, או מידע על טיפולים המבוצעים עם תרופות פסיכיאטריות. אנו נמצאים בשלבים מעמיקים של בחינה, אילו סוגים של מידע ישונעו במערכות ה- IT.

בשירותי בריאות כללית יש הפרדה מלאה בין הגורם המתכנן את מדיניות אבטחת מידע, לבין הגורמים המטפלים ביישום ובאכיפה של מדיניות אבטחת המידע, שהם מנהלי המיחשוב במחוזות בבתי החולים, וכן באגף המיחשוב. בשנת 2004 סיימנו את עיצוב מדיניות והנחיות אבטחת המידע בשירותי בריאות כללית, ואנו מתחילים בתהליך היישום הכלל-ארגוני של המדיניות וההנחיות. אלו יבואו לידי ביטוי במערך הטמעה רחב-היקף בתרבות הארגונית. בהיבט הטכנולוגי, אנו מטמיעים בימים אלו מערכת ניהול אבטחת מידע ארגונית, אשר תאפשר שליטה ומעקב של נושאי אבטחת מידע, ב- 200 מערכות המיחשוב של הכללית, כולל בחינה של היבטי אבטחה פיסית. במקביל, אנו נמצאים בסוף תהליך הפיתוח של הקמת ה- SOC, מרכז ניהול תפעול אירועי אבטחת מידע. ה- SOC ישולב במסגרת מרכז שו”ב, שליטה ובקרה של אגף המיחשוב.

במהלך שנת 2005 תפעיל שירותי בריאות כללית, מערך PKI מלא, אשר יאפשר העברת נתונים רפואיים באופן מאובטח, ועל פי החוק. התשתית עומדת בתקני אבטחת המידע, כמו גם בדרישה לחיסיון רפואי, ולפי
התקן האמריקאי לאבטחת מידע בעולם הבריאות. מאחר ולתקן האמריקאי לגבי מידע רפואי אין מקבילה בתקן אבטחת המידע הישראלי 7799 של מכון התקנים, בחרה שירותי בריאות כללית לאמץ את עיקרי הסטנדרטים שלו. קבענו מדיניות אבטחת מידע, במטרה להבטיח את פרטיות המידע של הלקוחות שלנו. הסטנדרטים הללו מיושמים בהדרגה במערכות המידע של שירותי בריאות כללית”.

אודות אילא:
אילא הוא ארגון הגג של הקהילייה המקצועית העוסקת בטכנולוגיות המידע (תכנה, תקשורת ומחשבים) המקיים פעילות מקצועית חברתית ענפה מאז 1960. הארגון חובק בתוכו איגודים מתמחים (מו”ח- מחשבים בחינוך, מחשבים ברפואה, אלתים- מהנדסי ייצור ומנהלי תפעול בתעשייה ומשתמשי אינטרנט) וכעשר קבוצות עבודה מתמחות בנושאים טכנולוגיים אחרים, המהווים את חוד החנית של טכנולוגיית המידע.
אילא הוא הגוף המקצועי היחידי בעל אופי וצביון לאומי שמטרתו לקדם נושאים לאומיים בתחום טכנולוגיית המידע שעיקרם הם: סגירת הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית, איתור וטיפול באיומים המסכנים את יתרונה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל, טיפול בנושאים בעלי חשיבות מקצועית וטיפוח הידע.

ידען חידושים ברפואה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~123696711~~~82&SiteName=hayadan