סיקור מקיף

מחקר על אלף עבודות סטודנטים מצא שכמחציתן מועתקות

המחקר שבוצע ע"י מומחה ישראלי למערכות מידע ותלמידיו, גרם לשלושה לסיים פיתוח תוכנה לזיהוי מקוריות טקסטים שזכתה בפרס מיקרוסופט ומענקי מדען ראשי. התוכנה נמצאת בפיילוט במספר מוסדות אקדמיים ותיכוניים שתלמידיהם מגישים עבודות חקר

העתקה במבחן. אילוסטרציה: shutterstock
העתקה במבחן. אילוסטרציה: shutterstock

ד"ר אלי רון, מומחה למערכות מידע שעבד בין השאר עבור חברות ענק כמו שאנל ופורד ורשויות כמו עירית ניו יורק, ערך מחקר יחד עם שותפיו במסגרתו נבדקו כאלף עבודות מקורסים אקדמיים שונים של סטודנטים לתואר ראשון אשר הגיעו ממכללות או מאוניברסיטאות.

המחקר גילה כי כמחצית מהעבודות הכילו חומר מועתק ברמות שונות, מפסקה בודדת ועד העתקה של ממש, מילה במילה של חלקים נרחבים בעבודה או אפילו כולה. ד"ר רון מציין כי נמצאו קצת פחות העתקות בעבודות של סטודנטים מאוניברסיטאות מאשר במכללות.

ד"ר רון, ושני יזמים צעירים, תלמידיו לשעבר, אביב קורן ועידן פרוסט, עומדים מאחורי פיתוח תוכנה מהפכנית חדשה המסוגלת לזהות העתקות של טקסטים, במלים אחרות – לזהות את רמת המקוריות שלהם. הפיתוח המקורי זכה למענקי המדען הראשי ולפרס בתחרות מיקרוסופט.

בעוד שבדיקה "ידנית" או באמצעות מנועי חיפוש מוגבלת וגוזלת זמן, התוכנה החדשה מתבססת על פיתוח לוגריתמים חדשים, "זוחלי רשת" מתוחכמים, מאגרי מידע ייחודיים ויכולת איתור טקסטים ממוקדת למטרה זו. תוכנות מעין אלה בעולם, מהוות כלי אפקטיבי עבור עורכי דין בתחום זכויות יוצרים, סופרים ויוצרים, כתבי עת פופולריים ואקדמיים, עיתונאים ובלוגרים, ובעיקר מוסדות חינוכיים ואקדמיים המבקשים לוודא שהעבודות שהוגשו הן מקוריות.

רון ושני שותפיו מבינים כי השפה העברית היא קהל יעד מצומצם במושגים גלובליים ו"בונים" כמגרש עסקי על מספר שפות בעולם, שלהן אין פתרון מסוג זה. את השימוש בתוכנה בפורמט בעברית הם רואים כמעורבות למען הקהילה מתוך אכפתיות.

"ידענו שהפוטנציאל העסקי שלנו טמון בשפות אחרות ולא בעברית, אבל התחלנו לפעול, שלושת השותפים , בין השאר מתוך תחושה של דאגה לחברה הישראלית ולרמה האקדמית שלה. ידענו גם שמשרד החינוך מקדם המרה של יותר ויותר מקצועות בגרות לעבודות חקר ולכן פיתחנו גם גרסה עברית למוצר שלנו, ידידותית למשתמש, כתרומה שלנו לחברה הישראלית, עבור בתי ספר תיכוניים, ומוסדות אקדמיים ישראליים" אומר ד"ר רון על התוכנה שבגרסתה הישראלית נמצאת כרגע כבר בפיילוט במספר מוסדות אקדמיים.

מדוע בעצם יש צורך לדעת על העתקת עבודות? למה זה צריך להיות אינטרס של הסטודנט או של המרצים או של האוניבסיטאות?

"בתהליך הלמידה" מסביר ד"ר רון "התלמיד רוכש מיומנויות חשובות לעצמו ולחברה ידע של פרטים, עובדות, שיטות ותהליכים. רעיונות יסוד, הכרה של כללים, ידע של מוסכמות ונהלים.

 

  • איסוף נתונים: השגת מידע רלוונטי בזמן אמת
  • הבנה של עובדות וכללים. תרגום חומר מילולי למבני ידע וחיבורם באופן הולם למבני ידע קיימים
  • ישום הידע: היכולת להשתמש בידע ובהבנה במצבים מוכרים וכן שימוש בהם במצבים חדשים באופן שהולם את המצב החדש
  • אנליזה: יכולת לנתח חלקים מן השלם והקשרים ביניהם
  • סינתזה: שילוב של עובדות ו/או מבני ידע ממקורות שונים ליצירת שלם חדש. יכולת לשלב בין תזה ואנטי-תזה (סינתזה)
  • הערכה: שיפוט תוך שימוש בקריטריונים וסטנדרטים של אמדנים. יכולת לשפוט באופן כמותי או איכותני ובאופן סיסטמי את ערכם של רעיונות, עבודות או פתרונות.

עם פרוץ האינטרנט קמו לא רק אתרי ידע מהם ניתן להעתיק בחינם (למשל – ויקיפדיה) אלא קמו אתרים הסוחרים בעבודות אקדמיות של סטודנטים. בארץ יש מספר אתרים כאלה. עצם קיומם לאורך שנים הוא הוכחה שהם מצליחים כלכלית.
סטודנט שמעתיק במקום ליצור עבודה מקורית אינו מפתח את המיומניות האלה. הוא יוצא לשוק העבודה ללא כלים הכרחיים בחברה עתירת ידע. ללא כלים אלה המקצועות הפתוחים בפניו מוגבלים למשרות בעלות שכר נמוך. חברה שיש בה מספר רב של חסרי מיומנויות הופכת לחברה נחשלת.

מוסדות לימוד שאינם נלחמים ברצינות בתופעה לא רק שמייצרים בוגרים חסרי מיומנויות (מהבנה ועד הערכה) ובכך פוגעים בחברה ובשליחות שנטלו על עצמם, אלא גם המוניטין המוסד האקדמי נפגע. קיימים מוסדות אקדמים בארץ שמעסקים מעדיפים לא לקלוט את בוגריהם.

כאשר השוק הפרטי קולט עובדים חסרי מיומנויות, הוא נאלץ להשקיע הון בהכשרה. את מחיר ההכשרה מגלגלים לצרכן. מחיר ציבורי נוסף בעל חשיבות גבוהה הוא אספקת טובין ושרותים ברמה שהולמת את יכולו העובד חסר המיומנויות, דהיינו רמה נמוכה.

אדואר דמינג, מאבות תורת הניהול המודרנית ציין כי "אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לנהל את זה". למוסדות האקדמיים בארץ לא עומד כלי למדידת תופעת ההעתקות. לכן היקף תופעת ההעתקות אינו ידוע. למשל, מהו אחוז העבודות שאינן מקוריות? באילו קורסים מעתיקים הכי הרבה או הכי מעט? בהעדר נתונים ומדידה עיתית, הנהלות המכללות והאוניברסיטאות אינן יכולות להציב יעדים למיגור העתקות. והרי ידוע כי ניהול טוב נעשה על ידי הצבת יעדים עבור מדדי תפקוד שונים (KPI – key performance indicators). אי מדידה של תופעה כה נפוצה היא למעשה כישלון מערכתי ברמה ארצית.

ד"ר רון מציין ביחס לפרויקט שפותח כי יש לו גם גרסה עברית למרות מעט המשתמשים בשפה זו בעולם. "ידענו שהפוטנציאל העסקי שלנו טמון בשפות אחרות ולא בעברית, אבל התחלנו לפעול, שלושת השותפים , בין השאר מתוך תחושה של דאגה לחברה הישראלית ולרמה האקדמית שלה. ידענו גם שמשרד החינוך מקדם המרה של יותר ויותר מקצועות בגרות לעבודות חקר ולכן פיתחנו גם גרסה עברית למוצר שלנו, ידידותית למשתמש, כתרומה שלנו לחברה הישראלית, עבור בתי ספר תיכוניים, ומוסדות אקדמיים ישראליים" אומר ד"ר רון על התוכנה שבגרסתה הישראלית נמצאת כרגע כבר בפיילוט במספר מוסדות אקדמיים.

המחקר של ד"ר רון וחבריו מצטרף למסקנות מחקר מרתק אחר, של ד"ר יובב עשת, אשר יחד עם יהודה פלד וקרן גרינאוצקי, בדקו אי יושרה אקדמית ואישיות. בנוגע לאי יושרה אקדמית התברר כי חמישית (20%) מהתלמידים מתחילים לרמות בכיתה א'.
כמחצית(56%) מתלמידי חטיבות הביניים מרמים. כ- 70% מתלמידי התיכון בארץ נוקטים באי יושרה. שלושה רבעים (75%) מהסטודנטים לתואר ראשון הודו שרימו לפחות פעם אחת במהלך לימודיהם.

המחקר בדק את הקשרים הייחודים בין מאפייני אישיות לעמדות כלפי אי יושרה אקדמית בארה"ב וישראל בקרב מדגם של 1,376 סטודנטים לתואר ראשון, משתי אוניברסיטאות בארה"ב ומארבעה מוסדות אקדמיים בישראל. נערכה גם השוואה בין קורסים מתוקשבים, לקורסים בהוראת פנים אל פנים.

לאתר Originality

9 תגובות

  1. אני חושב שפה צריך היה להופיע גם קישור למחקר שהם ביצעו.
    בעיקר בהתחשב בכך שמדובר בעצם בפירסומת לתוכנה שלהם!

  2. תודה על הכתבה המעניינת. גם חלק מהסטודנטים שלי העתיקו עבודות בלי סוף. "חיפוש ידני" של העתקות הוא אינו פרקטי מבחינת כמות הזמן שאני יכול להרשות לעצמי להשקיע בכל עבודה ועבודה.
    לכן אני משתמש באתר שנקרא Copyleaks (כתובתו: http://copyleaks.com) המאפשר לי לקשר אותו אל עבודות של סטודנטים (קבצי וורד, PDF ועוד כמה) והוא מציין לי היכן הם נמצאים ברשת האינטרנט. אגב, גם פה מדובר בחברה ישראלית.


    נייס טריי אבל אתה לא יכול להיות גם בעל החברה וגם משתמש במוצר. או או, ואם אתה בעל החברה כפי שמעיד הקישור בשם המשתמש שלך, משלמים על פרסומות.
    בתודה. אבי בליזובסקי

  3. א.בן נר
    העתקה זה דבר אחד וציטוט זה דבר שני. כאשר מצטטים ומציינים את מקור הציטוט זה דבר שני. היכן מתחילה הבעיה? כאשר מרבית העבודה היא ציטוטים עם מספר משפטי קישור של הסטודנט. מזה שנים סטודנטים לא יודעים לכתוב עבודות שלא לדבר על שגיאות כתיב. הסיבה לכך היא כשל של מערכת החיוך התיכונית והיסודית. במרבית בתי הספר התיכוניים התלמידים לא יודעים לכתוב חיבור מכיון שלא מלמדים אותם איך כותבים. הם גם לא קוראים ספרים ולכן השפה שלהם היא דלה. והתוצאה העתק הדבק.
    ניסים
    טמטום לא חסר, על המשקל. אני יודע שבמספר בתי ספר ברמלה מלמדים פילוסופיה כמובן מותאם לגילאים של התלמידים יבורכו. אם אני לא טועה זה נעשה בבתי הספר בבתי הספר הנוצריים.

  4. נשאלת השאלה היכן עובר הגבול הדק בין העתקה לבין ציטוט רעיון שנלמד.
    הרי רוב רובו המכריע של הלימוד, באופן כללי, מבוסס על שינון והעתקה.
    ההעתקה היא שיטת הלימוד היעילה והנפוצה ביותר בתרבות האנושית.
    מידת המקוריות האפשרית בעבודות סטודנטיאליות הנה זעירה ביותר.
    הלא גם המורים והמרצים מצפים מהסטודנטים לבטא במבחנים את הרעיונות
    אותם לימדו אותם בקורס.
    אפילו מחקרים אקדמאים מבוססים על העתקות וציטוטים ורק זער מזער מתוכם
    הנם חידושים מקוריים.
    אני מניח שהמטרה טיננה למנוע העתקות וציטוטים באופן כללי אלה, למנוע העתקות
    מכניות "על עיוור" של עבודות בשלמותן, באופן שפותר את המעתיק מלהתמודד עם
    המשמעויות של הרעיונות המבוטאים בקטעים המועתקים .
    אשר על כן, אין צורך בבדיקה "מיקרוסקופית" של העתקת פיסות קטנות מתוך הטקסט אלא,
    להתמקד רק בהעתקות "מסיביות" של חלקים גדולים וניכרים מתוך הטקס. למשל, העתקת
    פרקים שלמים וכיו'ב.
    לפיכך איני רואה חשיבות רבה לתוכנה הנ"ל ואפילו אינני רואה לה פוטנציאל להצלחה מסחרית משמעותית.
    ימים יגידו.

  5. חיים
    בוא נפריד לשניים. אנשים מעתיקים כי זה קל וכמעט ללא סיכון.
    אני מסכים שיש הרבה שיטות הוראה מיושנות. הבעיה הגדולה היא שמערכת החינוך של ישראל בדעיכה.
    רק אתמול שמעתי שני דברים מזעזעים. הראשון זה סיפור על עודף עצום בפיזיוטרפיסטים בעקבות פשלה של המל"ג. השני זה טמטום של שר החינוך שרוצה להגדיל את מספר התלמידים בכיתות.

  6. ניסים
    אני מסכים אתך בהחלט. תמיד יהיו רמאים ויחד עם זאת רצוי לעשות בדיקה מן הסוג שאני מדבר עליה. עשויות לצמוח מכך תובנות חדשות באשר לדרכי הוראה חדשות למאה ה-21.אני מבין שאתה מהנדס במקצועך וקרוב לוודאי גם עסקת בהדרכה. אני מניח שמצויים בידך אמצעים מתודיים רבים. תנסה להרים את הכפפה. עם הניסיון הרב שלך נראה לי שתוכל לעשות זאת.

  7. יוזמה זו היא מבורכת ביותר ויחד עם זאת על המוסדות האקדמיים לבדוק למה סטודנטים מעתיקים עבודות. יכול להיות שישנו גורם נוסף המביא להעתקת עבודות. אולי יש מה שהוא בתוכנית הלימודים שגורם לכך. אולי שיטות לימוד שעבר זמנן. הרושם שלי שכדאי לבדוק זאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן